1 כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נֹודַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃ kiy־yimatseʾ ḥalal baʾadamah ʾasher yehwah ʾeloheykha noten lekha lerishetah nofel basadeh loʾ nowdaʿ miy hikahu׃
2 וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃ weyatseʾu zeqeneykha weshofeṭeykha umadedu ʾel־heʿariym ʾasher seviyvot heḥalal׃
3 וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃ wehayah haʿiyr haqerovah ʾel־heḥalal welaqeḥu ziqeney haʿiyr hahiwʾ ʿegelat baqar ʾasher loʾ־ʿubad bah ʾasher loʾ־mashekhah beʿol׃
4 וְהֹורִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בֹּ֖ו וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃ wehowridu ziqeney haʿiyr hahiwʾ ʾet־haʿegelah ʾel־naḥal ʾeytan ʾasher loʾ־yeʿaved bow weloʾ yizareaʿ weʿarefu־sham ʾet־haʿegelah banaḥal׃
5 וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְתֹ֔ו וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע׃ wenigeshu hakohaniym beney lewiy kiy vam baḥar yehwah ʾeloheykha lesharetow ulevarekhe beshem yehwah weʿal־piyhem yiheyeh kal־riyv wekhal־nagaʿ׃
6 וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃ wekhol ziqeney haʿiyr hahiwʾ haqeroviym ʾel־heḥalal yireḥatsu ʾet־yedeyhem ʿal־haʿegelah haʿarufah vanaḥal׃
7 וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א [שָׁפְכָה כ] (שָֽׁפְכוּ֙ ק) אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃ weʿanu weʾameru yadeynu loʾ [shafekhah kh] (shafekhu q) ʾet־hadam hazeh weʿeyneynu loʾ raʾu׃
8 כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃ kaper leʿamekha yiseraʾel ʾasher־padiyta yehwah weʾal־titen dam naqiy beqerev ʿamekha yiseraʾel wenikaper lahem hadam׃
9 וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ ס weʾatah tevaʿer hadam hanaqiy miqirebekha kiy־taʿaseh hayashar beʿeyney yehwah׃ s
Note · Deutéronome 21.1–9
Un mort inconnu ne doit pas devenir sans importance
Le meurtrier n’est pas identifié, mais la communauté proche doit répondre par une démarche publique. Le rite ne produit pas une preuve permettant d’accuser un innocent. Il reconnaît qu’un sang versé concerne aussi ceux qui pourraient préférer considérer le fait comme extérieur à leur responsabilité.
10 כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנֹ֞ו יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֹֽו׃ kiy־tetseʾ lamileḥamah ʿal־ʾoyeveykha unetanow yehwah ʾeloheykha beyadekha weshaviyta shiveyow׃
11 וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ weraʾiyta bashiveyah ʾeshet yefat־toʾar weḥashaqeta vah welaqaḥeta lekha leʾishah׃
12 וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תֹּ֣וךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּרְנֶֽיהָ׃ wahaveʾtah ʾel־towkhe beytekha wegileḥah ʾet־roʾshah weʿasetah ʾet־tsipareneyha׃
13 וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּבֹ֤וא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ wehesiyrah ʾet־simelat shiveyah meʿaleyha weyashevah beveytekha uvakhetah ʾet־ʾaviyha weʾet־ʾimah yeraḥ yamiym weʾaḥar ken tavowʾ ʾeleyha uveʿaletah wehayetah lekha leʾishah׃
14 וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃ ס wehayah ʾim־loʾ ḥafatseta bah weshilaḥetah lenafeshah umakhor loʾ־timekerenah bakasef loʾ־titeʿamer bah taḥat ʾasher ʿiniytah׃ s
Note · Deutéronome 21.10–14
La captive n’est pas dans une relation de choix égale
Un mois de deuil et l’interdit de revendre si elle est renvoyée limitent le pouvoir du vainqueur. Mais le texte ne demande pas explicitement son consentement au mariage. Il serait donc trompeur de raconter la scène comme une rencontre libre et heureuse ou d’y chercher une autorisation d’union imposée.
