1 וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃ weʾeleh hamishepaṭiym ʾasher tasiym lifeneyhem׃
2 כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃ kiy tiqeneh ʿeved ʿiveriy shesh shaniym yaʿavod uvasheviʿit yetseʾ laḥafeshiy ḥinam׃
3 אִם־בְּגַפֹּ֥ו יָבֹ֖א בְּגַפֹּ֣ו יֵצֵ֑א אִם־בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא וְיָצְאָ֥ה אִשְׁתֹּ֖ו עִמֹּֽו׃ ʾim־begapow yavoʾ begapow yetseʾ ʾim־baʿal ʾishah huʾ weyatseʾah ʾishetow ʿimow׃
4 אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־לֹ֣ו אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־לֹ֥ו בָנִ֖ים אֹ֣ו בָנֹ֑ות הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפֹּֽו׃ ʾim־ʾadonayw yiten־low ʾishah weyaledah־low vaniym ʾow vanowt haʾishah wiyladeyha tiheyeh laʾdoneyha wehuʾ yetseʾ vegapow׃
5 וְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֙בְתִּי֙ אֶת־אֲדֹנִ֔י אֶת־אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חָפְשִֽׁי׃ weʾim־ʾamor yoʾmar haʿeved ʾahavetiy ʾet־ʾadoniy ʾet־ʾishetiy weʾet־banay loʾ ʾetseʾ ḥafeshiy׃
6 וְהִגִּישֹׁ֤ו אֲדֹנָיו֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישֹׁו֙ אֶל־הַדֶּ֔לֶת אֹ֖ו אֶל־הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־אָזְנֹו֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָדֹ֖ו לְעֹלָֽם׃ ס wehigiyshow ʾadonayw ʾel־haʾelohiym wehigiyshow ʾel־hadelet ʾow ʾel־hamezuzah weratsaʿ ʾadonayw ʾet־ʾazenow bamaretseaʿ waʿavadow leʿolam׃ s
7 וְכִֽי־יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת־בִּתֹּ֖ו לְאָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּצֵ֥את הָעֲבָדִֽים׃ wekhiy־yimekor ʾiysh ʾet־bitow leʾamah loʾ tetseʾ ketseʾt haʿavadiym׃
8 אִם־רָעָ֞ה בְּעֵינֵ֧י אֲדֹנֶ֛יהָ אֲשֶׁר־ [לֹא כ] (לֹ֥ו ק) יְעָדָ֖הּ וְהֶפְדָּ֑הּ לְעַ֥ם נָכְרִ֛י לֹא־יִמְשֹׁ֥ל לְמָכְרָ֖הּ בְּבִגְדֹו־בָֽהּ׃ ʾim־raʿah beʿeyney ʾadoneyha ʾasher־ [loʾ kh] (low q) yeʿadah wehefedah leʿam nakheriy loʾ־yimeshol lemakherah bevigedow־vah׃
9 וְאִם־לִבְנֹ֖ו יִֽיעָדֶ֑נָּה כְּמִשְׁפַּ֥ט הַבָּנֹ֖ות יַעֲשֶׂה־לָּֽהּ׃ weʾim־livenow yiyʿadenah kemishepaṭ habanowt yaʿaseh־lah׃
10 אִם־אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח־לֹ֑ו שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע׃ ʾim־ʾaḥeret yiqaḥ־low sheʾerah kesutah weʿonatah loʾ yigeraʿ׃
11 וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ ס weʾim־shelash־ʾeleh loʾ yaʿaseh lah weyatseʾah ḥinam ʾeyn kasef׃ s
Note · Exode 21.1–11
Des protections à l’intérieur d’un système inégal
La sortie prévue pour l’esclave hébreu comporte des restrictions qui peuvent séparer une famille. Le cas de la jeune fille vendue reçoit d’autres dispositions. Les protections concernant nourriture, vêtement et relation conjugale ne rendent pas juste le fait de traiter une personne comme une possession ; cette tension doit rester visible.
12 מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מֹ֥ות יוּמָֽת׃ makeh ʾiysh wamet mowt yumat׃
13 וַאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָדֹ֑ו וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָקֹ֔ום אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ ס waʾasher loʾ tsadah wehaʾelohiym ʾinah leyadow wesametiy lekha maqowm ʾasher yanus shamah׃ s
14 וְכִי־יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ לְהָרְגֹ֣ו בְעָרְמָ֑ה מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת׃ ס wekhiy־yazid ʾiysh ʿal־reʿehu leharegow veʿaremah meʿim mizebeḥiy tiqaḥenu lamut׃ s
15 וּמַכֵּ֥ה אָבִ֛יו וְאִמֹּ֖ו מֹ֥ות יוּמָֽת׃ umakeh ʾaviyw weʾimow mowt yumat׃
16 וְגֹנֵ֨ב אִ֧ישׁ וּמְכָרֹ֛ו וְנִמְצָ֥א בְיָדֹ֖ו מֹ֥ות יוּמָֽת׃ ס wegonev ʾiysh umekharow wenimetsaʾ veyadow mowt yumat׃ s
17 וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמֹּ֖ו מֹ֥ות יוּמָֽת׃ ס umeqalel ʾaviyw weʾimow mowt yumat׃ s
Note · Exode 21.12–17
Distinguer des actes et des intentions
Les lois différencient le meurtre prémédité de la mort non recherchée et condamnent l’enlèvement d’un être humain. Les sanctions très lourdes appartiennent à ce cadre juridique. Elles ne constituent pas une autorisation de punir soi-même un proche ni une réponse directement transposable à chaque conflit familial.
