1 וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehowah ʾel־mosheh leʾmor׃
2 דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְחֹ֥ו תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃ daber ʾel־beney yiseraʾel weyashuvu weyaḥanu lifeney piy haḥiyrot beyn migedol uveyn hayam lifeney baʿal tsefon nikheḥow taḥanu ʿal־hayam׃
3 וְאָמַ֤ר פַּרְעֹה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר׃ weʾamar pareʿoh liveney yiseraʾel nevukhiym hem baʾarets sagar ʿaleyhem hamidebar׃
4 וְחִזַּקְתִּ֣י אֶת־לֵב־פַּרְעֹה֮ וְרָדַ֣ף אַחֲרֵיהֶם֒ וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־חֵילֹ֔ו וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן׃ weḥizaqetiy ʾet־lev־pareʿoh weradaf ʾaḥareyhem weʾikavedah befareʿoh uvekhal־ḥeylow weyadeʿu mitserayim kiy־ʾaniy yehwah wayaʿasu־khen׃
5 וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָבְדֵֽנוּ׃ wayugad lemelekhe mitserayim kiy varaḥ haʿam wayehafekhe levav pareʿoh waʿavadayw ʾel־haʿam wayoʾmru mah־zoʾt ʿasiynu kiy־shilaḥenu ʾet־yiseraʾel meʿavedenu׃
6 וַיֶּאְסֹ֖ר אֶת־רִכְבֹּ֑ו וְאֶת־עַמֹּ֖ו לָקַ֥ח עִמֹּֽו׃ wayeʾesor ʾet־rikhebow weʾet־ʿamow laqaḥ ʿimow׃
7 וַיִּקַּ֗ח שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות רֶ֙כֶב֙ בָּח֔וּר וְכֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְשָׁלִשִׁ֖ם עַל־כֻּלֹּֽו׃ wayiqaḥ shesh־meʾowt rekhev baḥur wekhol rekhev mitserayim weshalishim ʿal־kulow׃
8 וַיְחַזֵּ֣ק יְהֹוָ֗ה אֶת־לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה׃ wayeḥazeq yehowah ʾet־lev pareʿoh melekhe mitserayim wayiredof ʾaḥarey beney yiseraʾel uveney yiseraʾel yotseʾiym beyad ramah׃
9 וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֤יגוּ אֹותָם֙ חֹנִ֣ים עַל־הַיָּ֔ם כָּל־סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָרָשָׁ֖יו וְחֵילֹ֑ו עַל־פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן׃ wayiredefu mitserayim ʾaḥareyhem wayasiygu ʾowtam ḥoniym ʿal־hayam kal־sus rekhev pareʿoh ufarashayw weḥeylow ʿal־piy haḥiyrot lifeney baʿal tsefon׃
Note · Exode 14.1–9
Le roi reprend une entreprise de possession
La poursuite manifeste que la décision de laisser partir n’est pas devenue un renoncement durable à la domination. L’armée est mobilisée contre une population en déplacement. Le récit met en contraste l’équipement militaire et la vulnérabilité d’un peuple qui ne peut lui opposer une force comparable.
