Juges 14

¹ וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשֹׁ֖ון תִּמְנָ֑תָה וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנֹ֥ות פְּלִשְׁתִּֽים׃ wayered shimeshown timenatah wayareʾ ʾishah betimenatah mibenowt pelishetiym׃

² וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמֹּ֔ו וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנֹ֣ות פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּ־אֹותָ֥הּ לִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃ wayaʿal wayaged leʾaviyw uleʾimow wayoʾmer ʾishah raʾiytiy vetimenatah mibenowt pelishetiym weʿatah qeḥu־ʾowtah liy leʾishah׃

³ וַיֹּ֨אמֶר לֹ֜ו אָבִ֣יו וְאִמֹּ֗ו הַאֵין֩ בִּבְנֹ֨ות אַחֶ֤יךָ וּבְכָל־עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־אַתָּ֤ה הֹולֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשֹׁ֤ון אֶל־אָבִיו֙ אֹותָ֣הּ קַֽח־לִ֔י כִּֽי־הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי׃ wayoʾmer low ʾaviyw weʾimow haʾeyn bivenowt ʾaḥeykha uvekhal־ʿamiy ʾishah kiy־ʾatah howlekhe laqaḥat ʾishah mipelishetiym haʿareliym wayoʾmer shimeshown ʾel־ʾaviyw ʾowtah qaḥ־liy kiy־hiyʾ yasherah veʿeynay׃

⁴ וְאָבִ֨יו וְאִמֹּ֜ו לֹ֣א יָדְע֗וּ כִּ֤י מֵיְהוָה֙ הִ֔יא כִּי־תֹאֲנָ֥ה הֽוּא־מְבַקֵּ֖שׁ מִפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא פְּלִשְׁתִּ֖ים מֹשְׁלִ֥ים בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ פ weʾaviyw weʾimow loʾ yadeʿu kiy meyehwah hiyʾ kiy־toʾanah huʾ־mevaqesh mipelishetiym uvaʿet hahiyʾ pelishetiym mosheliym beyiseraʾel׃ f

Note · Juges 14.1–4

Le désir de Samson n’est pas la seule voix du récit

Les parents contestent son choix ; Samson insiste ; le narrateur ajoute une perspective sur l’affrontement avec les Philistins. Il faut distinguer ces trois niveaux. Dire que Dieu agit dans une histoire ne suffit pas à faire des préférences du personnage une règle de choix conjugal ni à légitimer toute action qu’il entreprendra ensuite.

⁵ וַיֵּ֧רֶד שִׁמְשֹׁ֛ון וְאָבִ֥יו וְאִמֹּ֖ו תִּמְנָ֑תָה וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַד־כַּרְמֵ֣י תִמְנָ֔תָה וְהִנֵּה֙ כְּפִ֣יר אֲרָיֹ֔ות שֹׁאֵ֖ג לִקְרָאתֹֽו׃ wayered shimeshown weʾaviyw weʾimow timenatah wayavoʾu ʿad־karemey timenatah wehineh kefiyr ʾarayowt shoʾeg liqeraʾtow׃

⁶ וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַֽיְשַׁסְּעֵ֙הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָדֹ֑ו וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמֹּ֔ו אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ watitselaḥ ʿalayw ruaḥ yehwah wayeshaseʿehu keshasaʿ hagediy umeʾumah ʾeyn beyadow weloʾ higiyd leʾaviyw uleʾimow ʾet ʾasher ʿasah׃

⁷ וַיֵּ֖רֶד וַיְדַבֵּ֣ר לָאִשָּׁ֑ה וַתִּישַׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י שִׁמְשֹֽׁון׃ wayered wayedaber laʾishah watiyshar beʿeyney shimeshown׃

⁸ וַיָּ֤שָׁב מִיָּמִים֙ לְקַחְתָּ֔הּ וַיָּ֣סַר לִרְאֹ֔ות אֵ֖ת מַפֶּ֣לֶת הָאַרְיֵ֑ה וְהִנֵּ֨ה עֲדַ֧ת דְּבֹורִ֛ים בִּגְוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה וּדְבָֽשׁ׃ wayashav miyamiym leqaḥetah wayasar lireʾowt ʾet mapelet haʾareyeh wehineh ʿadat devowriym bigewiyat haʾareyeh udevash׃

