1 וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃ wayosef ʾaveraham wayiqaḥ ʾishah ushemah qeṭurah׃
2 וַתֵּ֣לֶד לֹ֗ו אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃ wateled low ʾet־zimeran weʾet־yaqeshan weʾet־medan weʾet־mideyan weʾet־yishebaq weʾet־shuaḥ׃
3 וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ים וּלְאֻמִּֽים׃ weyaqeshan yalad ʾet־shevaʾ weʾet־dedan uveney dedan hayu ʾashurim uleṭushiym uleʾumiym׃
4 וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֙פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃ uveney mideyan ʿeyfah waʿefer waḥanokhe waʾaviydaʿ weʾeledaʿah kal־ʾeleh beney qeṭurah׃
5 וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹ֖ו לְיִצְחָֽק׃ wayiten ʾaveraham ʾet־kal־ʾasher־low leyitseḥaq׃
6 וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנֹו֙ בְּעֹודֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃ weliveney hapiylageshiym ʾasher leʾaveraham natan ʾaveraham matanot wayeshaleḥem meʿal yitseḥaq benow beʿowdenu ḥay qedemah ʾel־ʾerets qedem׃
7 וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃ weʾeleh yemey sheney־ḥayey ʾaveraham ʾasher־ḥay meʾat shanah weshiveʿiym shanah weḥamesh shaniym׃
8 וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טֹובָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ wayigewaʿ wayamat ʾaveraham beseyvah ṭowvah zaqen wesaveaʿ wayeʾasef ʾel־ʿamayw׃
9 וַיִּקְבְּר֨וּ אֹתֹ֜ו יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֙חַר֙ הַֽחִתִּ֔י אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ wayiqeberu ʾotow yitseḥaq weyishemaʿeʾl banayw ʾel־meʿarat hamakhepelah ʾel־sedeh ʿeferon ben־tsoḥar haḥitiy ʾasher ʿal־peney mamereʾ׃
10 הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃ hasadeh ʾasher־qanah ʾaveraham meʾet beney־ḥet shamah qubar ʾaveraham wesarah ʾishetow׃
11 וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מֹ֣ות אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנֹ֑ו וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃ ס wayehiy ʾaḥarey mowt ʾaveraham wayevarekhe ʾelohiym ʾet־yitseḥaq benow wayeshev yitseḥaq ʿim־beʾer laḥay roʾiy׃ s
12 וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖ה לְאַבְרָהָֽם׃ weʾeleh toledot yishemaʿeʾl ben־ʾaveraham ʾasher yaledah hagar hamitseriyt shifeḥat sarah leʾaveraham׃
13 וְאֵ֗לֶּה שְׁמֹות֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתֹולְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃ weʾeleh shemowt beney yishemaʿeʾl bishemotam letowledotam bekhor yishemaʿeʾl nevayot weqedar weʾadebeʾel umivesam׃
14 וּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא׃ umishemaʿ wedumah umasaʾ׃
15 חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃ ḥadad weteymaʾ yeṭur nafiysh waqedemah׃
16 אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם לְאֻמֹּתָֽם׃ ʾeleh hem beney yishemaʿeʾl weʾeleh shemotam beḥatsereyhem uveṭiyrotam sheneym־ʿasar nesiyʾim leʾumotam׃
17 וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ weʾeleh sheney ḥayey yishemaʿeʾl meʾat shanah usheloshiym shanah weshevaʿ shaniym wayigewaʿ wayamat wayeʾasef ʾel־ʿamayw׃
18 וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו נָפָֽל׃ פ wayishekenu meḥawiylah ʿad־shur ʾasher ʿal־peney mitserayim boʾakhah ʾashurah ʿal־peney khal־ʾeḥayw nafal׃ f
Note · Genèse 25.1–18
La mort du père ne supprime pas toute relation
Isaac et Ismaël ensevelissent Abraham ensemble. Ce geste est raconté sans expliquer en détail l’état de leur relation. La descendance d’Ismaël bénéficie ensuite d’une liste propre, qui manifeste que l’histoire de cet enfant entendu par Dieu ne s’est pas arrêtée à son éloignement.