10 וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ ufareʿoh hiqeriyv wayiseʾu veney־yiseraʾel ʾet־ʿeyneyhem wehineh mitserayim ׀ noseaʿ ʾaḥareyhem wayiyreʾu meʾod wayitseʿaqu veney־yiseraʾel ʾel־yehwah׃
11 וַיֹּאמְרוּ֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהֹוצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ wayoʾmeru ʾel־mosheh hamibeliy ʾeyn־qevariym bemitserayim leqaḥetanu lamut bamidebar mah־zoʾt ʿasiyta lanu lehowtsiyʾanu mimitserayim׃
12 הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י טֹ֥וב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃ haloʾ־zeh hadavar ʾasher dibarenu ʾeleykha vemitserayim leʾmor ḥadal mimenu wenaʿavedah ʾet־mitserayim kiy ṭowv lanu ʿavod ʾet־mitserayim mimutenu bamidebar׃
13 וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיֹּ֑ום כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ הַיֹּ֔ום לֹ֥א תֹסִ֛יפוּ לִרְאֹתָ֥ם עֹ֖וד עַד־עֹולָֽם׃ wayoʾmer mosheh ʾel־haʿam ʾal־tiyraʾu hiteyatsevu ureʾu ʾet־yeshuʿat yehwah ʾasher־yaʿaseh lakhem hayowm kiy ʾasher reʾiytem ʾet־mitserayim hayowm loʾ tosiyfu lireʾotam ʿowd ʿad־ʿowlam׃
14 יְהוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִישֽׁוּן׃ פ yehwah yilaḥem lakhem weʾatem taḥariyshun׃ f
15 וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh mah־titseʿaq ʾelay daber ʾel־beney־yiseraʾel weyisaʿu׃
16 וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־יָדְךָ֛ עַל־הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּתֹ֥וךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה׃ weʾatah harem ʾet־maṭekha uneṭeh ʾet־yadekha ʿal־hayam uveqaʿehu weyavoʾu veney־yiseraʾel betowkhe hayam bayabashah׃
17 וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י מְחַזֵּק֙ אֶת־לֵ֣ב מִצְרַ֔יִם וְיָבֹ֖אוּ אַחֲרֵיהֶ֑ם וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־חֵילֹ֔ו בְּרִכְבֹּ֖ו וּבְפָרָשָֽׁיו׃ waʾaniy hineniy meḥazeq ʾet־lev mitserayim weyavoʾu ʾaḥareyhem weʾikavedah befareʿoh uvekhal־ḥeylow berikhebow uvefarashayw׃
18 וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּהִכָּבְדִ֣י בְּפַרְעֹ֔ה בְּרִכְבֹּ֖ו וּבְפָרָשָֽׁיו׃ weyadeʿu mitserayim kiy־ʾaniy yehwah behikavediy befareʿoh berikhebow uvefarashayw׃
Note · Exode 14.10–18
La peur, la parole et le mouvement
Les reproches du peuple expriment la terreur d’une mort proche. La parole de confiance est suivie d’un ordre d’avancer. Attendre la délivrance de Dieu ne signifie donc pas ici demeurer définitivement immobile ; l’action demandée dépend d’une ouverture que le peuple ne crée pas lui-même.
19 וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיַּֽעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃ wayisaʿ maleʾakhe haʾelohiym haholekhe lifeney maḥaneh yiseraʾel wayelekhe meʾaḥareyhem wayisaʿ ʿamud heʿanan mipeneyhem wayaʿamod meʾaḥareyhem׃
20 וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין ׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־זֶ֖ה כָּל־הַלָּֽיְלָה׃ wayavoʾ beyn ׀ maḥaneh mitserayim uveyn maḥaneh yiseraʾel wayehiy heʿanan wehaḥoshekhe wayaʾer ʾet־halayelah weloʾ־qarav zeh ʾel־zeh kal־halayelah׃
21 וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדֹו֮ עַל־הַיָּם֒ וַיֹּ֣ולֶךְ יְהוָ֣ה ׀ אֶת־הַ֠יָּם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כָּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃ wayeṭ mosheh ʾet־yadow ʿal־hayam wayowlekhe yehwah ׀ ʾet־hayam beruaḥ qadiym ʿazah kal־halayelah wayasem ʾet־hayam leḥaravah wayibaqeʿu hamayim׃