⁹ וַיִּרְדֵּ֣הוּ אֶל־כַּפָּ֗יו וַיֵּ֤לֶךְ הָלֹוךְ֙ וְאָכֹ֔ל וַיֵּ֙לֶךְ֙ אֶל־אָבִ֣יו וְאֶל־אִמֹּ֔ו וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וְלֹֽא־הִגִּ֣יד לָהֶ֔ם כִּ֛י מִגְּוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה רָדָ֥ה הַדְּבָֽשׁ׃ wayiredehu ʾel־kapayw wayelekhe halowkhe weʾakhol wayelekhe ʾel־ʾaviyw weʾel־ʾimow wayiten lahem wayoʾkhelu weloʾ־higiyd lahem kiy migewiyat haʾareyeh radah hadevash׃

Note · Juges 14.5–9

Le secret du lion prépare l’énigme et pose la question de la consécration

La force reçue de l’Esprit sauve Samson devant le lion, puis le miel trouvé dans son corps est partagé sans en dire l’origine. La proximité d’une carcasse fait entendre les questions de pureté des lois bibliques, notamment Lévitique 11. Le récit ne décrit toutefois pas un jugement divin explicite à cet endroit : il faut éviter d’en inventer un.

¹⁰ וַיֵּ֥רֶד אָבִ֖יהוּ אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיַּ֨עַשׂ שָׁ֤ם שִׁמְשֹׁון֙ מִשְׁתֶּ֔ה כִּ֛י כֵּ֥ן יַעֲשׂ֖וּ הַבַּחוּרִֽים׃ wayered ʾaviyhu ʾel־haʾishah wayaʿas sham shimeshown misheteh kiy ken yaʿasu habaḥuriym׃

¹¹ וַיְהִ֖י כִּרְאֹותָ֣ם אֹותֹ֑ו וַיִּקְחוּ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים מֵֽרֵעִ֔ים וַיִּהְי֖וּ אִתֹּֽו׃ wayehiy kireʾowtam ʾowtow wayiqeḥu sheloshiym mereʿiym wayiheyu ʾitow׃

¹² וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשֹׁ֔ון אָחֽוּדָה־נָּ֥א לָכֶ֖ם חִידָ֑ה אִם־הַגֵּ֣ד תַּגִּידוּ֩ אֹותָ֨הּ לִ֜י שִׁבְעַ֨ת יְמֵ֤י הַמִּשְׁתֶּה֙ וּמְצָאתֶ֔ם וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִפֹ֥ת בְּגָדִֽים׃ wayoʾmer lahem shimeshown ʾaḥudah־naʾ lakhem ḥiydah ʾim־haged tagiydu ʾowtah liy shiveʿat yemey hamisheteh umetsaʾtem wenatatiy lakhem sheloshiym sediyniym usheloshiym ḥalifot begadiym׃

¹³ וְאִם־לֹ֣א תוּכְלוּ֮ לְהַגִּ֣יד לִי֒ וּנְתַתֶּ֨ם אַתֶּ֥ם לִי֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפֹ֣ות בְּגָדִ֑ים וַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֔ו ח֥וּדָה חִידָתְךָ֖ וְנִשְׁמָעֶֽנָּה׃ weʾim־loʾ tukhelu lehagiyd liy unetatem ʾatem liy sheloshiym sediyniym usheloshiym ḥaliyfowt begadiym wayoʾmeru low ḥudah ḥiydatekha wenishemaʿenah׃

¹⁴ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם מֵהָֽאֹכֵל֙ יָצָ֣א מַאֲכָ֔ל וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָתֹ֑וק וְלֹ֥א יָכְל֛וּ לְהַגִּ֥יד הַחִידָ֖ה שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ wayoʾmer lahem mehaʾokhel yatsaʾ maʾakhal umeʿaz yatsaʾ matowq weloʾ yakhelu lehagiyd haḥiydah sheloshet yamiym׃

¹⁵ וַיְהִ֣י ׀ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י וַיֹּאמְר֤וּ לְאֵֽשֶׁת־שִׁמְשֹׁון֙ פַּתִּ֣י אֶת־אִישֵׁ֗ךְ וְיַגֶּד־לָ֙נוּ֙ אֶת־הַ֣חִידָ֔ה פֶּן־נִשְׂרֹ֥ף אֹותָ֛ךְ וְאֶת־בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ בָּאֵ֑שׁ הַלְיָרְשֵׁ֕נוּ קְרָאתֶ֥ם לָ֖נוּ הֲלֹֽא׃ wayehiy ׀ bayowm hasheviyʿiy wayoʾmeru leʾeshet־shimeshown patiy ʾet־ʾiyshekhe weyaged־lanu ʾet־haḥiydah pen־niserof ʾowtakhe weʾet־beyt ʾaviykhe baʾesh haleyareshenu qeraʾtem lanu haloʾ׃

