Josué 4

¹ וַיְהִי֙ כַּאֲשֶׁר־תַּ֣מּוּ כָל־הַגֹּ֔וי לַעֲבֹ֖ור אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן פ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־יְהֹושֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃ wayehiy kaʾasher־tamu khal־hagowy laʿavowr ʾet־hayareden f wayoʾmer yehwah ʾel־yehowshuaʿ leʾmor׃

² קְח֤וּ לָכֶם֙ מִן־הָעָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֲנָשִׁ֑ים אִישׁ־אֶחָ֥ד אִישׁ־אֶחָ֖ד מִשָּֽׁבֶט׃ qeḥu lakhem min־haʿam sheneym ʿasar ʾanashiym ʾiysh־ʾeḥad ʾiysh־ʾeḥad mishaveṭ׃

³ וְצַוּ֣וּ אֹותָם֮ לֵאמֹר֒ שְׂאֽוּ־לָכֶ֨ם מִזֶּ֜ה מִתֹּ֣וךְ הַיַּרְדֵּ֗ן מִמַּצַּב֙ רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים הָכִ֖ין שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה אֲבָנִ֑ים וְהַעֲבַרְתֶּ֤ם אֹותָם֙ עִמָּכֶ֔ם וְהִנַּחְתֶּ֣ם אֹותָ֔ם בַּמָּלֹ֕ון אֲשֶׁר־תָּלִ֥ינוּ בֹ֖ו הַלָּֽיְלָה׃ ס wetsauu ʾowtam leʾmor seʾu־lakhem mizeh mitowkhe hayareden mimatsav rageley hakohaniym hakhiyn sheteym־ʿesereh ʾavaniym wehaʿavaretem ʾowtam ʿimakhem wehinaḥetem ʾowtam bamalown ʾasher־taliynu vow halayelah׃ s

⁴ וַיִּקְרָ֣א יְהֹושֻׁ֗עַ אֶל־שְׁנֵ֤ים הֶֽעָשָׂר֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִישׁ־אֶחָ֥ד אִישׁ־אֶחָ֖ד מִשָּֽׁבֶט׃ wayiqeraʾ yehowshuaʿ ʾel־sheneym heʿasar ʾiysh ʾasher hekhiyn mibeney yiseraʾel ʾiysh־ʾeḥad ʾiysh־ʾeḥad mishaveṭ׃

⁵ וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יְהֹושֻׁ֔עַ עִ֠בְרוּ לִפְנֵ֨י אֲרֹ֧ון יְהוָ֛ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם אֶל־תֹּ֣וךְ הַיַּרְדֵּ֑ן וְהָרִ֨ימוּ לָכֶ֜ם אִ֣ישׁ אֶ֤בֶן אַחַת֙ עַל־שִׁכְמֹ֔ו לְמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֥י בְנֵי־יִשְׂרָאֵֽל׃ wayoʾmer lahem yehowshuaʿ ʿiveru lifeney ʾarown yehwah ʾeloheykhem ʾel־towkhe hayareden wehariymu lakhem ʾiysh ʾeven ʾaḥat ʿal־shikhemow lemisepar shiveṭey veney־yiseraʾel׃

⁶ לְמַ֗עַן תִּֽהְיֶ֛ה זֹ֥את אֹ֖ות בְּקִרְבְּכֶ֑ם כִּֽי־יִשְׁאָל֨וּן בְּנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ לֵאמֹ֔ר מָ֛ה הָאֲבָנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לָכֶֽם׃ lemaʿan tiheyeh zoʾt ʾowt beqirebekhem kiy־yisheʾalun beneykhem maḥar leʾmor mah haʾavaniym haʾeleh lakhem׃

⁷ וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נִכְרְת֜וּ מֵימֵ֤י הַיַּרְדֵּן֙ מִפְּנֵי֙ אֲרֹ֣ון בְּרִית־יְהוָ֔ה בְּעָבְרֹו֙ בַּיַּרְדֵּ֔ן נִכְרְת֖וּ מֵ֣י הַיַּרְדֵּ֑ן וְ֠הָיוּ הָאֲבָנִ֨ים הָאֵ֧לֶּה לְזִכָּרֹ֛ון לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עֹולָֽם׃ waʾamaretem lahem ʾasher nikheretu meymey hayareden mipeney ʾarown beriyt־yehwah beʿaverow bayareden nikheretu mey hayareden wehayu haʾavaniym haʾeleh lezikarown liveney yiseraʾel ʿad־ʿowlam׃

