Juges 4

¹ וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽת׃ wayosifu beney yiseraʾel laʿasowt haraʿ beʿeyney yehwah weʾehud met׃

² וַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצֹ֑ור וְשַׂר־צְבָאֹו֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יֹושֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגֹּויִֽם׃ wayimekerem yehwah beyad yaviyn melekhe־kenaʿan ʾasher malakhe beḥatsowr wesar־tsevaʾow siyseraʾ wehuʾ yowshev baḥaroshet hagowyim׃

³ וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵאֹ֤ות רֶֽכֶב־בַּרְזֶל֙ לֹ֔ו וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל בְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ ס wayitseʿaqu veney־yiseraʾel ʾel־yehwah kiy teshaʿ meʾowt rekhev־barezel low wehuʾ laḥats ʾet־beney yiseraʾel beḥazeqah ʿeseriym shanah׃ s

⁴ וּדְבֹורָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּידֹ֑ות הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ udevowrah ʾishah neviyʾah ʾeshet lapiydowt hiyʾ shofeṭah ʾet־yiseraʾel baʿet hahiyʾ׃

⁵ וְ֠הִיא יֹושֶׁ֨בֶת תַּֽחַת־תֹּ֜מֶר דְּבֹורָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט׃ wehiyʾ yowshevet taḥat־tomer devowrah beyn haramah uveyn beyt־ʾel behar ʾeferayim wayaʿalu ʾeleyha beney yiseraʾel lamishepaṭ׃

⁶ וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּן־אֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּבֹ֔ור וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּן׃ watishelaḥ watiqeraʾ levaraq ben־ʾaviynoʿam miqedesh nafetaliy watoʾmer ʾelayw haloʾ tsiuah ׀ yehwah ʾelohey־yiseraʾel lekhe umashakheta behar tavowr welaqaḥeta ʿimekha ʿaseret ʾalafiym ʾiysh mibeney nafetaliy umibeney zevulun׃

⁷ וּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶל־נַ֣חַל קִישֹׁ֗ון אֶת־סִֽיסְרָא֙ שַׂר־צְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶת־רִכְבֹּ֖ו וְאֶת־הֲמֹונֹ֑ו וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ׃ umashakhetiy ʾeleykha ʾel־naḥal qiyshown ʾet־siyseraʾ sar־tsevaʾ yaviyn weʾet־rikhebow weʾet־hamownow unetatiyhu beyadekha׃

⁸ וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִם־תֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִם־לֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְ׃ wayoʾmer ʾeleyha baraq ʾim־telekhiy ʿimiy wehalakhetiy weʾim־loʾ telekhiy ʿimiy loʾ ʾelekhe׃

⁹ וַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הֹולֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַד־אִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶת־סִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבֹורָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִם־בָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁה׃ watoʾmer halokhe ʾelekhe ʿimakhe ʾefes kiy loʾ tiheyeh tifeʾaretekha ʿal־haderekhe ʾasher ʾatah howlekhe kiy veyad־ʾishah yimekor yehwah ʾet־siyseraʾ wataqam devowrah watelekhe ʿim־baraq qedeshah׃

¹⁰ וַיַּזְעֵ֨ק בָּרָ֜ק אֶת־זְבוּלֻ֤ן וְאֶת־נַפְתָּלִי֙ קֶ֔דְשָׁה וַיַּ֣עַל בְּרַגְלָ֔יו עֲשֶׂ֥רֶת אַלְפֵ֖י אִ֑ישׁ וַתַּ֥עַל עִמֹּ֖ו דְּבֹורָֽה׃ wayazeʿeq baraq ʾet־zevulun weʾet־nafetaliy qedeshah wayaʿal beragelayw ʿaseret ʾalefey ʾiysh wataʿal ʿimow devowrah׃

Note · Juges 4.1–10

L’autorité de Débora est un fait du récit

Elle siège, juge et convoque Barak. Celui-ci demande sa présence et accepte de partir avec elle. La parole sur la gloire donnée à une femme prépare le dénouement. Le texte ne dit pas que Débora aurait dû remplacer des hommes par nature plus légitimes ; cette explication ne doit pas être ajoutée comme si elle était écrite.

