1 וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכָל־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ wehayah khiy־yavoʾu ʿaleykha kal־hadevariym haʾeleh haberakhah wehaqelalah ʾasher natatiy lefaneykha wahashevota ʾel־levavekha bekhal־hagowyim ʾasher hidiyḥakha yehwah ʾeloheykha shamah׃
2 וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹלֹ֔ו כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ weshaveta ʿad־yehwah ʾeloheykha weshamaʿeta veqolow kekhol ʾasher־ʾanokhiy metsauekha hayowm ʾatah uvaneykha bekhal־levavekha uvekhal־nafeshekha׃
3 וְשָׁ֨ב יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ weshav yehwah ʾeloheykha ʾet־shevutekha weriḥamekha weshav weqibetsekha mikal־haʿamiym ʾasher hefiytsekha yehwah ʾeloheykha shamah׃
4 אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃ ʾim־yiheyeh nidaḥakha biqetseh hashamayim misham yeqabetsekha yehwah ʾeloheykha umisham yiqaḥekha׃
5 וֶהֱבִֽיאֲךָ֞ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ׃ weheviyʾakha yehwah ʾeloheykha ʾel־haʾarets ʾasher־yareshu ʾavoteykha wiyrishetah weheyṭivekha wehirebekha meʾavoteykha׃
6 וּמָ֨ל יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃ umal yehwah ʾeloheykha ʾet־levavekha weʾet־levav zareʿekha leʾahavah ʾet־yehwah ʾeloheykha bekhal־levavekha uvekhal־nafeshekha lemaʿan ḥayeykha׃
7 וְנָתַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥ת כָּל־הָאָלֹ֖ות הָאֵ֑לֶּה עַל־אֹיְבֶ֥יךָ וְעַל־שֹׂנְאֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר רְדָפֽוּךָ׃ wenatan yehwah ʾeloheykha ʾet kal־haʾalowt haʾeleh ʿal־ʾoyeveykha weʿal־soneʾeykha ʾasher redafukha׃
8 וְאַתָּ֣ה תָשׁ֔וּב וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹ֣ול יְהוָ֑ה וְעָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ weʾatah tashuv weshamaʿeta beqowl yehwah weʿasiyta ʾet־kal־mitseotayw ʾasher ʾanokhiy metsauekha hayowm׃
9 וְהֹותִֽירְךָ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בְּכֹ֣ל ׀ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֗ךָ בִּפְרִ֨י בִטְנְךָ֜ וּבִפְרִ֧י בְהֶמְתְּךָ֛ וּבִפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ לְטֹובָ֑ה כִּ֣י ׀ יָשׁ֣וּב יְהוָ֗ה לָשׂ֤וּשׂ עָלֶ֙יךָ֙ לְטֹ֔וב כַּאֲשֶׁר־שָׂ֖שׂ עַל־אֲבֹתֶֽיךָ׃ wehowtiyrekha yehwah ʾeloheykha bekhol ׀ maʿaseh yadekha biferiy viṭenekha uviferiy vehemetekha uviferiy ʾadematekha leṭowvah kiy ׀ yashuv yehwah lasus ʿaleykha leṭowv kaʾasher־sas ʿal־ʾavoteykha׃
10 כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר מִצְוֹתָיו֙ וְחֻקֹּתָ֔יו הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתֹּורָ֖ה הַזֶּ֑ה כִּ֤י תָשׁוּב֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ פ kiy tishemaʿ beqowl yehwah ʾeloheykha lishemor mitseotayw weḥuqotayw haketuvah besefer hatowrah hazeh kiy tashuv ʾel־yehwah ʾeloheykha bekhal־levavekha uvekhal־nafeshekha׃ f
Note · Deutéronome 30.1–10
Le retour engage le cœur autant que le chemin
La communauté dispersée n’est pas décrite comme définitivement hors d’atteinte. Le rassemblement et la transformation du cœur relèvent de l’initiative de Dieu, à laquelle répond l’écoute. La promesse ne doit pas être utilisée pour effacer les personnes qui vivent encore en exil ni pour fixer un calendrier politique certain.
11 כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ kiy hamitsewah hazoʾt ʾasher ʾanokhiy metsauekha hayowm loʾ־nifeleʾt hiwʾ mimekha weloʾ reḥoqah hiwʾ׃
12 לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ loʾ vashamayim hiwʾ leʾmor miy yaʿaleh־lanu hashamayemah weyiqaḥeah lanu weyashemiʿenu ʾotah wenaʿasenah׃
13 וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ weloʾ־meʿever layam hiwʾ leʾmor miy yaʿavar־lanu ʾel־ʿever hayam weyiqaḥeah lanu weyashemiʿenu ʾotah wenaʿasenah׃
14 כִּֽי־קָרֹ֥וב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֹֽו׃ ס kiy־qarowv ʾeleykha hadavar meʾod befiykha uvilevavekha laʿasotow׃ s
Note · Deutéronome 30.11–14
La parole proche est destinée à être mise en pratique
Le commandement n’est pas placé dans un ciel inaccessible ou au-delà de la mer. Sa proximité dans la bouche et le cœur appelle un agir. Romains 10.6-8 reprend ce langage dans l’annonce du Christ ; cette réception chrétienne ne permet pas de décrire la Torah comme une parole dépourvue de grâce ou de proximité.
15 רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיֹּ֔ום אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטֹּ֑וב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃ reʾeh natatiy lefaneykha hayowm ʾet־haḥayiym weʾet־haṭowv weʾet־hamawet weʾet־haraʿ׃
16 אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיֹּום֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ʾasher ʾanokhiy metsauekha hayowm leʾahavah ʾet־yehwah ʾeloheykha lalekhet biderakhayw welishemor mitseotayw weḥuqotayw umishepaṭayw weḥayiyta weraviyta uverakhekha yehwah ʾeloheykha baʾarets ʾasher־ʾatah vaʾ־shamah lerishetah׃
17 וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃ weʾim־yifeneh levavekha weloʾ tishemaʿ wenidaḥeta wehishetaḥawiyta leʾlohiym ʾaḥeriym waʿavadetam׃
18 הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיֹּ֔ום כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹ֥א שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ higadetiy lakhem hayowm kiy ʾavod toʾvedun loʾ־taʾariykhun yamiym ʿal־haʾadamah ʾasher ʾatah ʿover ʾet־hayareden lavoʾ shamah lerishetah׃
19 הַעִידֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיֹּום֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃ haʿiydotiy vakhem hayowm ʾet־hashamayim weʾet־haʾarets haḥayiym wehamawet natatiy lefaneykha haberakhah wehaqelalah uvaḥareta baḥayiym lemaʿan tiḥeyeh ʾatah wezareʿekha׃
20 לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֹ֖ו וּלְדָבְקָה־בֹ֑ו כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ פ leʾahavah ʾet־yehwah ʾeloheykha lishemoaʿ beqolow uledaveqah־vow kiy huʾ ḥayeykha weʾorekhe yameykha lashevet ʿal־haʾadamah ʾasher nishebaʿ yehwah laʾavoteykha leʾaveraham leyitseḥaq uleyaʿaqov latet lahem׃ f
Note · Deutéronome 30.15–20
Choisir la vie signifie aimer, écouter et s’attacher
L’alternative est formulée avec gravité, dans le cadre de l’alliance et du pays promis. La vie n’est pas ici un bien indépendant de toute relation. Le lecteur ne peut toutefois faire de cette exhortation un reproche automatique envers un malade, une personne dépressive ou quiconque ne parvient pas à sortir seul de sa détresse.