1 וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה׃ wayaʿan mosheh wayoʾmer wehen loʾ־yaʾamiynu liy weloʾ yishemeʿu beqoliy kiy yoʾmeru loʾ־nireʾah ʾeleykha yehwah׃
2 וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוָ֖ה [מַזֶּה כ] (מַה־זֶּ֣ה ק) בְיָדֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה׃ wayoʾmer ʾelayw yehwah [mazeh kh] (mah־zeh q) veyadekha wayoʾmer maṭeh׃
3 וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃ wayoʾmer hasheliykhehu ʾaretsah wayasheliykhehu ʾaretsah wayehiy lenaḥash wayanas mosheh mipanayw׃
4 וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶאֱחֹ֖ז בִּזְנָבֹ֑ו וַיִּשְׁלַ֤ח יָדֹו֙ וַיַּ֣חֲזֶק בֹּ֔ו וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפֹּֽו׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh shelaḥ yadekha weʾeḥoz bizenavow wayishelaḥ yadow wayaḥazeq bow wayehiy lemaṭeh bekhapow׃
5 לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ lemaʿan yaʾamiynu kiy־nireʾah ʾeleykha yehwah ʾelohey ʾavotam ʾelohey ʾaveraham ʾelohey yitseḥaq weʾlohey yaʿaqov׃
6 וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה לֹ֜ו עֹ֗וד הָֽבֵא־נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָדֹ֖ו בְּחֵיקֹ֑ו וַיֹּ֣וצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָדֹ֖ו מְצֹרַ֥עַת כַּשָּֽׁלֶג׃ wayoʾmer yehwah low ʿowd haveʾ־naʾ yadekha beḥeyqekha wayaveʾ yadow beḥeyqow wayowtsiʾah wehineh yadow metsoraʿat kashaleg׃
7 וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָדֹ֖ו אֶל־חֵיקֹ֑ו וַיֹּֽוצִאָהּ֙ מֵֽחֵיקֹ֔ו וְהִנֵּה־שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֹֽו׃ wayoʾmer hashev yadekha ʾel־ḥeyqekha wayashev yadow ʾel־ḥeyqow wayowtsiʾah meḥeyqow wehineh־shavah kivesarow׃
8 וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשֹׁ֑ון וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֹֽון׃ wehayah ʾim־loʾ yaʾamiynu lakhe weloʾ yishemeʿu leqol haʾot hariʾshown weheʾemiynu leqol haʾot haʾaḥarown׃
9 וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹתֹ֜ות הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃ wehayah ʾim־loʾ yaʾamiynu gam lisheney haʾotowt haʾeleh weloʾ yishemeʿun leqolekha welaqaḥeta mimeymey hayeʾor weshafakheta hayabashah wehayu hamayim ʾasher tiqaḥ min־hayeʾor wehayu ledam bayabashet׃
Note · Exode 4.1–9
Des signes au service d’une parole
Le bâton, la main atteinte puis rétablie et l’eau transformée répondent à la crainte de n’être pas cru. Le texte ne les présente pas comme des techniques reproductibles. Leur fonction est d’attester une mission et non de donner à Moïse un pouvoir autonome dont il pourrait disposer sans relation à Dieu.
10 וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמֹול֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשֹׁ֖ון אָנֹֽכִי׃ wayoʾmer mosheh ʾel־yehwah biy ʾadonay loʾ ʾiysh devariym ʾanokhiy gam mitemowl gam mishileshom gam meʾaz daberekha ʾel־ʿavedekha kiy khevad־peh ukhevad lashown ʾanokhiy׃
11 וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ אֹ֚ו מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם אֹ֣ו חֵרֵ֔שׁ אֹ֥ו פִקֵּ֖חַ אֹ֣ו עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהוָֽה׃ wayoʾmer yehwah ʾelayw miy sam peh laʾadam ʾow miy־yasum ʾilem ʾow ḥeresh ʾow fiqeaḥ ʾow ʿiuer haloʾ ʾanokhiy yehwah׃
12 וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־פִּ֔יךָ וְהֹורֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃ weʿatah lekhe weʾanokhiy ʾeheyeh ʿim־piykha wehowreytiykha ʾasher tedaber׃
13 וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח׃ wayoʾmer biy ʾadonay shelaḥ־naʾ beyad־tishelaḥ׃
14 וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבֹּֽו׃ wayiḥar־ʾaf yehwah bemosheh wayoʾmer haloʾ ʾaharon ʾaḥiykha halewiy yadaʿetiy kiy־daber yedaber huʾ wegam hineh־huʾ yotseʾ liqeraʾtekha weraʾakha wesamaḥ belibow׃
15 וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֙יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהֹורֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ wedibareta ʾelayw wesameta ʾet־hadevariym befiyw weʾanokhiy ʾeheyeh ʿim־piykha weʿim־piyhu wehowreytiy ʾetekhem ʾet ʾasher taʿasun׃
16 וְדִבֶּר־ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לֹּ֥ו לֵֽאלֹהִֽים׃ wediber־huʾ lekha ʾel־haʿam wehayah huʾ yiheyeh־lekha lefeh weʾatah tiheyeh־low leʾlohiym׃
17 וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בֹּ֖ו אֶת־הָאֹתֹֽת׃ פ weʾet־hamaṭeh hazeh tiqaḥ beyadekha ʾasher taʿaseh־bow ʾet־haʾotot׃ f
Note · Exode 4.10–17
La parole partagée avec un autre
Dieu répond à la difficulté de parole en rappelant sa souveraineté, puis donne Aaron comme partenaire. La résistance de Moïse n’est pas entièrement idéalisée : sa demande d’être remplacé rencontre une réaction divine. L’aide accordée montre néanmoins que la mission peut être portée à plusieurs.