¹¹ וְחֶ֤בֶר הַקֵּינִי֙ נִפְרָ֣ד מִקַּ֔יִן מִבְּנֵ֥י חֹבָ֖ב חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֑ה וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֔ו עַד־אֵלֹ֥ון [בַּצְעַנִּים כ] (בְּצַעֲנַנִּ֖ים ק) אֲשֶׁ֥ר אֶת־קֶֽדֶשׁ׃ weḥever haqeyniy niferad miqayin mibeney ḥovav ḥoten mosheh wayeṭ ʾaholow ʿad־ʾelown [batseʿaniym kh] (betsaʿananiym q) ʾasher ʾet־qedesh׃

¹² וַיַּגִּ֖דוּ לְסִֽיסְרָ֑א כִּ֥י עָלָ֛ה בָּרָ֥ק בֶּן־אֲבִינֹ֖עַם הַר־תָּבֹֽור׃ ס wayagidu lesiyseraʾ kiy ʿalah baraq ben־ʾaviynoʿam har־tavowr׃ s

¹³ וַיַּזְעֵ֨ק סִֽיסְרָ֜א אֶת־כָּל־רִכְבֹּ֗ו תְּשַׁ֤ע מֵאֹות֙ רֶ֣כֶב בַּרְזֶ֔ל וְאֶת־כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֑ו מֵחֲרֹ֥שֶׁת הַגֹּויִ֖ם אֶל־נַ֥חַל קִישֹֽׁון׃ wayazeʿeq siyseraʾ ʾet־kal־rikhebow teshaʿ meʾowt rekhev barezel weʾet־kal־haʿam ʾasher ʾitow meḥaroshet hagowyim ʾel־naḥal qiyshown׃

¹⁴ וַתֹּאמֶר֩ דְּבֹרָ֨ה אֶל־בָּרָ֜ק ק֗וּם כִּ֣י זֶ֤ה הַיֹּום֙ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֤ה אֶת־סִֽיסְרָא֙ בְּיָדֶ֔ךָ הֲלֹ֥א יְהוָ֖ה יָצָ֣א לְפָנֶ֑יךָ וַיֵּ֤רֶד בָּרָק֙ מֵהַ֣ר תָּבֹ֔ור וַעֲשֶׂ֧רֶת אֲלָפִ֛ים אִ֖ישׁ אַחֲרָֽיו׃ watoʾmer devorah ʾel־baraq qum kiy zeh hayowm ʾasher natan yehwah ʾet־siyseraʾ beyadekha haloʾ yehwah yatsaʾ lefaneykha wayered baraq mehar tavowr waʿaseret ʾalafiym ʾiysh ʾaḥarayw׃

¹⁵ וַיָּ֣הָם יְ֠הוָה אֶת־סִֽיסְרָ֨א וְאֶת־כָּל־הָרֶ֧כֶב וְאֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה לְפִי־חֶ֖רֶב לִפְנֵ֣י בָרָ֑ק וַיֵּ֧רֶד סִֽיסְרָ֛א מֵעַ֥ל הַמֶּרְכָּבָ֖ה וַיָּ֥נָס בְּרַגְלָֽיו׃ wayaham yehwah ʾet־siyseraʾ weʾet־kal־harekhev weʾet־kal־hamaḥaneh lefiy־ḥerev lifeney varaq wayered siyseraʾ meʿal hamerekavah wayanas beragelayw׃

¹⁶ וּבָרָ֗ק רָדַ֞ף אַחֲרֵ֤י הָרֶ֙כֶב֙ וְאַחֲרֵ֣י הַֽמַּחֲנֶ֔ה עַ֖ד חֲרֹ֣שֶׁת הַגֹּויִ֑ם וַיִּפֹּ֞ל כָּל־מַחֲנֵ֤ה סִֽיסְרָא֙ לְפִי־חֶ֔רֶב לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר עַד־אֶחָֽד׃ uvaraq radaf ʾaḥarey harekhev weʾaḥarey hamaḥaneh ʿad ḥaroshet hagowyim wayipol kal־maḥaneh siyseraʾ lefiy־ḥerev loʾ nisheʾar ʿad־ʾeḥad׃

Note · Juges 4.11–16

La puissance des chars n’est pas l’assurance du vainqueur

La notice sur Héber prépare la fuite de Sisera vers une maison avec laquelle existe un accord. Au Kison, le narrateur attribue la déroute à Dieu, tout en racontant l’action de Barak. Le poème du chapitre suivant reprendra l’événement autrement ; il ne faut pas confondre leurs formes ni les traiter comme deux relevés militaires identiques.

¹⁷ וְסִֽיסְרָא֙ נָ֣ס בְּרַגְלָ֔יו אֶל־אֹ֣הֶל יָעֵ֔ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י כִּ֣י שָׁלֹ֗ום בֵּ֚ין יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־חָצֹ֔ור וּבֵ֕ין בֵּ֖ית חֶ֥בֶר הַקֵּינִֽי׃ wesiyseraʾ nas beragelayw ʾel־ʾohel yaʿel ʾeshet ḥever haqeyniy kiy shalowm beyn yaviyn melekhe־ḥatsowr uveyn beyt ḥever haqeyniy׃