⁸ וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֣ן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל֮ כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹושֻׁעַ֒ וַיִּשְׂא֡וּ שְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֨ה אֲבָנִ֜ים מִתֹּ֣וךְ הַיַּרְדֵּ֗ן כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־יְהֹושֻׁ֔עַ לְמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲבִר֤וּם עִמָּם֙ אֶל־הַמָּלֹ֔ון וַיַּנִּח֖וּם שָֽׁם׃ wayaʿasu־khen beney־yiseraʾel kaʾasher tsiuah yehowshuaʿ wayiseʾu shetey־ʿesereh ʾavaniym mitowkhe hayareden kaʾasher diber yehwah ʾel־yehowshuaʿ lemisepar shiveṭey veney־yiseraʾel wayaʿavirum ʿimam ʾel־hamalown wayaniḥum sham׃

⁹ וּשְׁתֵּ֧ים עֶשְׂרֵ֣ה אֲבָנִ֗ים הֵקִ֣ים יְהֹושֻׁעַ֮ בְּתֹ֣וךְ הַיַּרְדֵּן֒ תַּ֗חַת מַצַּב֙ רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י אֲרֹ֣ון הַבְּרִ֑ית וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ usheteym ʿesereh ʾavaniym heqiym yehowshuaʿ betowkhe hayareden taḥat matsav rageley hakohaniym noseʾey ʾarown haberiyt wayiheyu sham ʿad hayowm hazeh׃

Note · Josué 4.1–9

Le signe a besoin d’une parole transmise

La charge de chaque homme représente sa tribu et prépare une interrogation future. Les pierres sorties du fleuve sont destinées au campement ; le verset 9 mentionne aussi un ensemble dressé dans le Jourdain. Le récit conserve ces deux indications : il n’est pas nécessaire d’en supprimer une pour rendre la scène plus simple.

¹⁰ וְהַכֹּהֲנִ֞ים נֹשְׂאֵ֣י הָאָרֹ֗ון עֹמְדִים֮ בְּתֹ֣וךְ הַיַּרְדֵּן֒ עַ֣ד תֹּ֣ם כָּֽל־הַ֠דָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־יְהֹושֻׁ֙עַ֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֔ם כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת־יְהֹושֻׁ֑עַ וַיְמַהֲר֥וּ הָעָ֖ם וַֽיַּעֲבֹֽרוּ׃ wehakohaniym noseʾey haʾarown ʿomediym betowkhe hayareden ʿad tom kal־hadavar ʾasher־tsiuah yehwah ʾet־yehowshuaʿ ledaber ʾel־haʿam kekhol ʾasher־tsiuah mosheh ʾet־yehowshuaʿ wayemaharu haʿam wayaʿavoru׃

¹¹ וַיְהִ֛י כַּֽאֲשֶׁר־תַּ֥ם כָּל־הָעָ֖ם לַֽעֲבֹ֑ור וַיַּעֲבֹ֧ר אֲרֹון־יְהוָ֛ה וְהַכֹּהֲנִ֖ים לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃ wayehiy kaʾasher־tam kal־haʿam laʿavowr wayaʿavor ʾarown־yehwah wehakohaniym lifeney haʿam׃

¹² וַ֠יַּעַבְרוּ בְּנֵי־רְאוּבֵ֨ן וּבְנֵי־גָ֜ד וַחֲצִ֨י שֵׁ֤בֶט הַֽמְנַשֶּׁה֙ חֲמֻשִׁ֔ים לִפְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃ wayaʿaveru beney־reʾuven uveney־gad waḥatsiy sheveṭ hamenasheh ḥamushiym lifeney beney yiseraʾel kaʾasher diber ʾaleyhem mosheh׃

¹³ כְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֣י הַצָּבָ֑א עָבְר֞וּ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ לַמִּלְחָמָ֔ה אֶ֖ל עַֽרְבֹ֥ות יְרִיחֹֽו׃ ס keʾarebaʿiym ʾelef ḥalutsey hatsavaʾ ʿaveru lifeney yehwah lamileḥamah ʾel ʿarevowt yeriyḥow׃ s

¹⁴ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא גִּדַּ֤ל יְהוָה֙ אֶת־יְהֹושֻׁ֔עַ בְּעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְא֣וּ אֹתֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֛ר יָרְא֥וּ אֶת־מֹשֶׁ֖ה כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ פ bayowm hahuʾ gidal yehwah ʾet־yehowshuaʿ beʿeyney kal־yiseraʾel wayireʾu ʾotow kaʾasher yareʾu ʾet־mosheh kal־yemey ḥayayw׃ f

Note · Josué 4.10–14

La reconnaissance de Josué accompagne une traversée solidaire

Le service des prêtres et la présence des tribus de l’est rattachent l’événement aux engagements précédents. L’élévation de Josué ne signifie pas qu’il produit lui-même le passage. Le peuple apprend à reconnaître sa charge dans un événement dont il demeure le bénéficiaire avec les autres.