18 וְכִֽי־יְרִיבֻ֣ן אֲנָשִׁ֔ים וְהִכָּה־אִישׁ֙ אֶת־רֵעֵ֔הוּ בְּאֶ֖בֶן אֹ֣ו בְאֶגְרֹ֑ף וְלֹ֥א יָמ֖וּת וְנָפַ֥ל לְמִשְׁכָּֽב׃ wekhiy־yeriyvun ʾanashiym wehikah־ʾiysh ʾet־reʿehu beʾeven ʾow veʾegerof weloʾ yamut wenafal lemishekav׃
19 אִם־יָק֞וּם וְהִתְהַלֵּ֥ךְ בַּח֛וּץ עַל־מִשְׁעַנְתֹּ֖ו וְנִקָּ֣ה הַמַּכֶּ֑ה רַ֥ק שִׁבְתֹּ֛ו יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא׃ ס ʾim־yaqum wehitehalekhe baḥuts ʿal־misheʿanetow weniqah hamakeh raq shivetow yiten werapoʾ yerapeʾ׃ s
20 וְכִֽי־יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת־עַבְדֹּ֜ו אֹ֤ו אֶת־אֲמָתֹו֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָדֹ֑ו נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם׃ wekhiy־yakeh ʾiysh ʾet־ʿavedow ʾow ʾet־ʾamatow basheveṭ umet taḥat yadow naqom yinaqem׃
21 אַ֥ךְ אִם־יֹ֛ום אֹ֥ו יֹומַ֖יִם יַעֲמֹ֑ד לֹ֣א יֻקַּ֔ם כִּ֥י כַסְפֹּ֖ו הֽוּא׃ ס ʾakhe ʾim־yowm ʾow yowmayim yaʿamod loʾ yuqam kiy khasepow huʾ׃ s
22 וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָסֹ֑ון עָנֹ֣ושׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃ wekhiy־yinatsu ʾanashiym wenagefu ʾishah harah weyatseʾu yeladeyha weloʾ yiheyeh ʾasown ʿanowsh yeʿanesh kaʾasher yashiyt ʿalayw baʿal haʾishah wenatan bifeliliym׃
23 וְאִם־אָסֹ֖ון יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃ weʾim־ʾasown yiheyeh wenatatah nefesh taḥat nafesh׃
24 עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃ ʿayin taḥat ʿayin shen taḥat shen yad taḥat yad regel taḥat ragel׃
25 כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה׃ ס kewiyah taḥat kewiyah petsaʿ taḥat patsaʿ ḥaburah taḥat ḥaburah׃ s
26 וְכִֽי־יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־עֵ֥ין עַבְדֹּ֛ו אֹֽו־אֶת־עֵ֥ין אֲמָתֹ֖ו וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֹֽו׃ ס wekhiy־yakeh ʾiysh ʾet־ʿeyn ʿavedow ʾow־ʾet־ʿeyn ʾamatow weshiḥatah laḥafeshiy yeshaleḥenu taḥat ʿeynow׃ s
27 וְאִם־שֵׁ֥ן עַבְדֹּ֛ו אֹֽו־שֵׁ֥ן אֲמָתֹ֖ו יַפִּ֑יל לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנֹּֽו׃ פ weʾim־shen ʿavedow ʾow־shen ʾamatow yapiyl laḥafeshiy yeshaleḥenu taḥat shinow׃ f
Note · Exode 21.18–27
La réparation et les limites de la réciprocité
Le soin et l’indemnisation répondent à certaines blessures. La formule de proportionnalité n’ordonne pas une vengeance sans limite. Le passage sur la femme enceinte reçoit des traductions différentes et ne suffit pas, isolément, à régler tous les débats contemporains sur le commencement de la vie. Les dispositions concernant les esclaves conservent une inégalité qu’il ne faut pas dissimuler.
