Juges 1

¹ וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מֹ֣ות יְהֹושֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֧נוּ אֶל־הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בֹּֽו׃ wayehiy ʾaḥarey mowt yehowshuaʿ wayisheʾalu beney yiseraʾel bayhwah leʾmor miy yaʿaleh־lanu ʾel־hakenaʿaniy bateḥilah lehilaḥem bow׃

² וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיָדֹֽו׃ wayoʾmer yehwah yehudah yaʿaleh hineh natatiy ʾet־haʾarets beyadow׃

³ וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְעֹ֨ון אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגֹורָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגֹורָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתֹּ֖ו שִׁמְעֹֽון׃ wayoʾmer yehudah leshimeʿown ʾaḥiyw ʿaleh ʾitiy vegowraliy wenilaḥamah bakenaʿaniy wehalakhetiy gam־ʾaniy ʾitekha begowralekha wayelekhe ʾitow shimeʿown׃

⁴ וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃ wayaʿal yehudah wayiten yehwah ʾet־hakenaʿaniy wehaperiziy beyadam wayakum bevezeq ʿaseret ʾalafiym ʾiysh׃

⁵ וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת־אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בֹּ֑ו וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת־הַפְּרִזִּֽי׃ wayimetseʾu ʾet־ʾadoniy vezeq bevezeq wayilaḥamu bow wayaku ʾet־hakenaʿaniy weʾet־haperiziy׃

⁶ וַיָּ֙נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹתֹ֔ו וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת־בְּהֹנֹ֥ות יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו׃ wayanas ʾadoniy vezeq wayiredefu ʾaḥarayw wayoʾḥazu ʾotow wayeqatsetsu ʾet־behonowt yadayw weragelayw׃

⁷ וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי־בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים ׀ מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנֹות֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם־לִ֖י אֱלֹהִ֑ים וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃ פ wayoʾmer ʾadoniy־vezeq shiveʿiym ׀ melakhiym behonowt yedeyhem werageleyhem mequtsatsiym hayu melaqeṭiym taḥat shuleḥaniy kaʾasher ʿasiytiy ken shilam־liy ʾelohiym wayeviyʾuhu yerushalim wayamat sham׃ f

Note · Juges 1.1–7

La parole du vaincu interprète sa propre mutilation

Adoni-Bézeq relie ce qu’il subit à ce qu’il a fait à d’autres rois. Cette reconnaissance est rapportée par le narrateur ; elle ne constitue pas un ordre demandant de mutiler les prisonniers. Le lecteur doit distinguer la logique de rétribution exprimée par le personnage d’une norme universelle pour le traitement des ennemis.

⁸ וַיִּלָּחֲמ֤וּ בְנֵֽי־יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּלְכְּד֣וּ אֹותָ֔הּ וַיַּכּ֖וּהָ לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃ wayilaḥamu veney־yehudah biyrushalim wayilekedu ʾowtah wayakuah lefiy־ḥarev weʾet־haʿiyr shileḥu vaʾesh׃

⁹ וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יֹושֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽה׃ weʾaḥar yaredu beney yehudah lehilaḥem bakenaʿaniy yowshev hahar wehanegev wehashefelah׃

¹⁰ וַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיֹּושֵׁ֣ב בְּחֶבְרֹ֔ון וְשֵׁם־חֶבְרֹ֥ון לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶת־שֵׁשַׁ֥י וְאֶת־אֲחִימַ֖ן וְאֶת־תַּלְמָֽי׃ wayelekhe yehudah ʾel־hakenaʿaniy hayowshev beḥeverown weshem־ḥeverown lefaniym qireyat ʾarebaʿ wayaku ʾet־sheshay weʾet־ʾaḥiyman weʾet־talemay׃

¹¹ וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־יֹושְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם־דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃ wayelekhe misham ʾel־yowshevey deviyr weshem־deviyr lefaniym qireyat־sefer׃

¹² וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי לֹ֛ו אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃ wayoʾmer kalev ʾasher־yakeh ʾet־qireyat־sefer ulekhadah wenatatiy low ʾet־ʿakhesah vitiy leʾishah׃

¹³ וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן־לֹ֛ו אֶת־עַכְסָ֥ה בִתֹּ֖ו לְאִשָּֽׁה׃ wayilekedah ʿateniyʾel ben־qenaz ʾaḥiy khalev haqaṭon mimenu wayiten־low ʾet־ʿakhesah vitow leʾishah׃

¹⁴ וַיְהִ֣י בְּבֹואָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁאֹ֤ול מֵֽאֵת־אָבִ֙יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמֹ֑ור וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃ wayehiy bevowʾah watesiytehu lisheʾowl meʾet־ʾaviyha hasadeh watitsenaḥ meʿal haḥamowr wayoʾmer־lah kalev mah־lakhe׃

