Exode 23

¹ לֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־רָשָׁ֔ע לִהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס׃ ס loʾ tisaʾ shemaʿ shaweʾ ʾal־tashet yadekha ʿim־rashaʿ liheyot ʿed ḥamas׃ s

² לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת׃ loʾ־tiheyeh ʾaḥarey־rabiym leraʿot weloʾ־taʿaneh ʿal־riv lineṭot ʾaḥarey rabiym lehaṭot׃

³ וְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֹֽו׃ ס wedal loʾ tehedar beriyvow׃ s

⁴ כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שֹׁ֧ור אֹֽיִבְךָ֛ אֹ֥ו חֲמֹרֹ֖ו תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֹֽו׃ ס kiy tifegaʿ showr ʾoyivekha ʾow ḥamorow toʿeh hashev teshiyvenu low׃ s

⁵ כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמֹ֣ור שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂאֹ֔ו וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב לֹ֑ו עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמֹּֽו׃ ס kiy־tireʾeh ḥamowr sonaʾakha rovets taḥat masaʾow weḥadaleta meʿazov low ʿazov taʿazov ʿimow׃ s

⁶ לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹנְךָ֖ בְּרִיבֹֽו׃ loʾ taṭeh mishepaṭ ʾeveyonekha beriyvow׃

⁷ מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃ midevar־sheqer tireḥaq wenaqiy wetsadiyq ʾal־taharog kiy loʾ־ʾatsediyq rashaʿ׃

⁸ וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים׃ weshoḥad loʾ tiqaḥ kiy hashoḥad yeʿauer piqeḥiym wiysalef diverey tsadiyqiym׃

⁹ וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ weger loʾ tileḥats weʾatem yedaʿetem ʾet־nefesh hager kiy־geriym heyiytem beʾerets mitserayim׃

Note · Exode 23.1–9

L’impartialité ne suit ni l’argent ni le nombre

Le pauvre ne doit être ni favorisé parce qu’il est pauvre ni privé de son droit à cause de sa faiblesse. Le secours à l’animal de l’ennemi empêche de réduire la justice au seul camp des amis. La mémoire de l’expérience étrangère fonde une attention concrète à la condition d’autrui.

¹⁰ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת־אַרְצֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ weshesh shaniym tizeraʿ ʾet־ʾaretsekha weʾasafeta ʾet־tevuʾatah׃

¹¹ וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ׃ wehasheviyʿit tishemeṭenah uneṭashetah weʾakhelu ʾeveyoney ʿamekha weyiteram toʾkhal ḥayat hasadeh ken־taʿaseh lekharemekha lezeytekha׃

¹² שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיֹּ֥ום הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֹֽׁורְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃ sheshet yamiym taʿaseh maʿaseykha uvayowm hasheviyʿiy tishebot lemaʿan yanuaḥ showrekha waḥamorekha weyinafesh ben־ʾamatekha wehager׃

¹³ וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃ uvekhol ʾasher־ʾamaretiy ʾaleykhem tishameru weshem ʾelohiym ʾaḥeriym loʾ tazekiyru loʾ yishamaʿ ʿal־piykha׃

Note · Exode 23.10–13

Le repos profite à ceux qui ont moins de pouvoir

Le relâche de la terre laisse une place aux pauvres et aux animaux ; le sabbat permet aux dépendants et à l’étranger de reprendre souffle. La limite du travail n’est donc pas seulement une discipline personnelle. Elle organise un accès au repos que les plus forts pourraient autrement refuser aux autres.

¹⁴ שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃ shalosh regaliym taḥog liy bashanah׃

¹⁵ אֶת־חַ֣ג הַמַּצֹּות֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצֹּ֜ות כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמֹועֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־בֹ֖ו יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃ ʾet־ḥag hamatsowt tishemor shiveʿat yamiym toʾkhal matsowt kaʾasher tsiuiytikha lemowʿed ḥodesh haʾaviyv kiy־vow yatsaʾta mimitserayim weloʾ־yeraʾu fanay reyqam׃

¹⁶ וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה׃ weḥag haqatsiyr bikurey maʿaseykha ʾasher tizeraʿ basadeh weḥag haʾasif betseʾt hashanah beʾasepekha ʾet־maʿaseykha min־hasadeh׃

¹⁷ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה׃ shalosh peʿamiym bashanah yeraʾeh kal־zekhurekha ʾel־peney haʾadon ׀ yehwah׃

¹⁸ לֹֽא־תִזְבַּ֥ח עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹֽא־יָלִ֥ין חֵֽלֶב־חַגִּ֖י עַד־בֹּֽקֶר׃ loʾ־tizebaḥ ʿal־ḥamets dam־ziveḥiy weloʾ־yaliyn ḥelev־ḥagiy ʿad־boqer׃

¹⁹ רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמֹּֽו׃ ס reʾshiyt bikurey ʾadematekha taviyʾ beyt yehwah ʾeloheykha loʾ־tevashel gediy baḥalev ʾimow׃ s

Note · Exode 23.14–19

Des fêtes liées à la délivrance et à la récolte

Le calendrier associe la sortie d’Égypte aux fruits du travail agricole. Le don des prémices reconnaît une dépendance au milieu même de l’activité humaine. L’interdit concernant le chevreau et le lait demeure bref ; son motif précis ne doit pas être affirmé comme évident lorsque le texte ne l’explicite pas.