28 וְכִֽי־יִגַּ֨ח שֹׁ֥ור אֶת־אִ֛ישׁ אֹ֥ו אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָקֹ֨ול יִסָּקֵ֜ל הַשֹּׁ֗ור וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂרֹ֔ו וּבַ֥עַל הַשֹּׁ֖ור נָקִֽי׃ wekhiy־yigaḥ showr ʾet־ʾiysh ʾow ʾet־ʾishah wamet saqowl yisaqel hashowr weloʾ yeʾakhel ʾet־besarow uvaʿal hashowr naqiy׃
29 וְאִ֡ם שֹׁור֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ אֹ֣ו אִשָּׁ֑ה הַשֹּׁור֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת׃ weʾim showr nagaḥ huʾ mitemol shileshom wehuʿad biveʿalayw weloʾ yishemerenu wehemiyt ʾiysh ʾow ʾishah hashowr yisaqel wegam־beʿalayw yumat׃
30 אִם־כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת עָלָ֑יו וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשֹׁ֔ו כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יוּשַׁ֖ת עָלָֽיו׃ ʾim־kofer yushat ʿalayw wenatan pideyon nafeshow kekhol ʾasher־yushat ʿalayw׃
31 אֹו־בֵ֥ן יִגָּ֖ח אֹו־בַ֣ת יִגָּ֑ח כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לֹּֽו׃ ʾow־ven yigaḥ ʾow־vat yigaḥ kamishepaṭ hazeh yeʿaseh low׃
32 אִם־עֶ֛בֶד יִגַּ֥ח הַשֹּׁ֖ור אֹ֣ו אָמָ֑ה כֶּ֣סֶף ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים שְׁקָלִ֗ים יִתֵּן֙ לַֽאדֹנָ֔יו וְהַשֹּׁ֖ור יִסָּקֵֽל׃ ס ʾim־ʿeved yigaḥ hashowr ʾow ʾamah kesef ׀ sheloshiym sheqaliym yiten laʾdonayw wehashowr yisaqel׃ s
33 וְכִֽי־יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בֹּ֗ור אֹ֠ו כִּֽי־יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל־שָׁ֥מָּה שֹּׁ֖ור אֹ֥ו חֲמֹֽור׃ wekhiy־yifetaḥ ʾiysh bowr ʾow kiy־yikhereh ʾiysh bor weloʾ yekhasenu wenafal־shamah showr ʾow ḥamowr׃
34 בַּ֤עַל הַבֹּור֙ יְשַׁלֵּ֔ם כֶּ֖סֶף יָשִׁ֣יב לִבְעָלָ֑יו וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לֹּֽו׃ ס baʿal habowr yeshalem kesef yashiyv liveʿalayw wehamet yiheyeh־low׃ s
35 וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֹֽׁור־אִ֛ישׁ אֶת־שֹׁ֥ור רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשֹּׁ֤ור הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפֹּ֔ו וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן׃ wekhiy־yigof showr־ʾiysh ʾet־showr reʿehu wamet umakheru ʾet־hashowr haḥay weḥatsu ʾet־kasepow wegam ʾet־hamet yeḥetsun׃
36 אֹ֣ו נֹודַ֗ע כִּ֠י שֹׁ֣ור נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמֹ֣ול שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שֹׁור֙ תַּ֣חַת הַשֹּׁ֔ור וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לֹּֽו׃ ס ʾow nowdaʿ kiy showr nagaḥ huʾ mitemowl shileshom weloʾ yishemerenu beʿalayw shalem yeshalem showr taḥat hashowr wehamet yiheyeh־low׃ s
Note · Exode 21.28–36
Répondre d’un danger connu
Le propriétaire d’un animal dangereux n’a pas la même responsabilité selon qu’il connaissait ou non le risque. Le puits non protégé engage aussi celui qui l’a laissé ouvert. Ces distinctions mettent en lumière la négligence et la prévention, sans faire disparaître les différences de statut présentes dans les sanctions.
37 כִּ֤י יִגְנֹֽב־אִישׁ֙ שֹׁ֣ור אֹו־שֶׂ֔ה וּטְבָחֹ֖ו אֹ֣ו מְכָרֹ֑ו חֲמִשָּׁ֣ה בָקָ֗ר יְשַׁלֵּם֙ תַּ֣חַת הַשֹּׁ֔ור וְאַרְבַּע־צֹ֖אן תַּ֥חַת הַשֶּֽׂה׃ kiy yigenov־ʾiysh showr ʾow־seh uṭevaḥow ʾow mekharow ḥamishah vaqar yeshalem taḥat hashowr weʾarebaʿ־tsoʾn taḥat haseh׃
Note · Exode 21.37
La restitution porte sur le tort commis
La perte d’un animal volé puis abattu ou vendu appelle une réparation supérieure à sa valeur seule. Le cas vise un dommage concret. Cette disposition appartient à un ensemble judiciaire ; elle ne confie pas à la personne lésée un pouvoir de sanction sans mesure ni examen des faits.