¹⁶ וַתֵּבְךְּ֩ אֵ֨שֶׁת שִׁמְשֹׁ֜ון עָלָ֗יו וַתֹּ֙אמֶר֙ רַק־שְׂנֵאתַ֙נִי֙ וְלֹ֣א אֲהַבְתָּ֔נִי הַֽחִידָ֥ה חַ֙דְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמִּ֔י וְלִ֖י לֹ֣א הִגַּ֑דְתָּה וַיֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הִנֵּ֨ה לְאָבִ֧י וּלְאִמִּ֛י לֹ֥א הִגַּ֖דְתִּי וְלָ֥ךְ אַגִּֽיד׃ wateveke ʾeshet shimeshown ʿalayw watoʾmer raq־seneʾtaniy weloʾ ʾahavetaniy haḥiydah ḥadeta liveney ʿamiy weliy loʾ higadetah wayoʾmer lah hineh leʾaviy uleʾimiy loʾ higadetiy welakhe ʾagiyd׃

¹⁷ וַתֵּ֤בְךְּ עָלָיו֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לָהֶ֖ם הַמִּשְׁתֶּ֑ה וַיְהִ֣י ׀ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּגֶּד־לָהּ֙ כִּ֣י הֱצִיקַ֔תְהוּ וַתַּגֵּ֥ד הַחִידָ֖ה לִבְנֵ֥י עַמָּֽהּ׃ wateveke ʿalayw shiveʿat hayamiym ʾasher־hayah lahem hamisheteh wayehiy ׀ bayowm hasheviyʿiy wayaged־lah kiy hetsiyqatehu wataged haḥiydah liveney ʿamah׃

¹⁸ וַיֹּ֣אמְרוּ לֹו֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־מָּתֹ֣וק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃ wayoʾmeru low ʾaneshey haʿiyr bayowm hasheviyʿiy beṭerem yavoʾ haḥaresah mah־matowq midevash umeh ʿaz meʾariy wayoʾmer lahem luleʾ ḥarashetem beʿegelatiy loʾ metsaʾtem ḥiydatiy׃

Note · Juges 14.10–18

La femme agit sous une menace que le lecteur connaît

Les compagnons promettent de la brûler avec la maison de son père s’ils ne trouvent pas la solution. Ses demandes pressantes ne doivent donc pas être résumées comme une ruse féminine sans contexte. L’énigme lie l’honneur et les biens à une information inaccessible, puis fait payer à cette femme le conflit entre les hommes.

¹⁹ וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַיֵּ֨רֶד אַשְׁקְלֹ֜ון וַיַּ֥ךְ מֵהֶ֣ם ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ וַיִּקַּח֙ אֶת־חֲלִ֣יצֹותָ֔ם וַיִּתֵּן֙ הַחֲלִיפֹ֔ות לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה וַיִּ֣חַר אַפֹּ֔ו וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ׃ פ watitselaḥ ʿalayw ruaḥ yehwah wayered ʾasheqelown wayakhe mehem ׀ sheloshiym ʾiysh wayiqaḥ ʾet־ḥaliytsowtam wayiten haḥaliyfowt lemagiydey haḥiydah wayiḥar ʾapow wayaʿal beyt ʾaviyhu׃ f

²⁰ וַתְּהִ֖י אֵ֣שֶׁת שִׁמְשֹׁ֑ון לְמֵ֣רֵעֵ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר רֵעָ֖ה לֹֽו׃ watehiy ʾeshet shimeshown lemereʿehu ʾasher reʿah low׃

Note · Juges 14.19–20

La force reçue n’efface pas les morts employés pour payer le pari

Le narrateur mentionne à nouveau l’Esprit, mais raconte aussi la colère de Samson, la mort des trente hommes et la rupture de la noce. Aucun tort personnel de ces hommes n’est détaillé pour justifier leur utilisation comme source de vêtements. La femme est ensuite donnée à un autre sans que sa propre décision soit racontée.