22 וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּתֹ֥וךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃ wayavoʾu veney־yiseraʾel betowkhe hayam bayabashah wehamayim lahem ḥomah miymiynam umisemoʾlam׃
23 וַיִּרְדְּפ֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ וַיָּבֹ֣אוּ אַחֲרֵיהֶ֔ם כֹּ֚ל ס֣וּס פַּרְעֹ֔ה רִכְבֹּ֖ו וּפָרָשָׁ֑יו אֶל־תֹּ֖וךְ הַיָּֽם׃ wayiredefu mitserayim wayavoʾu ʾaḥareyhem kol sus pareʿoh rikhebow ufarashayw ʾel־towkhe hayam׃
24 וַֽיְהִי֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּשְׁקֵ֤ף יְהוָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֔יִם בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ וְעָנָ֑ן וַיָּ֕הָם אֵ֖ת מַחֲנֵ֥ה מִצְרָֽיִם׃ wayehiy beʾashemoret haboqer wayasheqef yehwah ʾel־maḥaneh mitserayim beʿamud ʾesh weʿanan wayaham ʾet maḥaneh mitserayim׃
25 וַיָּ֗סַר אֵ֚ת אֹפַ֣ן מַרְכְּבֹתָ֔יו וַֽיְנַהֲגֵ֖הוּ בִּכְבֵדֻ֑ת וַיֹּ֣אמֶר מִצְרַ֗יִם אָנ֙וּסָה֙ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֥ם לָהֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם ׃ פ wayasar ʾet ʾofan marekevotayw wayenahagehu bikhevedut wayoʾmer mitserayim ʾanusah mipeney yiseraʾel kiy yehwah nileḥam lahem bemitserayim ׃ f
Note · Exode 14.19–25
Une protection au milieu de la traversée
La nuée se place entre les deux camps et le vent participe au récit de l’ouverture de la mer. Le texte unit action de Dieu et éléments naturels sans fournir un relevé qui fixerait aujourd’hui chaque détail du site. Une hypothèse géographique ne doit pas être présentée comme une certitude contenue dans le chapitre.
26 וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבֹּ֖ו וְעַל־פָּרָשָֽׁיו׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh neṭeh ʾet־yadekha ʿal־hayam weyashuvu hamayim ʿal־mitserayim ʿal־rikhebow weʿal־parashayw׃
27 וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָדֹ֜ו עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שָׁב הַיָּ֜ם לִפְנֹ֥ות בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנֹ֔ו וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאתֹ֑ו וַיְנַעֵ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּתֹ֥וךְ הַיָּֽם׃ wayeṭ mosheh ʾet־yadow ʿal־hayam wayashav hayam lifenowt boqer leʾeytanow umitserayim nasiym liqeraʾtow wayenaʿer yehwah ʾet־mitserayim betowkhe hayam׃
28 וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־הָרֶ֙כֶב֙ וְאֶת־הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־אֶחָֽד׃ wayashuvu hamayim wayekhasu ʾet־harekhev weʾet־haparashiym lekhol ḥeyl pareʿoh habaʾiym ʾaḥareyhem bayam loʾ־nisheʾar bahem ʿad־ʾeḥad׃
29 וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּתֹ֣וךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם ׃ uveney yiseraʾel halekhu vayabashah betowkhe hayam wehamayim lahem ḥomah miymiynam umisemoʾlam ׃
30 וַיֹּ֨ושַׁע יְהוָ֜ה בַּיֹּ֥ום הַה֛וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃ wayowshaʿ yehwah bayowm hahuʾ ʾet־yiseraʾel miyad mitserayim wayareʾ yiseraʾel ʾet־mitserayim met ʿal־sefat hayam׃
31 וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּֽאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדֹּֽו׃ פ wayareʾ yiseraʾel ʾet־hayad hagedolah ʾasher ʿasah yehwah bemitserayim wayiyreʾu haʿam ʾet־yehwah wayaʾamiynu bayhwah uvemosheh ʿavedow׃ f
Note · Exode 14.26–31
La fin de la poursuite demeure une scène de mort
Le retour des eaux met fin à la menace militaire et provoque la reconnaissance d’Israël. La délivrance ne doit pas rendre les morts invisibles. Le récit raconte la chute d’un pouvoir de poursuite ; il ne prescrit pas de se réjouir de toute mort ni d’identifier automatiquement ses ennemis à ceux de Dieu.