Genèse 1

¹ בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ bereʾshiyt baraʾ ʾelohiym ʾet hashamayim weʾet haʾarets׃

² וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְהֹ֑ום וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ wehaʾarets hayetah tohu wavohu weḥoshekhe ʿal־peney tehowm weruaḥ ʾelohiym meraḥefet ʿal־peney hamayim׃

³ וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י אֹ֑ור וַֽיְהִי־אֹֽור׃ wayoʾmer ʾelohiym yehiy ʾowr wayehiy־ʾowr׃

⁴ וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאֹ֖ור כִּי־טֹ֑וב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָאֹ֖ור וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ wayareʾ ʾelohiym ʾet־haʾowr kiy־ṭowv wayavedel ʾelohiym beyn haʾowr uveyn haḥoshekhe׃

⁵ וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאֹור֙ יֹ֔ום וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום אֶחָֽד׃ פ wayiqeraʾ ʾelohiym ׀ laʾowr yowm welaḥoshekhe qaraʾ layelah wayehiy־ʿerev wayehiy־voqer yowm ʾeḥad׃ f

Note · Genèse 1.1–5

La parole précède l’action humaine

Le récit commence par Dieu et par une parole qui ouvre un espace de vie. La lumière ne dépend pas ici de l’apparition préalable des luminaires. Cette disposition invite à respecter la logique propre du texte plutôt qu’à le réorganiser pour en faire une chronologie scientifique moderne.

⁶ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּתֹ֣וךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃ wayoʾmer ʾelohiym yehiy raqiyʿa betowkhe hamayim wiyhiy mavediyl beyn mayim lamayim׃

⁷ וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ wayaʿas ʾelohiym ʾet־haraqiyʿa wayavedel beyn hamayim ʾasher mitaḥat laraqiyʿa uveyn hamayim ʾasher meʿal laraqiyʿa wayehiy־khen׃

⁸ וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום שֵׁנִֽי׃ פ wayiqeraʾ ʾelohiym laraqiyʿa shamayim wayehiy־ʿerev wayehiy־voqer yowm sheniy׃ f

⁹ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָקֹ֣ום אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ wayoʾmer ʾelohiym yiqawu hamayim mitaḥat hashamayim ʾel־maqowm ʾeḥad weteraʾeh hayabashah wayehiy־khen׃

¹⁰ וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃ wayiqeraʾ ʾelohiym ׀ layabashah ʾerets ulemiqeweh hamayim qaraʾ yamiym wayareʾ ʾelohiym kiy־ṭowv׃

¹¹ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר זַרְעֹו־בֹ֖ו עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ wayoʾmer ʾelohiym tadesheʾ haʾarets desheʾ ʿesev mazeriyʿa zeraʿ ʿets periy ʿoseh periy lemiynow ʾasher zareʿow־vow ʿal־haʾarets wayehiy־khen׃

¹² וַתֹּוצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעֹו־בֹ֖ו לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃ watowtseʾ haʾarets desheʾ ʿesev mazeriyʿa zeraʿ lemiynehu weʿets ʿoseh־periy ʾasher zareʿow־vow lemiynehu wayareʾ ʾelohiym kiy־ṭowv׃

¹³ וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום שְׁלִישִֽׁי׃ פ wayehiy־ʿerev wayehiy־voqer yowm sheliyshiy׃ f

¹⁴ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיֹּ֖ום וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמֹ֣ועֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃ wayoʾmer ʾelohiym yehiy meʾorot bireqiyʿa hashamayim lehavediyl beyn hayowm uveyn halayelah wehayu leʾotot ulemowʿadiym uleyamiym weshaniym׃

¹⁵ וְהָי֤וּ לִמְאֹורֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ wehayu limeʾowrot bireqiyʿa hashamayim lehaʾiyr ʿal־haʾarets wayehiy־khen׃

¹⁶ וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּאֹ֤ור הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיֹּ֔ום וְאֶת־הַמָּאֹ֤ור הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכֹּוכָבִֽים׃ wayaʿas ʾelohiym ʾet־sheney hameʾorot hagedoliym ʾet־hamaʾowr hagadol lememeshelet hayowm weʾet־hamaʾowr haqaṭon lememeshelet halayelah weʾet hakowkhaviym׃

¹⁷ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃ wayiten ʾotam ʾelohiym bireqiyʿa hashamayim lehaʾiyr ʿal־haʾarets׃

¹⁸ וְלִמְשֹׁל֙ בַּיֹּ֣ום וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָאֹ֖ור וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃ welimeshol bayowm uvalayelah ulahavediyl beyn haʾowr uveyn haḥoshekhe wayareʾ ʾelohiym kiy־ṭowv׃

¹⁹ וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום רְבִיעִֽי׃ פ wayehiy־ʿerev wayehiy־voqer yowm reviyʿiy׃ f

Note · Genèse 1.6–19

Séparer pour rendre le monde habitable

Les séparations et les rassemblements ordonnent progressivement les espaces et leurs rythmes. Le soleil et la lune ont des fonctions : éclairer et marquer les temps. Le récit les place ainsi du côté de la création ; ils ne constituent pas des puissances auxquelles l’humanité devrait son existence.