19 וְאֵ֛לֶּה תֹּולְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הֹולִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃ weʾeleh towledot yitseḥaq ben־ʾaveraham ʾaveraham howliyd ʾet־yitseḥaq׃
20 וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתֹּ֣ו אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲחֹ֛ות לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י לֹ֥ו לְאִשָּֽׁה׃ wayehiy yitseḥaq ben־ʾarebaʿiym shanah beqaḥetow ʾet־riveqah bat־betuʾel haʾaramiy mipadan ʾaram ʾaḥowt lavan haʾaramiy low leʾishah׃
21 וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתֹּ֔ו כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לֹו֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃ wayeʿetar yitseḥaq layhwah lenokhaḥ ʾishetow kiy ʿaqarah hiwʾ wayeʿater low yehwah watahar riveqah ʾishetow׃
22 וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְהוָֽה׃ wayiterotsatsu habaniym beqirebah watoʾmer ʾim־ken lamah zeh ʾanokhiy watelekhe liderosh ʾet־yehwah׃
23 וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י [גֹיִים כ] (גֹויִם֙ ק) בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃ wayoʾmer yehwah lah sheney [goyiym kh] (gowyim q) beviṭenekhe usheney leʾumiym mimeʿayikhe yiparedu uleʾom mileʾom yeʾemats werav yaʿavod tsaʿiyr׃
24 וַיִּמְלְא֥וּ יָמֶ֖יהָ לָלֶ֑דֶת וְהִנֵּ֥ה תֹומִ֖ם בְּבִטְנָֽהּ׃ wayimeleʾu yameyha laledet wehineh towmim beviṭenah׃
25 וַיֵּצֵ֤א הָרִאשֹׁון֙ אַדְמֹונִ֔י כֻּלֹּ֖ו כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמֹ֖ו עֵשָֽׂו׃ wayetseʾ hariʾshown ʾademowniy kulow keʾaderet seʿar wayiqereʾu shemow ʿesaw׃
26 וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָדֹ֤ו אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃ weʾaḥarey־khen yatsaʾ ʾaḥiyw weyadow ʾoḥezet baʿaqev ʿesaw wayiqeraʾ shemow yaʿaqov weyitseḥaq ben־shishiym shanah beledet ʾotam׃
Note · Genèse 25.19–26
Un oracle sur des enfants et des peuples
La réponse reçue par Rebecca parle de deux nations et d’un rapport de forces inversé. Elle donne au conflit familial une portée qui dépasse les seuls individus. Le texte ne dit pas pour autant que chaque action future de Jacob serait juste ou que tout descendant d’Ésaü serait rejeté par Dieu.
27 וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃ wayigedelu haneʿariym wayehiy ʿesaw ʾiysh yodeaʿ tsayid ʾiysh sadeh weyaʿaqov ʾiysh tam yoshev ʾohaliym׃
28 וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ wayeʾehav yitseḥaq ʾet־ʿesaw kiy־tsayid befiyw weriveqah ʾohevet ʾet־yaʿaqov׃
29 וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃ wayazed yaʿaqov naziyd wayavoʾ ʿesaw min־hasadeh wehuʾ ʿayef׃
30 וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמֹ֖ו אֱדֹֽום׃ wayoʾmer ʿesaw ʾel־yaʿaqov haleʿiyṭeniy naʾ min־haʾadom haʾadom hazeh kiy ʿayef ʾanokhiy ʿal־ken qaraʾ־shemow ʾedowm׃
31 וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיֹּ֛ום אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי׃ wayoʾmer yaʿaqov mikherah khayowm ʾet־bekhoratekha liy׃
32 וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הֹולֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה׃ wayoʾmer ʿesaw hineh ʾanokhiy howlekhe lamut welamah־zeh liy bekhorah׃
33 וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיֹּ֔ום וַיִּשָּׁבַ֖ע לֹ֑ו וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָתֹ֖ו לְיַעֲקֹֽב׃ wayoʾmer yaʿaqov hishaveʿah liy kayowm wayishavaʿ low wayimekor ʾet־bekhoratow leyaʿaqov׃
34 וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃ ס weyaʿaqov natan leʿesaw leḥem uneziyd ʿadashiym wayoʾkhal wayeshete wayaqam wayelakhe wayivez ʿesaw ʾet־habekhorah׃ s
Note · Genèse 25.27–34
L’urgence et l’exploitation du besoin
Ésaü traite son droit d’aînesse comme négligeable devant sa faim ; Jacob utilise cette faim pour obtenir l’engagement recherché. Le narrateur souligne le mépris d’Ésaü pour ce droit. Il n’érige pas pour autant en vertu l’habileté qui tire avantage de la vulnérabilité d’un frère.