¹⁵ וַתֹּ֨אמֶר לֹ֜ו הָֽבָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֣הּ כָּלֵ֗ב אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּ֔ית וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּֽית׃ פ watoʾmer low havah־liy verakhah kiy ʾerets hanegev netataniy wenatatah liy gulot mayim wayiten־lah kalev ʾet gulot ʿiliyt weʾet gulot taḥetiyt׃ f

Note · Juges 1.8–15

Acsa prend la parole dans une histoire déjà rencontrée

La prise de villes et le mariage d’Acsa reprennent des scènes de Josué 15. La femme demande des sources et obtient des moyens de vivre sur la terre reçue. Son initiative est réelle, mais elle ne rend pas librement consenti le mariage proposé par son père : le récit ne donne pas sa réponse à cette première décision.

¹⁶ וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־הָעָֽם׃ uveney qeyniy ḥoten mosheh ʿalu meʿiyr hatemariym ʾet־beney yehudah midebar yehudah ʾasher benegev ʿarad wayelekhe wayeshev ʾet־haʿam׃

¹⁷ וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶת־שִׁמְעֹ֣ון אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹושֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אֹותָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שֵׁם־הָעִ֖יר חָרְמָֽה׃ wayelekhe yehudah ʾet־shimeʿown ʾaḥiyw wayaku ʾet־hakenaʿaniy yowshev tsefat wayaḥariymu ʾowtah wayiqeraʾ ʾet־shem־haʿiyr ḥaremah׃

¹⁸ וַיִּלְכֹּ֤ד יְהוּדָה֙ אֶת־עַזָּ֣ה וְאֶת־גְּבוּלָ֔הּ וְאֶֽת־אַשְׁקְלֹ֖ון וְאֶת־גְּבוּלָ֑הּ וְאֶת־עֶקְרֹ֖ון וְאֶת־גְּבוּלָֽהּ׃ wayilekod yehudah ʾet־ʿazah weʾet־gevulah weʾet־ʾasheqelown weʾet־gevulah weʾet־ʿeqerown weʾet־gevulah׃

¹⁹ וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־הָהָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א לְהֹורִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם׃ wayehiy yehwah ʾet־yehudah wayoresh ʾet־hahar kiy loʾ lehowriysh ʾet־yoshevey haʿemeq kiy־rekhev barezel lahem׃

²⁰ וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־חֶבְרֹ֔ון כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֣ורֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק׃ wayitenu lekhalev ʾet־ḥeverown kaʾasher diber mosheh wayowresh misham ʾet־sheloshah beney haʿanaq׃

²¹ וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹ֥א הֹורִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס weʾet־hayevusiy yoshev yerushalim loʾ howriyshu beney vineyamin wayeshev hayevusiy ʾet־beney vineyamin biyrushalim ʿad hayowm hazeh׃ s

²² וַיַּעֲל֧וּ בֵית־יֹוסֵ֛ף גַּם־הֵ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם׃ wayaʿalu veyt־yowsef gam־hem beyt־ʾel wayhwah ʿimam׃

²³ וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־יֹוסֵ֖ף בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְשֵׁם־הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃ wayatiyru veyt־yowsef beveyt־ʾel weshem־haʿiyr lefaniym luz׃

²⁴ וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יֹוצֵ֣א מִן־הָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֗ו הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־מְבֹ֣וא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד׃ wayireʾu hashomeriym ʾiysh yowtseʾ min־haʿiyr wayoʾmeru low hareʾenu naʾ ʾet־mevowʾ haʿiyr weʿasiynu ʿimekha ḥased׃

²⁵ וַיַּרְאֵם֙ אֶת־מְבֹ֣וא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָאִ֥ישׁ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפַּחְתֹּ֖ו שִׁלֵּֽחוּ׃ wayareʾem ʾet־mevowʾ haʿiyr wayaku ʾet־haʿiyr lefiy־ḥarev weʾet־haʾiysh weʾet־kal־mishepaḥetow shileḥu׃

²⁶ וַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ פ wayelekhe haʾiysh ʾerets haḥitiym wayiven ʿiyr wayiqeraʾ shemah luz huʾ shemah ʿad hayowm hazeh׃ f

Note · Juges 1.16–26

Les succès ne composent pas une occupation sans reste

Les notices juxtaposent prise de Jérusalem, présence persistante des Jébusiens et limite devant les chars de fer. Il faut conserver ces indications sans inventer leur articulation détaillée. À Béthel, un homme et sa maison sont épargnés après avoir indiqué l’accès à la ville ; sa survie ne change pas le sort violent des autres habitants.

