Exode 15

¹ אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְבֹ֖ו רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ ʾaz yashiyr־mosheh uveney yiseraʾel ʾet־hashiyrah hazoʾt layhwah wayoʾmeru leʾmor ʾashiyrah layhwah kiy־gaʾoh gaʾah sus werokhevow ramah vayam׃

² עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃ ʿaziy wezimerat yah wayehiy־liy liyshuʿah zeh ʾeliy weʾanewehu ʾelohey ʾaviy waʾaromemenehu׃

³ יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֹֽו׃ yehwah ʾiysh mileḥamah yehwah shemow׃

⁴ מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵילֹ֖ו יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃ marekevot pareʿoh weḥeylow yarah vayam umiveḥar shalishayw ṭubeʿu veyam־suf׃

⁵ תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצֹולֹ֖ת כְּמֹו־אָֽבֶן׃ tehomot yekhaseyumu yaredu vimetsowlot kemow־ʾaven׃

⁶ יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אֹויֵֽב׃ yemiynekha yehwah neʾedariy bakoaḥ yemiynekha yehwah tireʿats ʾowyev׃

⁷ וּבְרֹ֥ב גְּאֹונְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מֹו כַּקַּֽשׁ׃ uverov geʾownekha taharos qameykha teshalaḥ ḥaronekha yoʾkhelemow kaqash׃

⁸ וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמֹו־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃ uveruaḥ ʾapeykha neʿeremu mayim nitsevu khemow־ned nozeliym qafeʾu tehomot belev־yam׃

⁹ אָמַ֥ר אֹויֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מֹו נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תֹּורִישֵׁ֖מֹו יָדִֽי׃ ʾamar ʾowyev ʾeredof ʾasiyg ʾaḥaleq shalal timelaʾemow nafeshiy ʾariyq ḥarebiy towriyshemow yadiy׃

¹⁰ נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מֹו יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעֹופֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ nashafeta veruḥakha kisamow yam tsalalu kaʿowferet bemayim ʾadiyriym׃

Note · Exode 15.1–10

La poésie célèbre le renversement de la force

Les images de souffle, d’eau et de puissance mettent l’armée poursuivante à sa juste limite. Le chant appartient à une mémoire de délivrance. Il ne doit pas être isolé de ce contexte pour faire de la violence militaire un idéal religieux valable contre n’importe quel adversaire.

¹¹ מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נֹורָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ miy־khamokhah baʾelim yehwah miy kamokhah neʾedar baqodesh nowraʾ tehilot ʿoseh feleʾ׃

¹² נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מֹו אָֽרֶץ׃ naṭiyta yemiynekha tivelaʿemow ʾarets׃

¹³ נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃ naḥiyta veḥasedekha ʿam־zu gaʾaleta nehaleta veʿazekha ʾel־neweh qadeshekha׃

¹⁴ שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃ shameʿu ʿamiym yiregazun ḥiyl ʾaḥaz yoshevey pelashet׃

¹⁵ אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱדֹ֔ום אֵילֵ֣י מֹואָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מֹו רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃ ʾaz nivehalu ʾalufey ʾedowm ʾeyley mowʾav yoʾḥazemow raʿad namogu kol yoshevey khenaʿan׃

¹⁶ תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרֹועֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃ tipol ʿaleyhem ʾeymatah wafaḥad bigedol zerowʿakha yidemu kaʾaven ʿad־yaʿavor ʿamekha yehwah ʿad־yaʿavor ʿam־zu qaniyta׃

¹⁷ תְּבִאֵ֗מֹו וְתִטָּעֵ֙מֹו֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכֹ֧ון לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּונְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃ teviʾemow wetiṭaʿemow behar naḥalatekha makhown leshivetekha paʿaleta yehwah miqedash ʾadonay kownenu yadeykha׃

¹⁸ יְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ yehwah ׀ yimelokhe leʿolam waʿed׃

Note · Exode 15.11–18

La délivrance regarde vers une demeure

Le chant ne s’arrête pas à la chute des cavaliers : il évoque un peuple conduit et établi. Sa perspective dépasse l’instant de la mer. Cette portée invite à entendre ensemble salut et avenir, sans confondre les images poétiques avec l’itinéraire détaillé de chaque étape.

¹⁹ כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבֹּ֤ו וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּתֹ֥וךְ הַיָּֽם׃ פ kiy vaʾ sus pareʿoh berikhebow uvefarashayw bayam wayashev yehwah ʿalehem ʾet־mey hayam uveney yiseraʾel halekhu vayabashah betowkhe hayam׃ f

²⁰ וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲחֹ֧ות אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃ watiqaḥ mireyam haneviyʾah ʾaḥowt ʾaharon ʾet־hatof beyadah watetseʾna khal־hanashiym ʾaḥareyha betupiym uvimeḥolot׃

²¹ וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְבֹ֖ו רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ ס wataʿan lahem mireyam shiyru layhwah kiy־gaʾoh gaʾah sus werokhevow ramah vayam׃ s

Note · Exode 15.19–21

Les femmes portent aussi la mémoire publique

Miryam est nommée comme prophétesse et conduit la réponse des femmes. Le récit leur donne une place visible dans la célébration, après le rôle des femmes dans la protection de Moïse. La mémoire de la sortie ne se transmet donc pas par la seule parole des dirigeants masculins.

²² וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃ wayasaʿ mosheh ʾet־yiseraʾel miyam־suf wayetseʾu ʾel־midebar־shur wayelekhu sheloshet־yamiym bamidebar weloʾ־matseʾu mayim׃

²³ וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃ wayavoʾu maratah weloʾ yakhelu lishetot mayim mimarah kiy mariym hem ʿal־ken qaraʾ־shemah marah׃

²⁴ וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃ wayilonu haʿam ʿal־mosheh leʾmor mah־nisheteh׃

²⁵ וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהוָ֗ה וַיֹּורֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם לֹ֛ו חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃ wayitseʿaq ʾel־yehwah wayowrehu yehwah ʿets wayashelekhe ʾel־hamayim wayimetequ hamayim sham sam low ḥoq umishepaṭ wesham nisahu׃

²⁶ וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמֹ֨ועַ תִּשְׁמַ֜ע לְקֹ֣ול ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ ס wayoʾmer ʾim־shamowʿa tishemaʿ leqowl ׀ yehwah ʾeloheykha wehayashar beʿeynayw taʿaseh wehaʾazaneta lemitseotayw weshamareta kal־ḥuqayw kal־hamaḥalah ʾasher־sametiy vemitserayim loʾ־ʾasiym ʿaleykha kiy ʾaniy yehwah rofeʾekha׃ s

²⁷ וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם׃ wayavoʾu ʾeylimah wesham sheteym ʿesereh ʿeynot mayim weshiveʿiym temariym wayaḥanu־sham ʿal־hamayim׃

Note · Exode 15.22–27

La soif revient après le chant

La difficulté de boire ne rend pas fausse la délivrance précédente. La réponse à Mara associe secours et apprentissage de l’écoute. La parole de guérison appartient à cette alliance racontée ; elle ne permet pas de promettre à toute personne obéissante une exemption de maladie ni d’imputer chaque maladie à une faute.