1 וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמֹ֥ו חִירָֽה׃ wayehiy baʿet hahiwʾ wayered yehudah meʾet ʾeḥayw wayeṭ ʿad־ʾiysh ʿadulamiy ushemow ḥiyrah׃
2 וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמֹ֣ו שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃ wayareʾ־sham yehudah bat־ʾiysh kenaʿaniy ushemow shuaʿ wayiqaḥeah wayavoʾ ʾeleyha׃
3 וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו עֵֽר׃ watahar wateled ben wayiqeraʾ ʾet־shemow ʿer׃
4 וַתַּ֥הַר עֹ֖וד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו אֹונָֽן׃ watahar ʿowd wateled ben watiqeraʾ ʾet־shemow ʾownan׃
5 וַתֹּ֤סֶף עֹוד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֹֽו׃ watosef ʿowd wateled ben watiqeraʾ ʾet־shemow shelah wehayah vikheziyv belidetah ʾotow׃
6 וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכֹורֹ֑ו וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃ wayiqaḥ yehudah ʾishah leʿer bekhowrow ushemah tamar׃
7 וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכֹ֣ור יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ wayehiy ʿer bekhowr yehudah raʿ beʿeyney yehwah wayemitehu yehwah׃
8 וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאֹונָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃ wayoʾmer yehudah leʾownan boʾ ʾel־ʾeshet ʾaḥiykha weyabem ʾotah wehaqem zeraʿ leʾaḥiykha׃
9 וַיֵּ֣דַע אֹונָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א לֹ֖ו יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃ wayedaʿ ʾownan kiy loʾ low yiheyeh hazaraʿ wehayah ʾim־baʾ ʾel־ʾeshet ʾaḥiyw weshiḥet ʾaretsah leviletiy netan־zeraʿ leʾaḥiyw׃
10 וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֹֽו׃ wayeraʿ beʿeyney yehwah ʾasher ʿasah wayamet gam־ʾotow׃
11 וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּתֹ֜ו שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃ wayoʾmer yehudah letamar kalatow sheviy ʾalemanah veyt־ʾaviykhe ʿad־yigedal shelah veniy kiy ʾamar pen־yamut gam־huʾ keʾeḥayw watelekhe tamar wateshev beyt ʾaviyha׃
Note · Genèse 38.1–11
Une obligation familiale refusée
Onan recherche la relation avec Tamar tout en refusant la descendance attendue pour son frère. Le motif est explicité par le récit. Ce passage ne traite donc pas d’abord d’une pratique sexuelle isolée de toute relation : il dénonce ici un refus de responsabilité au sein d’un engagement familial.
12 וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנֹו֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃ wayirebu hayamiym watamat bat־shuaʿ ʾeshet־yehudah wayinaḥem yehudah wayaʿal ʿal־gozazey tsoʾnow huʾ weḥiyrah reʿehu haʿadulamiy timenatah׃
13 וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֹֽו׃ wayugad letamar leʾmor hineh ḥamiykhe ʿoleh timenatah lagoz tsoʾnow׃
14 וַתָּסַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה לֹ֖ו לְאִשָּֽׁה׃ watasar bigedey ʾalemenutah meʿaleyha watekhas batsaʿiyf watiteʿalaf wateshev befetaḥ ʿeynayim ʾasher ʿal־derekhe timenatah kiy raʾatah kiy־gadal shelah wehiwʾ loʾ־nitenah low leʾishah׃
15 וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזֹונָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃ wayireʾeah yehudah wayaḥesheveah lezownah kiy khisetah paneyha׃
16 וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל־הַדֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֙אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָבֹ֣וא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּתֹ֖ו הִ֑וא וַתֹּ֙אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י כִּ֥י תָבֹ֖וא אֵלָֽי׃ wayeṭ ʾeleyha ʾel־haderekhe wayoʾmer havah־naʾ ʾavowʾ ʾelayikhe kiy loʾ yadaʿ kiy khalatow hiwʾ watoʾmer mah־titen־liy kiy tavowʾ ʾelay׃
17 וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָבֹ֖ון עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ׃ wayoʾmer ʾanokhiy ʾashalaḥ gediy־ʿiziym min־hatsoʾn watoʾmer ʾim־titen ʿeravown ʿad shaleḥekha׃
18 וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבֹון֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֹֽו׃ wayoʾmer mah haʿeravown ʾasher ʾeten־lakhe watoʾmer ḥotamekha ufetiylekha umaṭekha ʾasher beyadekha wayiten־lah wayavoʾ ʾeleyha watahar low׃