15 כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־לֹ֣ו בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ור לַשְּׂנִיאָֽה׃ kiy־tiheyeyna leʾiysh shetey nashiym haʾaḥat ʾahuvah wehaʾaḥat senuʾah weyaledu־low vaniym haʾahuvah wehasenuʾah wehayah haben habekhowr laseniyʾah׃
16 וְהָיָ֗ה בְּיֹום֙ הַנְחִילֹ֣ו אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה לֹ֑ו לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃ wehayah beyowm haneḥiylow ʾet־banayw ʾet ʾasher־yiheyeh low loʾ yukhal levaker ʾet־ben־haʾahuvah ʿal־peney ven־hasenuʾah habekhor׃
17 כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לֹו֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א לֹ֑ו כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנֹ֔ו לֹ֖ו מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃ ס kiy ʾet־habekhor ben־hasenuʾah yakiyr latet low piy shenayim bekhol ʾasher־yimatseʾ low kiy־huʾ reʾshiyt ʾonow low mishepaṭ habekhorah׃ s
18 כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סֹורֵ֣ר וּמֹורֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּקֹ֥ול אָבִ֖יו וּבְקֹ֣ול אִמֹּ֑ו וְיִסְּר֣וּ אֹתֹ֔ו וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ kiy־yiheyeh leʾiysh ben sowrer umowreh ʾeynenu shomeaʿ beqowl ʾaviyw uveqowl ʾimow weyiseru ʾotow weloʾ yishemaʿ ʾaleyhem׃
19 וְתָ֥פְשׂוּ בֹ֖ו אָבִ֣יו וְאִמֹּ֑ו וְהֹוצִ֧יאוּ אֹתֹ֛ו אֶל־זִקְנֵ֥י עִירֹ֖ו וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֹֽו׃ wetafesu vow ʾaviyw weʾimow wehowtsiyʾu ʾotow ʾel־ziqeney ʿiyrow weʾel־shaʿar meqomow׃
20 וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִירֹ֗ו בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סֹורֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זֹולֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃ weʾameru ʾel־ziqeney ʿiyrow benenu zeh sowrer umoreh ʾeynenu shomeaʿ beqolenu zowlel wesoveʾ׃
21 וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִירֹ֤ו בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃ ס uregamuhu kal־ʾaneshey ʿiyrow vaʾavaniym wamet uviʿareta haraʿ miqirebekha wekhal־yiseraʾel yishemeʿu weyiraʾu׃ s
Note · Deutéronome 21.15–21
Le père ne décide pas seul de toute conséquence
Le droit du premier-né résiste au favoritisme et le cas du fils rebelle est porté devant les anciens. Cette procédure n’efface pas l’extrême violence de la peine capitale. Le passage ne fonde pas un pouvoir actuel de maltraitance ni une obligation d’obéir à un ordre familial injuste.
22 וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹתֹ֖ו עַל־עֵֽץ׃ wekhiy־yiheyeh veʾiysh ḥeṭeʾ mishepaṭ־mawet wehumat wetaliyta ʾotow ʿal־ʿets׃
23 לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָתֹ֜ו עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָבֹ֤ור תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ ס loʾ־taliyn nivelatow ʿal־haʿets kiy־qavowr tiqeberenu bayowm hahuʾ kiy־qilelat ʾelohiym taluy weloʾ teṭameʾ ʾet־ʾadematekha ʾasher yehwah ʾeloheykha noten lekha naḥalah׃ s
Note · Deutéronome 21.22–23
Même l’exécution ne justifie pas une exposition sans terme
L’ensevelissement le jour même impose une limite au traitement du cadavre. Galates 3.13 reprend le langage de la malédiction pour parler du Christ. Cette réception chrétienne ne signifie pas qu’une personne pendue ou crucifiée serait, par son supplice seul, moralement coupable de tout ce qu’on lui attribue.