1 וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קָרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהוָ֔ה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קָרְבָּנֹ֑ו וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃ wenefesh kiy־taqeriyv qareban mineḥah layhwah solet yiheyeh qarebanow weyatsaq ʿaleyha shemen wenatan ʿaleyha levonah׃
2 וֶֽהֱבִיאָ֗הּ אֶל־בְּנֵ֣י אַהֲרֹן֮ הַכֹּהֲנִים֒ וְקָמַ֨ץ מִשָּׁ֜ם מְלֹ֣א קֻמְצֹ֗ו מִסָּלְתָּהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כָּל־לְבֹנָתָ֑הּ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּרָתָהּ֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ weheviyʾah ʾel־beney ʾaharon hakohaniym weqamats misham meloʾ qumetsow misaletah umishamenah ʿal kal־levonatah wehiqeṭiyr hakohen ʾet־ʾazekaratah hamizebeḥah ʾisheh reyḥa niyḥoaḥ layhwah׃
3 וְהַנֹּותֶ֙רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהוָֽה׃ ס wehanowteret min־hamineḥah leʾaharon ulevanayw qodesh qadashiym meʾishey yehwah׃ s
Note · Lévitique 2.1–3
Une part sur l’autel, une part pour le service
La poignée présentée comme mémorial ne signifie pas que le reste serait sans valeur religieuse. Ce qui revient aux prêtres est aussi déclaré très saint. Le don comporte donc une dimension matérielle de subsistance pour le service, sans que Dieu soit décrit comme ayant besoin de se nourrir pour vivre.
4 וְכִ֥י תַקְרִ֛ב קָרְבַּ֥ן מִנְחָ֖ה מַאֲפֵ֣ה תַנּ֑וּר סֹ֣לֶת חַלֹּ֤ות מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצֹּ֖ות מְשֻׁחִ֥ים בַּשָּֽׁמֶן׃ ס wekhiy taqeriv qareban mineḥah maʾafeh tanur solet ḥalowt matsot belulot bashemen ureqiyqey matsowt meshuḥiym bashamen׃ s
5 וְאִם־מִנְחָ֥ה עַל־הַֽמַּחֲבַ֖ת קָרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן מַצָּ֥ה תִהְיֶֽה׃ weʾim־mineḥah ʿal־hamaḥavat qarebanekha solet belulah vashemen matsah tiheyeh׃
6 פָּתֹ֤ות אֹתָהּ֙ פִּתִּ֔ים וְיָצַקְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ שָׁ֑מֶן מִנְחָ֖ה הִֽוא׃ ס patowt ʾotah pitiym weyatsaqeta ʿaleyha shamen mineḥah hiwʾ׃ s
7 וְאִם־מִנְחַ֥ת מַרְחֶ֖שֶׁת קָרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֥לֶת בַּשֶּׁ֖מֶן תֵּעָשֶֽׂה׃ weʾim־mineḥat mareḥeshet qarebanekha solet bashemen teʿaseh׃
8 וְהֵבֵאתָ֣ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה לַיהוָ֑ה וְהִקְרִיבָהּ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִגִּישָׁ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ weheveʾta ʾet־hamineḥah ʾasher yeʿaseh meʾeleh layhwah wehiqeriyvah ʾel־hakohen wehigiyshah ʾel־hamizebeaḥ׃
9 וְהֵרִ֨ים הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ weheriym hakohen min־hamineḥah ʾet־ʾazekaratah wehiqeṭiyr hamizebeḥah ʾisheh reyḥa niyḥoaḥ layhwah׃
10 וְהַנֹּותֶ֙רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהוָֽה׃ wehanowteret min־hamineḥah leʾaharon ulevanayw qodesh qadashiym meʾishey yehwah׃
Note · Lévitique 2.4–10
Différentes préparations sont reconnues
Le four, la plaque et le récipient de cuisson correspondent à des formes distinctes d’offrande. Le rite accueille ainsi un travail de préparation concret. Le texte ne demande pas de rendre toutes les pratiques identiques pour qu’elles puissent être reçues dans un cadre commun.
11 כָּל־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֙יבוּ֙ לַיהוָ֔ה לֹ֥א תֵעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כָל־שְׂאֹר֙ וְכָל־דְּבַ֔שׁ לֹֽא־תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃ kal־hamineḥah ʾasher taqeriyvu layhwah loʾ teʿaseh ḥamets kiy khal־seʾor wekhal־devash loʾ־taqeṭiyru mimenu ʾisheh layhwah׃
12 קָרְבַּ֥ן רֵאשִׁ֛ית תַּקְרִ֥יבוּ אֹתָ֖ם לַיהוָ֑ה וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֥חַ לֹא־יַעֲל֖וּ לְרֵ֥יחַ נִיחֹֽחַ׃ qareban reʾshiyt taqeriyvu ʾotam layhwah weʾel־hamizebeaḥ loʾ־yaʿalu lereyḥa niyḥoaḥ׃
13 וְכָל־קָרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֮ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל־קָרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח׃ ס wekhal־qareban mineḥatekha bamelaḥ timelaḥ weloʾ tashebiyt melaḥ beriyt ʾeloheykha meʿal mineḥatekha ʿal kal־qarebanekha taqeriyv melaḥ׃ s
14 וְאִם־תַּקְרִ֛יב מִנְחַ֥ת בִּכּוּרִ֖ים לַיהוָ֑ה אָבִ֞יב קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙ גֶּ֣רֶשׂ כַּרְמֶ֔ל תַּקְרִ֕יב אֵ֖ת מִנְחַ֥ת בִּכּוּרֶֽיךָ׃ weʾim־taqeriyv mineḥat bikuriym layhwah ʾaviyv qaluy baʾesh geres karemel taqeriyv ʾet mineḥat bikureykha׃
15 וְנָתַתָּ֤ עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְשַׂמְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ לְבֹנָ֑ה מִנְחָ֖ה הִֽוא׃ wenatata ʿaleyha shemen wesameta ʿaleyha levonah mineḥah hiwʾ׃
16 וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּרָתָ֗הּ מִגִּרְשָׂהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כָּל־לְבֹנָתָ֑הּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ פ wehiqeṭiyr hakohen ʾet־ʾazekaratah migiresah umishamenah ʿal kal־levonatah ʾisheh layhwah׃ f
Note · Lévitique 2.11–16
L’alliance ne se réduit pas à une recette
Le sel est explicitement relié à l’alliance, mais le passage ne donne pas une interprétation de chaque exclusion. Les prémices peuvent être apportées sans suivre exactement l’usage de combustion des autres offrandes. Le contexte doit guider la lecture plutôt qu’une équivalence systématique entre aliment permis et vertu morale.