19 וַתָּ֣קָם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃ wataqam watelekhe watasar tseʿiyfah meʿaleyha watilebash bigedey ʾalemenutah׃
20 וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָבֹ֖ון מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃ wayishelaḥ yehudah ʾet־gediy haʿiziym beyad reʿehu haʿadulamiy laqaḥat haʿeravown miyad haʾishah weloʾ metsaʾah׃
21 וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־הַדָּ֑רֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ wayisheʾal ʾet־ʾaneshey meqomah leʾmor ʾayeh haqedeshah hiwʾ vaʿeynayim ʿal־hadarekhe wayoʾmeru loʾ־hayetah vazeh qedeshah׃
22 וַיָּ֙שָׁב֙ אֶל־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקֹום֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ wayashav ʾel־yehudah wayoʾmer loʾ metsaʾtiyha wegam ʾaneshey hamaqowm ʾameru loʾ־hayetah vazeh qedeshah׃
23 וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח־לָ֔הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֙חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א מְצָאתָֽהּ׃ wayoʾmer yehudah tiqaḥ־lah pen niheyeh lavuz hineh shalaḥetiy hagediy hazeh weʾatah loʾ metsaʾtah׃
Note · Genèse 38.12–23
Des garanties qui rendront la reconnaissance possible
Tamar agit après avoir constaté que Schéla ne lui a pas été donné. Le sceau, le cordon et le bâton constituent une preuve de l’identité de son partenaire. Le récit décrit une stratégie dans une situation bloquée ; il ne donne pas une autorisation générale de tromper pour obtenir un enfant.
24 וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵֽאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הֹוצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃ wayehiy ׀ kemishelosh ḥodashiym wayugad liyhudah leʾmor zanetah tamar kalatekha wegam hineh harah lizenuniym wayoʾmer yehudah howtsiyʾuah wetisaref׃
25 הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל־חָמִ֙יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לֹּ֔ו אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֙אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃ hiwʾ mutseʾt wehiyʾ shaleḥah ʾel־ḥamiyha leʾmor leʾiysh ʾasher־ʾeleh low ʾanokhiy harah watoʾmer haker־naʾ lemiy haḥotemet wehapetiyliym wehamaṭeh haʾeleh׃
26 וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף עֹ֖וד לְדַעְתָּֽה ׃ wayaker yehudah wayoʾmer tsadeqah mimeniy kiy־ʿal־ken loʾ־netatiyha leshelah veniy weloʾ־yasaf ʿowd ledaʿetah ׃
Note · Genèse 38.24–26
Le juge doit répondre de son propre acte
Juda demande une peine extrême avant de découvrir qu’il est lui-même concerné. Tamar ne commence pas par un discours : elle fait reconnaître des objets. Son geste rend impossible le maintien d’un jugement qui laisserait de côté l’obligation non remplie par Juda.
27 וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאֹומִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃ wayehiy beʿet lidetah wehineh teʾowmiym beviṭenah׃
28 וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָדֹ֤ו שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃ wayehiy velidetah wayiten־yad watiqaḥ hameyaledet watiqeshor ʿal־yadow shaniy leʾmor zeh yatsaʾ riʾshonah׃
29 וַיְהִ֣י ׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָדֹ֗ו וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו פָּֽרֶץ׃ wayehiy ׀ kemeshiyv yadow wehineh yatsaʾ ʾaḥiyw watoʾmer mah־paratseta ʿaleykha parets wayiqeraʾ shemow parets׃
30 וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָדֹ֖ו הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו זָֽרַח׃ ס weʾaḥar yatsaʾ ʾaḥiyw ʾasher ʿal־yadow hashaniy wayiqeraʾ shemow zaraḥ׃ s
Note · Genèse 38.27–30
Une lignée traverse une histoire compromise
La naissance des jumeaux prolonge l’histoire familiale dans un ordre inattendu. Tamar et Pérets seront nommés dans la généalogie de Jésus en Matthieu 1.3. Cette réception chrétienne n’efface pas les violences et les responsabilités du chapitre ; elle rappelle que la promesse traverse des vies qui ne sont pas idéalisées.