²⁰ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי׃ hineh ʾanokhiy sholeaḥ maleʾakhe lefaneykha lishemarekha badarekhe welahaviyʾakha ʾel־hamaqowm ʾasher hakhinotiy׃

²¹ הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹלֹ֖ו אַל־תַּמֵּ֣ר בֹּ֑ו כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבֹּֽו׃ hishamer mipanayw ushemaʿ beqolow ʾal־tamer bow kiy loʾ yisaʾ lefisheʿakhem kiy shemiy beqirebow׃

²² כִּ֣י אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹלֹ֔ו וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת־צֹרְרֶֽיךָ׃ kiy ʾim־shamoaʿ tishemaʿ beqolow weʿasiyta kol ʾasher ʾadaber weʾayavetiy ʾet־ʾoyeveykha wetsaretiy ʾet־tsorereykha׃

²³ כִּֽי־יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֮ לְפָנֶיךָ֒ וֶהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל־הָֽאֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וְהִכְחַדְתִּֽיו׃ kiy־yelekhe maleʾakhiy lefaneykha weheviyʾakha ʾel־haʾemoriy wehaḥitiy wehaperiziy wehakenaʿaniy haḥiuiy wehayevusiy wehikheḥadetiyw׃

²⁴ לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃ loʾ־tishetaḥaweh leʾloheyhem weloʾ taʿavedem weloʾ taʿaseh kemaʿaseyhem kiy hares teharesem weshaber teshaber matsevoteyhem׃

²⁵ וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ וְאֶת־מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃ waʿavadetem ʾet yehwah ʾeloheykhem uverakhe ʾet־laḥemekha weʾet־meymeykha wahasirotiy maḥalah miqirebekha׃

²⁶ לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא׃ loʾ tiheyeh meshakelah waʿaqarah beʾaretsekha ʾet־misepar yameykha ʾamaleʾ׃

²⁷ אֶת־אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־כָּל־אֹיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃ ʾet־ʾeymatiy ʾashalaḥ lefaneykha wehamotiy ʾet־kal־haʿam ʾasher tavoʾ bahem wenatatiy ʾet־kal־ʾoyeveykha ʾeleykha ʿoref׃

²⁸ וְשָׁלַחְתִּ֥י אֶת־הַצִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵרְשָׁ֗ה אֶת־הַחִוִּ֧י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֛י וְאֶת־הַחִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ׃ weshalaḥetiy ʾet־hatsireʿah lefaneykha wegereshah ʾet־haḥiuiy ʾet־hakenaʿaniy weʾet־haḥitiy milefaneykha׃

²⁹ לֹ֧א אֲגָרְשֶׁ֛נּוּ מִפָּנֶ֖יךָ בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת פֶּן־תִּהְיֶ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ שְׁמָמָ֔ה וְרַבָּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ loʾ ʾagareshenu mipaneykha beshanah ʾeḥat pen־tiheyeh haʾarets shemamah werabah ʿaleykha ḥayat hasadeh׃

³⁰ מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָחַלְתָּ֖ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ meʿaṭ meʿaṭ ʾagareshenu mipaneykha ʿad ʾasher tifereh wenaḥaleta ʾet־haʾarets׃

³¹ וְשַׁתִּ֣י אֶת־גְּבֻלְךָ֗ מִיַּם־סוּף֙ וְעַד־יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־הַנָּהָ֑ר כִּ֣י ׀ אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מֹו מִפָּנֶֽיךָ׃ weshatiy ʾet־gevulekha miyam־suf weʿad־yam pelishetiym umimidebar ʿad־hanahar kiy ׀ ʾeten beyedekhem ʾet yoshevey haʾarets wegerashetamow mipaneykha׃

³² לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃ loʾ־tikherot lahem weleʾloheyhem beriyt׃

³³ לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמֹוקֵֽשׁ׃ פ loʾ yeshevu beʾaretsekha pen־yaḥaṭiyʾu ʾotekha liy kiy taʿavod ʾet־ʾeloheyhem kiy־yiheyeh lekha lemowqesh׃ f

Note · Exode 23.20–33

La promesse n’est pas un mandat pour nos guerres

La conduite annoncée inclut obéissance, conflit et durée. Le langage de destruction pose une difficulté réelle qu’une explication pieuse ne doit pas effacer. Ces paroles adressées à Israël dans son récit ne peuvent être converties sans distinction en droit actuel de conquête, d’exclusion ou de violence religieuse.