1 שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיֹּום֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גֹּויִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃ shemaʿ yiseraʾel ʾatah ʿover hayowm ʾet־hayareden lavoʾ lareshet gowyim gedoliym waʿatsumiym mimeka ʿariym gedolot uvetsurot bashamayim׃
2 עַֽם־גָּדֹ֥ול וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק׃ ʿam־gadowl waram beney ʿanaqiym ʾasher ʾatah yadaʿeta weʾatah shamaʿeta miy yiteyatsev lifeney beney ʿanaq׃
3 וְיָדַעְתָּ֣ הַיֹּ֗ום כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֙יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהֹֽורַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאַבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה לָֽךְ׃ weyadaʿeta hayowm kiy yehwah ʾeloheykha huʾ־haʿover lefaneykha ʾesh ʾokhelah huʾ yashemiydem wehuʾ yakheniyʿem lefaneykha wehowrashetam wehaʾavadetam maher kaʾasher diber yehwah lakhe׃
4 אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶיךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֖ה מֹורִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃ ʾal־toʾmar bilevavekha bahadof yehwah ʾeloheykha ʾotam ׀ milefaneykha leʾmor betsideqatiy heviyʾaniy yehwah lareshet ʾet־haʾarets hazoʾt uverisheʿat hagowyim haʾeleh yehwah mowriysham mipaneykha׃
5 לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֹורִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ loʾ vetsideqatekha uveyosher levavekha ʾatah vaʾ lareshet ʾet־ʾaretsam kiy berisheʿat ׀ hagowyim haʾeleh yehwah ʾeloheykha mowriysham mipaneykha ulemaʿan haqiym ʾet־hadavar ʾasher nishebaʿ yehwah laʾavoteykha leʾaveraham leyitseḥaq uleyaʿaqov׃
6 וְיָדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטֹּובָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה׃ weyadaʿeta kiy loʾ vetsideqatekha yehwah ʾeloheykha noten lekha ʾet־haʾarets haṭowvah hazoʾt lerishetah kiy ʿam־qesheh־ʿoref ʾatah׃
Note · Deutéronome 9.1–6
Ne pas tirer d’un bien reçu un certificat de supériorité
La grandeur des adversaires est opposée à l’action de Dieu, puis la prétention au mérite est expressément rejetée. Le passage ne permet pas au lecteur de se ranger spontanément parmi les justes et de placer tous ses opposants parmi des peuples condamnés.
7 זְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיֹּ֞ום אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָֽה׃ zekhor ʾal־tishekaḥ ʾet ʾasher־hiqetsafeta ʾet־yehwah ʾeloheykha bamidebar lemin־hayowm ʾasher־yatsaʾta ׀ meʾerets mitserayim ʿad־boʾakhem ʿad־hamaqowm hazeh mameriym heyiytem ʿim־yehwah׃
8 וּבְחֹרֵ֥ב הִקְצַפְתֶּ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ uveḥorev hiqetsafetem ʾet־yehwah wayiteʾanaf yehwah bakhem lehashemiyd ʾetekhem׃
9 בַּעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה עִמָּכֶ֑ם וָאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יֹום֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי׃ baʿalotiy haharah laqaḥat luḥot haʾavaniym luḥot haberiyt ʾasher־karat yehwah ʿimakhem waʾeshev bahar ʾarebaʿiym yowm weʾarebaʿiym layelah leḥem loʾ ʾakhaletiy umayim loʾ shatiytiy׃
10 וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הָֽאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַעֲלֵיהֶ֗ם כְּֽכָל־הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה עִמָּכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתֹּ֥וךְ הָאֵ֖שׁ בְּיֹ֥ום הַקָּהָֽל׃ wayiten yehwah ʾelay ʾet־sheney luḥot haʾavaniym ketuviym beʾetsebaʿ ʾelohiym waʿaleyhem kekhal־hadevariym ʾasher diber yehwah ʿimakhem bahar mitowkhe haʾesh beyowm haqahal׃
11 וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָאֲבָנִ֖ים לֻחֹ֥ות הַבְּרִֽית׃ wayehiy miqets ʾarebaʿiym yowm weʾarebaʿiym layelah natan yehwah ʾelay ʾet־sheney luḥot haʾavaniym luḥowt haberiyt׃
12 וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֹוצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה׃ wayoʾmer yehwah ʾelay qum red maher mizeh kiy shiḥet ʿamekha ʾasher howtseʾta mimitserayim saru maher min־haderekhe ʾasher tsiuiytim ʿasu lahem masekhah׃
13 וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֣י לֵאמֹ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃ wayoʾmer yehwah ʾelay leʾmor raʾiytiy ʾet־haʿam hazeh wehineh ʿam־qesheh־ʿoref huʾ׃
14 הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽותְךָ֔ לְגֹוי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ׃ heref mimeniy weʾashemiydem weʾemeḥeh ʾet־shemam mitaḥat hashamayim weʾeʿeseh ʾowtekha legowy־ʿatsum warav mimenu׃
15 וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי׃ waʾefen waʾered min־hahar wehahar boʿer baʾesh usheney luḥot haberiyt ʿal shetey yaday׃