²⁰ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעֹוף֙ יְעֹופֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃ wayoʾmer ʾelohiym yisheretsu hamayim sherets nefesh ḥayah weʿowf yeʿowfef ʿal־haʾarets ʿal־peney reqiyʿa hashamayim׃

²¹ וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־עֹ֤וף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃ wayiveraʾ ʾelohiym ʾet־hataniynim hagedoliym weʾet kal־nefesh haḥayah ׀ haromeset ʾasher sharetsu hamayim lemiynehem weʾet kal־ʿowf kanaf lemiynehu wayareʾ ʾelohiym kiy־ṭowv׃

²² וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָעֹ֖וף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃ wayevarekhe ʾotam ʾelohiym leʾmor peru urevu umileʾu ʾet־hamayim bayamiym wehaʿowf yirev baʾarets׃

²³ וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום חֲמִישִֽׁי׃ פ wayehiy־ʿerev wayehiy־voqer yowm ḥamiyshiy׃ f

²⁴ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תֹּוצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתֹו־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ wayoʾmer ʾelohiym towtseʾ haʾarets nefesh ḥayah lemiynah behemah waremes weḥayetow־ʾerets lemiynah wayehiy־khen׃

²⁵ וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֹֽוב׃ wayaʿas ʾelohiym ʾet־ḥayat haʾarets lemiynah weʾet־habehemah lemiynah weʾet kal־remes haʾadamah lemiynehu wayareʾ ʾelohiym kiy־ṭowv׃

Note · Genèse 1.20–25

Une vie abondante

La bénédiction des êtres vivants précède celle des humains. La fécondité et la diversité appartiennent à la bonté du monde. La place singulière de l’humanité ne rend donc pas les autres créatures insignifiantes : leur vie est déjà voulue et appréciée par Dieu.

²⁶ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְעֹ֣וף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ wayoʾmer ʾelohiym naʿaseh ʾadam betsalemenu kidemutenu weyiredu videgat hayam uveʿowf hashamayim uvabehemah uvekhal־haʾarets uvekhal־haremes haromes ʿal־haʾarets׃

²⁷ וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמֹ֔ו בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹתֹ֑ו זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ wayiveraʾ ʾelohiym ׀ ʾet־haʾadam betsalemow betselem ʾelohiym baraʾ ʾotow zakhar uneqevah baraʾ ʾotam׃

²⁸ וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְעֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃ wayevarekhe ʾotam ʾelohiym wayoʾmer lahem ʾelohiym peru urevu umileʾu ʾet־haʾarets wekhiveshuah uredu bidegat hayam uveʿowf hashamayim uvekhal־ḥayah haromeset ʿal־haʾarets׃

²⁹ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בֹּ֥ו פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃ wayoʾmer ʾelohiym hineh natatiy lakhem ʾet־kal־ʿesev ׀ zoreaʿ zeraʿ ʾasher ʿal־peney khal־haʾarets weʾet־kal־haʿets ʾasher־bow feriy־ʿets zoreaʿ zaraʿ lakhem yiheyeh leʾakhelah׃

³⁰ וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־עֹ֨וף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רֹומֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בֹּו֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ulekhal־ḥayat haʾarets ulekhal־ʿowf hashamayim ulekhol ׀ rowmes ʿal־haʾarets ʾasher־bow nefesh ḥayah ʾet־kal־yereq ʿesev leʾakhelah wayehiy־khen׃

³¹ וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־טֹ֖וב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום הַשִּׁשִּֽׁי׃ פ wayareʾ ʾelohiym ʾet־kal־ʾasher ʿasah wehineh־ṭowv meʾod wayehiy־ʿerev wayehiy־voqer yowm hashishiy׃ f

Note · Genèse 1.26–31

Une dignité partagée et une autorité responsable

L’image de Dieu concerne l’humanité, homme et femme. Elle ne fonde pas la supériorité d’un peuple, d’une classe ou d’un sexe. L’autorité confiée sur le vivant s’exerce dans un monde déclaré bon ; elle ne peut être comprise comme une permission de le détruire. L’achèvement de cette séquence se trouve en Genèse 2.1-3.