1 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
2 קַדֶּשׁ־לִ֨י כָל־בְּכֹ֜ור פֶּ֤טֶר כָּל־רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃ qadesh־liy khal־bekhowr peṭer kal־reḥem biveney yiseraʾel baʾadam uvabehemah liy huʾ׃
3 וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכֹ֞ור אֶת־הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הֹוצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃ wayoʾmer mosheh ʾel־haʿam zakhowr ʾet־hayowm hazeh ʾasher yetsaʾtem mimitserayim mibeyt ʿavadiym kiy beḥozeq yad howtsiyʾ yehowah ʾetekhem mizeh weloʾ yeʾakhel ḥamets׃
4 הַיֹּ֖ום אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃ hayowm ʾatem yotseʾiym beḥodesh haʾaviyv׃
5 וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣ יְהוָ֡ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִי וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃ wehayah khiy־yeviyʾakha yehwah ʾel־ʾerets hakenaʿaniy wehaḥitiy wehaʾemoriy wehaḥiuiy wehayevusiy ʾasher nishebaʿ laʾavoteykha latet lakhe ʾerets zavat ḥalav udevash weʿavadeta ʾet־haʿavodah hazoʾt baḥodesh hazeh׃
6 שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיֹּום֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהוָֽה׃ shiveʿat yamiym toʾkhal matsot uvayowm hasheviyʿiy ḥag layhwah׃
7 מַצֹּות֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ׃ matsowt yeʾakhel ʾet shiveʿat hayamiym weloʾ־yeraʾeh lekha ḥamets weloʾ־yeraʾeh lekha seʾor bekhal־gevulekha׃
8 וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃ wehigadeta levinekha bayowm hahuʾ leʾmor baʿavur zeh ʿasah yehwah liy betseʾtiy mimitserayim׃
9 וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְאֹ֜ות עַל־יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרֹון֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תֹּורַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הֹוצִֽאֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ wehayah lekha leʾowt ʿal־yadekha ulezikarown beyn ʿeyneykha lemaʿan tiheyeh towrat yehwah befiykha kiy beyad ḥazaqah howtsiʾakha yehowah mimitserayim׃
10 וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמֹועֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה׃ ס weshamareta ʾet־haḥuqah hazoʾt lemowʿadah miyamiym yamiymah׃ s
Note · Exode 13.1–10
Expliquer ce que les gestes rappellent
Les pains sans levain et les signes sur la main et devant les yeux relient mémoire, parole et conduite. Le récit donne au parent une responsabilité d’explication. Il ne suffit pas d’imposer une observance sans transmettre ce qui, dans la délivrance, lui donne sa signification.
11 וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤ יְהוָה֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃ wehayah kiy־yeviʾakha yehwah ʾel־ʾerets hakenaʿaniy kaʾasher nishebaʿ lekha welaʾavoteykha unetanah lakhe׃
12 וְהַעֲבַרְתָּ֥ כָל־פֶּֽטֶר־רֶ֖חֶם לַֽיהֹוָ֑ה וְכָל־פֶּ֣טֶר ׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַיהוָֽה׃ wehaʿavareta khal־peṭer־reḥem layhowah wekhal־peṭer ׀ sheger behemah ʾasher yiheyeh lekha hazekhariym layhwah׃
13 וְכָל־פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתֹּ֑ו וְכֹ֨ל בְּכֹ֥ור אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה׃ wekhal־peṭer ḥamor tifedeh veseh weʾim־loʾ tifedeh waʿarafetow wekhol bekhowr ʾadam bevaneykha tifedeh׃
14 וְהָיָ֞ה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הֹוצִיאָ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ wehayah kiy־yisheʾalekha vinekha maḥar leʾmor mah־zoʾt weʾamareta ʾelayw beḥozeq yad howtsiyʾanu yehwah mimitserayim mibeyt ʿavadiym׃
15 וַיְהִ֗י כִּֽי־הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֮ לְשַׁלְּחֵנוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְהֹוָ֤ה כָּל־בְּכֹור֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־בְּכֹ֣ור בְּהֵמָ֑ה עַל־כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיהוָ֗ה כָּל־פֶּ֤טֶר רֶ֙חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכָל־בְּכֹ֥ור בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה׃ wayehiy kiy־hiqeshah fareʿoh leshaleḥenu wayaharog yehowah kal־bekhowr beʾerets mitserayim mibekhor ʾadam weʿad־bekhowr behemah ʿal־ken ʾaniy zoveaḥ layhwah kal־peṭer reḥem hazekhariym wekhal־bekhowr banay ʾefedeh׃
16 וְהָיָ֤ה לְאֹות֙ עַל־יָ֣דְכָ֔ה וּלְטֹוטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הֹוצִיאָ֥נוּ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ ס wehayah leʾowt ʿal־yadekhah uleṭowṭafot beyn ʿeyneykha kiy beḥozeq yad howtsiyʾanu yehwah mimitserayim׃ s
Note · Exode 13.11–16
Le premier-né humain est racheté
La consécration des premiers-nés est expliquée par la nuit de la sortie. Le passage prescrit le rachat des fils et non leur mise à mort sacrificielle. Cette distinction doit être maintenue lorsque l’on parle du don de la vie à Dieu ou de la portée d’une appartenance religieuse.
17 וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָרֹ֖וב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃ wayehiy beshalaḥ pareʿoh ʾet־haʿam weloʾ־naḥam ʾelohiym derekhe ʾerets pelishetiym kiy qarowv huʾ kiy ׀ ʾamar ʾelohiym pen־yinaḥem haʿam bireʾotam mileḥamah weshavu mitserayemah׃
18 וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ wayasev ʾelohiym ׀ ʾet־haʿam derekhe hamidebar yam־suf waḥamushiym ʿalu veney־yiseraʾel meʾerets mitserayim׃
19 וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמֹ֥ות יֹוסֵ֖ף עִמֹּ֑ו כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃ wayiqaḥ mosheh ʾet־ʿatsemowt yowsef ʿimow kiy hashebeaʿ hishebiyʿa ʾet־beney yiseraʾel leʾmor paqod yifeqod ʾelohiym ʾetekhem wehaʿaliytem ʾet־ʿatsemotay mizeh ʾitekhem׃
20 וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם בִּקְצֵ֖ה הַמִּדְבָּֽר׃ wayiseʿu misukot wayaḥanu veʾetam biqetseh hamidebar׃
21 וַֽיהוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יֹומָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יֹומָ֥ם וָלָֽיְלָה׃ wayhwah holekhe lifeneyhem yowmam beʿamud ʿanan laneḥotam haderekhe welayelah beʿamud ʾesh lehaʾiyr lahem lalekhet yowmam walayelah׃
22 לֹֽא־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יֹומָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם׃ פ loʾ־yamiysh ʿamud heʿanan yowmam weʿamud haʾesh layelah lifeney haʿam׃ f
Note · Exode 13.17–22
Un détour qui n’est pas nécessairement un abandon
Le risque d’un retour devant la guerre motive le choix d’un autre chemin. Les os de Joseph rappellent que le départ accomplit aussi une attente ancienne. La conduite par la nuée et le feu est ici donnée au peuple ; elle ne permet pas d’attribuer avec certitude un sens divin à chaque détour de nos propres vies.