16 וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּ֤ה חֲטָאתֶם֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם עֲשִׂיתֶ֣ם לָכֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה סַרְתֶּ֣ם מַהֵ֔ר מִן־הַדֶּ֕רֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶתְכֶֽם׃ waʾereʾ wehineh ḥaṭaʾtem layhwah ʾeloheykhem ʿasiytem lakhem ʿegel masekhah saretem maher min־haderekhe ʾasher־tsiuah yehwah ʾetekhem׃
17 וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃ waʾetepos bisheney haluḥot waʾashelikhem meʿal shetey yaday waʾashaberem leʿeyneykhem׃
18 וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יֹום֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כָּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֹֽו׃ waʾetenapal lifeney yehwah kariʾshonah ʾarebaʿiym yowm weʾarebaʿiym layelah leḥem loʾ ʾakhaletiy umayim loʾ shatiytiy ʿal kal־ḥaṭaʾtekhem ʾasher ḥaṭaʾtem laʿasowt haraʿ beʿeyney yehwah lehakheʿiysow׃
19 כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא׃ kiy yagoretiy mipeney haʾaf wehaḥemah ʾasher qatsaf yehwah ʿaleykhem lehashemiyd ʾetekhem wayishemaʿ yehwah ʾelay gam bapaʿam hahiwʾ׃
20 וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִידֹ֑ו וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃ uveʾaharon hiteʾanaf yehwah meʾod lehashemiydow waʾetepalel gam־beʿad ʾaharon baʿet hahiwʾ׃
21 וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֮ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹתֹ֣ו ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹתֹ֤ו טָחֹון֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָרֹ֔ו אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר׃ weʾet־ḥaṭaʾtekhem ʾasher־ʿasiytem ʾet־haʿegel laqaḥetiy waʾeserof ʾotow ׀ baʾesh waʾekot ʾotow ṭaḥown heyṭev ʿad ʾasher־daq leʿafar waʾashelikhe ʾet־ʿafarow ʾel־hanaḥal hayored min־hahar׃
Note · Deutéronome 9.7–21
Le souvenir du veau inclut la faute des responsables
La destruction des tables et l’intercession pour Aaron sont reprises dans le discours. Le futur grand prêtre n’est pas présenté comme naturellement exempt de la crise. L’autorité religieuse doit donc elle aussi vivre du pardon et de la responsabilité, pas seulement les demander aux autres.
22 וּבְתַבְעֵרָה֙ וּבְמַסָּ֔ה וּבְקִבְרֹ֖ת הַֽתַּאֲוָ֑ה מַקְצִפִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם אֶת־יְהוָֽה׃ uvetaveʿerah uvemasah uveqiverot hataʾawah maqetsifiym heyiytem ʾet־yehwah׃
23 וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ לֹ֔ו וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֹֽו׃ uvisheloaḥ yehwah ʾetekhem miqadesh bareneaʿ leʾmor ʿalu ureshu ʾet־haʾarets ʾasher natatiy lakhem watameru ʾet־piy yehwah ʾeloheykhem weloʾ heʾemanetem low weloʾ shemaʿetem beqolow׃
24 מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָ֑ה מִיֹּ֖ום דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם׃ mameriym heyiytem ʿim־yehwah miyowm daʿetiy ʾetekhem׃
25 וָֽאֶתְנַפַּ֞ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֵ֣ת אַרְבָּעִ֥ים הַיֹּ֛ום וְאֶת־אַרְבָּעִ֥ים הַלַּ֖יְלָה אֲשֶׁ֣ר הִתְנַפָּ֑לְתִּי כִּֽי־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ waʾetenapal lifeney yehwah ʾet ʾarebaʿiym hayowm weʾet־ʾarebaʿiym halayelah ʾasher hitenapaletiy kiy־ʾamar yehwah lehashemiyd ʾetekhem׃
26 וָאֶתְפַּלֵּ֣ל אֶל־יְהוָה֮ וָאֹמַר֒ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַל־תַּשְׁחֵ֤ת עַמְּךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר פָּדִ֖יתָ בְּגָדְלֶ֑ךָ אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתָ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ waʾetepalel ʾel־yehwah waʾomar ʾadonay yehwih ʾal־tasheḥet ʿamekha wenaḥalatekha ʾasher padiyta begadelekha ʾasher־howtseʾta mimitserayim beyad ḥazaqah׃
27 זְכֹר֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב אַל־תֵּ֗פֶן אֶל־קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל־רִשְׁעֹ֖ו וְאֶל־חַטָּאתֹֽו׃ zekhor laʿavadeykha leʾaveraham leyitseḥaq uleyaʿaqov ʾal־tefen ʾel־qeshiy haʿam hazeh weʾel־risheʿow weʾel־ḥaṭaʾtow׃
28 פֶּן־יֹאמְר֗וּ הָאָרֶץ֮ אֲשֶׁ֣ר הֹוצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהוָ֔ה לַהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָתֹ֣ו אֹותָ֔ם הֹוצִיאָ֖ם לַהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר׃ pen־yoʾmeru haʾarets ʾasher howtseʾtanu misham mibeliy yekholet yehwah lahaviyʾam ʾel־haʾarets ʾasher־diber lahem umisineʾatow ʾowtam howtsiyʾam lahamitam bamidebar׃
29 וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הֹוצֵ֙אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה׃ פ wehem ʿamekha wenaḥalatekha ʾasher howtseʾta bekhoḥakha hagadol uvizeroʿakha haneṭuyah׃ f
Note · Deutéronome 9.22–29
L’intercession appelle Dieu à sa fidélité
Les souvenirs se rassemblent dans une prière qui invoque les pères, la délivrance et le nom de Dieu. Moïse ne fonde pas sa demande sur un peuple déjà parfait. La mémoire juste peut ainsi nourrir la supplication plutôt que le désespoir ou la glorification de soi.