¹⁸ וַתֵּצֵ֣א יָעֵל֮ לִקְרַ֣את סִֽיסְרָא֒ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו סוּרָ֧ה אֲדֹנִ֛י סוּרָ֥ה אֵלַ֖י אַל־תִּירָ֑א וַיָּ֤סַר אֵלֶ֙יהָ֙ הָאֹ֔הֱלָה וַתְּכַסֵּ֖הוּ בַּשְּׂמִיכָֽה׃ watetseʾ yaʿel liqeraʾt siyseraʾ watoʾmer ʾelayw surah ʾadoniy surah ʾelay ʾal־tiyraʾ wayasar ʾeleyha haʾohelah watekhasehu basemiykhah׃

¹⁹ וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ הַשְׁקִינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם כִּ֣י צָמֵ֑אתִי וַתִּפְתַּ֞ח אֶת־נֹ֧אוד הֶחָלָ֛ב וַתַּשְׁקֵ֖הוּ וַתְּכַסֵּֽהוּ׃ wayoʾmer ʾeleyha hasheqiyniy־naʾ meʿaṭ־mayim kiy tsameʾtiy watifetaḥ ʾet־noʾwd heḥalav watasheqehu watekhasehu׃

²⁰ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ עֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְהָיָה֩ אִם־אִ֨ישׁ יָבֹ֜וא וּשְׁאֵלֵ֗ךְ וְאָמַ֛ר הֲיֵֽשׁ־פֹּ֥ה אִ֖ישׁ וְאָמַ֥רְתְּ אָֽיִן׃ wayoʾmer ʾeleyha ʿamod petaḥ haʾohel wehayah ʾim־ʾiysh yavowʾ usheʾelekhe weʾamar hayesh־poh ʾiysh weʾamarete ʾayin׃

²¹ וַתִּקַּ֣ח יָעֵ֣ל אֵֽשֶׁת־חֶ֠בֶר אֶת־יְתַ֨ד הָאֹ֜הֶל וַתָּ֧שֶׂם אֶת־הַמַּקֶּ֣בֶת בְּיָדָ֗הּ וַתָּבֹ֤וא אֵלָיו֙ בַּלָּ֔אט וַתִּתְקַ֤ע אֶת־הַיָּתֵד֙ בְּרַקָּתֹ֔ו וַתִּצְנַ֖ח בָּאָ֑רֶץ וְהֽוּא־נִרְדָּ֥ם וַיָּ֖עַף וַיָּמֹֽת׃ watiqaḥ yaʿel ʾeshet־ḥever ʾet־yetad haʾohel watasem ʾet־hamaqevet beyadah watavowʾ ʾelayw balaʾṭ watiteqaʿ ʾet־hayated beraqatow watitsenaḥ baʾarets wehuʾ־niredam wayaʿaf wayamot׃

²² וְהִנֵּ֣ה בָרָק֮ רֹדֵ֣ף אֶת־סִֽיסְרָא֒ וַתֵּצֵ֤א יָעֵל֙ לִקְרָאתֹ֔ו וַתֹּ֣אמֶר לֹ֔ו לֵ֣ךְ וְאַרְאֶ֔ךָּ אֶת־הָאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ וַיָּבֹ֣א אֵלֶ֔יהָ וְהִנֵּ֤ה סִֽיסְרָא֙ נֹפֵ֣ל מֵ֔ת וְהַיָּתֵ֖ד בְּרַקָּתֹֽו׃ wehineh varaq rodef ʾet־siyseraʾ watetseʾ yaʿel liqeraʾtow watoʾmer low lekhe weʾareʾeka ʾet־haʾiysh ʾasher־ʾatah mevaqesh wayavoʾ ʾeleyha wehineh siyseraʾ nofel met wehayated beraqatow׃

²³ וַיַּכְנַ֤ע אֱלֹהִים֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא אֵ֖ת יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנָ֑עַן לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ wayakhenaʿ ʾelohiym bayowm hahuʾ ʾet yaviyn melekhe־kenaʿan lifeney beney yiseraʾel׃

²⁴ וַתֵּ֜לֶךְ יַ֤ד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ הָלֹ֣וךְ וְקָשָׁ֔ה עַ֖ל יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנָ֑עַן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הִכְרִ֔יתוּ אֵ֖ת יָבִ֥ין מֶֽלֶךְ־כְּנָֽעַן׃ פ watelekhe yad beney־yiseraʾel halowkhe weqashah ʿal yaviyn melekhe־kenaʿan ʿad ʾasher hikheriytu ʾet yaviyn melekhe־kenaʿan׃ f

Note · Juges 4.17–24

Jaël intervient depuis un lieu que Sisera croit sûr

Le lait, la couverture et le sommeil installent la confiance avant le geste mortel. Le récit indique l’accord entre Héber et Jabin, ce qui rend ce refuge plausible pour Sisera. Il ne décrit pas toutes les motivations de Jaël ; mieux vaut reconnaître cette limite que lui inventer une histoire personnelle destinée à expliquer chaque détail.