18 וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב ׀ אֶל־יֶ֣תֶר חֹֽתְנֹ֗ו וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־אַחַ֣י אֲשֶׁר־בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעֹודָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְרֹ֛ו לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֹֽום׃ wayelekhe mosheh wayashav ׀ ʾel־yeter ḥotenow wayoʾmer low ʾelekhah naʾ weʾashuvah ʾel־ʾaḥay ʾasher־bemitserayim weʾereʾeh haʿowdam ḥayiym wayoʾmer yiterow lemosheh lekhe leshalowm׃
19 וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֙תוּ֙ כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh bemideyan lekhe shuv mitserayim kiy־metu kal־haʾanashiym hamevaqeshiym ʾet־nafeshekha׃
20 וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־אִשְׁתֹּ֣ו וְאֶת־בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֹֽו׃ wayiqaḥ mosheh ʾet־ʾishetow weʾet־banayw wayarekivem ʿal־haḥamor wayashav ʾaretsah mitserayim wayiqaḥ mosheh ʾet־maṭeh haʾelohiym beyadow׃
21 וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל־הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת־לִבֹּ֔ו וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh belekhetekha lashuv mitserayemah reʾeh kal־hamofetiym ʾasher־sametiy veyadekha waʿasiytam lifeney fareʿoh waʾaniy ʾaḥazeq ʾet־libow weloʾ yeshalaḥ ʾet־haʿam׃
22 וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ weʾamareta ʾel־pareʿoh koh ʾamar yehwah beniy vekhoriy yiseraʾel׃
23 וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת־בְּנִי֙ וְיַֽעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּחֹ֑ו הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת־בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ׃ waʾomar ʾeleykha shalaḥ ʾet־beniy weyaʿavedeniy watemaʾen leshaleḥow hineh ʾanokhiy horeg ʾet־binekha bekhorekha׃
24 וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּלֹ֑ון וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֹֽו׃ wayehiy vaderekhe bamalown wayifegeshehu yehwah wayevaqesh hamiytow׃
25 וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃ watiqaḥ tsiporah tsor watikherot ʾet־ʿarelat benah watagaʿ leragelayw watoʾmer kiy ḥatan־damiym ʾatah liy׃
26 וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ פ wayiref mimenu ʾaz ʾamerah ḥatan damiym lamulot׃ f
Note · Exode 4.18–26
Un épisode que le texte laisse difficile
Le retour inclut l’annonce du conflit autour du premier-né et une menace de mort rencontrée en chemin. Les pronoms et les paroles de Séphora rendent l’identification précise de chaque geste discutée. Il faut éviter de prétendre résoudre ces silences ou d’en tirer une règle de violence rituelle.
27 וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־לֹֽו׃ wayoʾmer yehwah ʾel־ʾaharon lekhe liqeraʾt mosheh hamidebarah wayelekhe wayifegeshehu behar haʾelohiym wayishaq־low׃
28 וַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר שְׁלָחֹ֑ו וְאֵ֥ת כָּל־הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ׃ wayaged mosheh leʾaharon ʾet kal־diverey yehwah ʾasher shelaḥow weʾet kal־haʾotot ʾasher tsiuahu׃
29 וַיֵּ֥לֶךְ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־כָּל־זִקְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ wayelekhe mosheh weʾaharon wayaʾasefu ʾet־kal־ziqeney beney yiseraʾel׃
30 וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃ wayedaber ʾaharon ʾet kal־hadevariym ʾasher־diber yehwah ʾel־mosheh wayaʿas haʾotot leʿeyney haʿam׃
31 וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־פָקַ֨ד יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת־עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ ׃ wayaʾamen haʿam wayishemeʿu kiy־faqad yehwah ʾet־beney yiseraʾel wekhiy raʾah ʾet־ʿaneyam wayiqedu wayishetaḥauu ׃
Note · Exode 4.27–31
Une première réception favorable
Aaron rejoint Moïse et transmet les paroles avec les signes. Les anciens et le peuple accueillent l’annonce que Dieu a vu leur misère. Ce commencement encourageant ne garantit pas une progression sans crise : la fidélité de Dieu devra encore être reconnue quand les conditions de vie empireront.