²⁷ וְלֹא־הֹורִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־בֵּית־שְׁאָ֣ן וְאֶת־בְּנֹותֶיהָ֮ וְאֶת־תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־בְּנֹתֶיהָ֒ וְאֶת־ [יֹשֵׁב כ] (יֹשְׁבֵ֨י ק) דֹ֜ור וְאֶת־בְּנֹותֶ֗יהָ וְאֶת־יֹושְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יֹושְׁבֵ֥י מְגִדֹּ֖ו וְאֶת־בְּנֹותֶ֑יהָ וַיֹּ֙ואֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ weloʾ־howriysh menasheh ʾet־beyt־sheʾan weʾet־benowteyha weʾet־taʿenakhe weʾet־benoteyha weʾet־ [yoshev kh] (yoshevey q) dowr weʾet־benowteyha weʾet־yowshevey yiveleʿam weʾet־benoteyha weʾet־yowshevey megidow weʾet־benowteyha wayowʾel hakenaʿaniy lashevet baʾarets hazoʾt׃

²⁸ וַֽיְהִי֙ כִּֽי־חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהֹורֵ֖ישׁ לֹ֥א הֹורִישֹֽׁו׃ ס wayehiy kiy־ḥazaq yiseraʾel wayasem ʾet־hakenaʿaniy lamas wehowreysh loʾ howriyshow׃ s

²⁹ וְאֶפְרַ֙יִם֙ לֹ֣א הֹורִ֔ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיֹּושֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֧שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֛י בְּקִרְבֹּ֖ו בְּגָֽזֶר׃ פ weʾeferayim loʾ howriysh ʾet־hakenaʿaniy hayowshev begazer wayeshev hakenaʿaniy beqirebow begazer׃ f

³⁰ זְבוּלֻ֗ן לֹ֤א הֹורִישׁ֙ אֶת־יֹושְׁבֵ֣י קִטְרֹ֔ון וְאֶת־יֹושְׁבֵ֖י נַהֲלֹ֑ל וַיֵּ֤שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי֙ בְּקִרְבֹּ֔ו וַיִּֽהְי֖וּ לָמַֽס׃ ס zevulun loʾ howriysh ʾet־yowshevey qiṭerown weʾet־yowshevey nahalol wayeshev hakenaʿaniy beqirebow wayiheyu lamas׃ s

³¹ אָשֵׁ֗ר לֹ֤א הֹורִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י עַכֹּ֔ו וְאֶת־יֹושְׁבֵ֖י צִידֹ֑ון וְאֶת־אַחְלָ֤ב וְאֶת־אַכְזִיב֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֔ה וְאֶת־אֲפִ֖יק וְאֶת־רְחֹֽב׃ ʾasher loʾ howriysh ʾet־yoshevey ʿakow weʾet־yowshevey tsiydown weʾet־ʾaḥelav weʾet־ʾakheziyv weʾet־ḥelebah weʾet־ʾafiyq weʾet־reḥov׃

³² וַיֵּ֙שֶׁב֙ הָאָ֣שֵׁרִ֔י בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּ֖י לֹ֥א הֹורִישֹֽׁו׃ ס wayeshev haʾasheriy beqerev hakenaʿaniy yoshevey haʾarets kiy loʾ howriyshow׃ s

³³ נַפְתָּלִ֗י לֹֽא־הֹורִ֞ישׁ אֶת־יֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י בֵית־עֲנָ֔ת וַיֵּ֕שֶׁב בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ וְיֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּבֵ֣ית עֲנָ֔ת הָי֥וּ לָהֶ֖ם לָמַֽס׃ ס nafetaliy loʾ־howriysh ʾet־yoshevey veyt־shemesh weʾet־yoshevey veyt־ʿanat wayeshev beqerev hakenaʿaniy yoshevey haʾarets weyoshevey veyt־shemesh uveyt ʿanat hayu lahem lamas׃ s

³⁴ וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת־בְּנֵי־דָ֖ן הָהָ֑רָה כִּי־לֹ֥א נְתָנֹ֖ו לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק׃ wayileḥatsu haʾemoriy ʾet־beney־dan haharah kiy־loʾ netanow laredet laʿemeq׃

³⁵ וַיֹּ֤ואֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר־חֶ֔רֶס בְּאַיָּלֹ֖ון וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית־יֹוסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס׃ wayowʾel haʾemoriy lashevet behar־ḥeres beʾayalown uveshaʿaleviym watikhebad yad beyt־yowsef wayiheyu lamas׃

³⁶ וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה׃ פ ugevul haʾemoriy mimaʿaleh ʿaqerabiym mehaselaʿ wamaʿelah׃ f

Note · Juges 1.27–36

La coexistence peut conserver une relation de domination

Plusieurs tribus ne chassent pas les populations en place, et certaines leur imposent un tribut lorsqu’elles deviennent plus fortes. Le livre décrit aussi Dan repoussé vers la montagne. Ces situations diffèrent : voisinage, faiblesse militaire et travail imposé ne doivent pas être résumés comme s’il s’agissait partout d’une même intégration paisible.