¹⁵ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־יְהֹושֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃ wayoʾmer yehwah ʾel־yehowshuaʿ leʾmor׃

¹⁶ צַוֵּה֙ אֶת־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י אֲרֹ֣ון הָעֵד֑וּת וְיַעֲל֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּֽן׃ tsaueh ʾet־hakohaniym noseʾey ʾarown haʿedut weyaʿalu min־hayareden׃

¹⁷ וַיְצַ֣ו יְהֹושֻׁ֔עַ אֶת־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹ֑ר עֲל֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּֽן׃ wayetsaw yehowshuaʿ ʾet־hakohaniym leʾmor ʿalu min־hayareden׃

¹⁸ וַ֠יְהִי [בַּעֲלֹות כ] (כַּעֲלֹ֨ות ק) הַכֹּהֲנִ֜ים נֹשְׂאֵ֨י אֲרֹ֤ון בְּרִית־יְהוָה֙ מִתֹּ֣וךְ הַיַּרְדֵּ֔ן נִתְּק֗וּ כַּפֹּות֙ רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֶ֖ל הֶחָרָבָ֑ה וַיָּשֻׁ֤בוּ מֵֽי־הַיַּרְדֵּן֙ לִמְקֹומָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ כִתְמֹול־שִׁלְשֹׁ֖ום עַל־כָּל־גְּדֹותָֽיו׃ wayehiy [baʿalowt kh] (kaʿalowt q) hakohaniym noseʾey ʾarown beriyt־yehwah mitowkhe hayareden nitequ kapowt rageley hakohaniym ʾel heḥaravah wayashuvu mey־hayareden limeqowmam wayelekhu khitemowl־shileshowm ʿal־kal־gedowtayw׃

¹⁹ וְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִן־הַיַּרְדֵּ֔ן בֶּעָשֹׂ֖ור לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֑ון וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֹֽו׃ wehaʿam ʿalu min־hayareden beʿasowr laḥodesh hariʾshown wayaḥanu bagilegal biqetseh mizeraḥ yeriyḥow׃

Note · Josué 4.15–19

Le retour des eaux marque une étape achevée

Les eaux reprennent leur cours après la sortie des prêtres. La date situe l’arrivée dans le mois où sera célébrée la Pâque au chapitre suivant. L’entrée dans le pays reçoit ainsi un rythme de mémoire et de célébration, et non seulement celui d’une opération militaire réussie.

²⁰ וְאֵת֩ שְׁתֵּ֨ים עֶשְׂרֵ֤ה הָֽאֲבָנִים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּ֑ן הֵקִ֥ים יְהֹושֻׁ֖עַ בַּגִּלְגָּֽל׃ weʾet sheteym ʿesereh haʾavaniym haʾeleh ʾasher laqeḥu min־hayareden heqiym yehowshuaʿ bagilegal׃

²¹ וַיֹּ֛אמֶר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אֲשֶׁר֩ יִשְׁאָל֨וּן בְּנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ אֶת־אֲבֹותָ֣ם לֵאמֹ֔ר מָ֖ה הָאֲבָנִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ wayoʾmer ʾel־beney yiseraʾel leʾmor ʾasher yisheʾalun beneykhem maḥar ʾet־ʾavowtam leʾmor mah haʾavaniym haʾeleh׃

²² וְהֹודַעְתֶּ֖ם אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם לֵאמֹ֑ר בַּיַּבָּשָׁה֙ עָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן הַזֶּֽה׃ wehowdaʿetem ʾet־beneykhem leʾmor bayabashah ʿavar yiseraʾel ʾet־hayareden hazeh׃

²³ אֲשֶׁר־הֹובִישׁ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֜ם אֶת־מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽד־עָבְרְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֧ם לְיַם־ס֛וּף אֲשֶׁר־הֹובִ֥ישׁ מִפָּנֵ֖ינוּ עַד־עָבְרֵֽנוּ׃ ʾasher־howviysh yehwah ʾeloheykhem ʾet־mey hayareden mipeneykhem ʿad־ʿaverekhem kaʾasher ʿasah yehwah ʾeloheykhem leyam־suf ʾasher־howviysh mipaneynu ʿad־ʿaverenu׃

²⁴ לְ֠מַעַן דַּ֜עַת כָּל־עַמֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־יַ֣ד יְהוָ֔ה כִּ֥י חֲזָקָ֖ה הִ֑יא לְמַ֧עַן יְרָאתֶ֛ם אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס lemaʿan daʿat kal־ʿamey haʾarets ʾet־yad yehwah kiy ḥazaqah hiyʾ lemaʿan yeraʾtem ʾet־yehwah ʾeloheykhem kal־hayamiym׃ s

Note · Josué 4.20–24

Raconter le Jourdain, c’est aussi rappeler la mer

La réponse aux enfants rapproche explicitement la traversée de celle de l’Exode. Une génération reçoit comme son histoire un événement qu’elle n’a pas tout entière vécu. Le but annoncé dépasse la renommée d’un chef : les peuples doivent reconnaître Dieu, et Israël garder une relation de respect envers lui.