1 וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃ wayehiy raʿav baʾarets milevad haraʿav hariʾshown ʾasher hayah biymey ʾaveraham wayelekhe yitseḥaq ʾel־ʾaviymelekhe melekhe־pelishetiym gerarah׃
2 וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ wayeraʾ ʾelayw yehwah wayoʾmer ʾal־tered mitserayemah shekhon baʾarets ʾasher ʾomar ʾeleykha׃
3 גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃ gur baʾarets hazoʾt weʾeheyeh ʿimekha waʾavarekheka kiy־lekha ulezareʿakha ʾeten ʾet־kal־haʾaratsot haʾel wahaqimotiy ʾet־hashevuʿah ʾasher nishebaʿetiy leʾaveraham ʾaviykha׃
4 וְהִרְבֵּיתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכֹוכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְנָתַתִּ֣י לְזַרְעֲךָ֔ אֵ֥ת כָּל־הָאֲרָצֹ֖ת הָאֵ֑ל וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ wehirebeytiy ʾet־zareʿakha kekhowkhevey hashamayim wenatatiy lezareʿakha ʾet kal־haʾaratsot haʾel wehitebarakhu vezareʿakha kol gowyey haʾarets׃
5 עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֹתַ֖י חֻקֹּותַ֥י וְתֹורֹתָֽי׃ ʿeqev ʾasher־shamaʿ ʾaveraham beqoliy wayishemor mishemaretiy mitseotay ḥuqowtay wetowrotay׃
6 וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר׃ wayeshev yitseḥaq bigerar׃
7 וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקֹום֙ לְאִשְׁתֹּ֔ו וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקֹום֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טֹובַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃ wayisheʾalu ʾaneshey hamaqowm leʾishetow wayoʾmer ʾaḥotiy hiwʾ kiy yareʾ leʾmor ʾishetiy pen־yahareguniy ʾaneshey hamaqowm ʿal־riveqah kiy־ṭowvat mareʾeh hiyʾ׃
8 וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־לֹ֥ו שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלֹּ֑ון וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתֹּֽו׃ wayehiy kiy ʾarekhu־low sham hayamiym wayasheqef ʾaviymelekhe melekhe pelishetiym beʿad haḥalown wayareʾ wehineh yitseḥaq metsaḥeq ʾet riveqah ʾishetow׃
9 וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ׃ wayiqeraʾ ʾaviymelekhe leyitseḥaq wayoʾmer ʾakhe hineh ʾishetekha hiwʾ weʾeykhe ʾamareta ʾaḥotiy hiwʾ wayoʾmer ʾelayw yitseḥaq kiy ʾamaretiy pen־ʾamut ʿaleyha׃
10 וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד הָעָם֙ אֶת־אִשְׁתֶּ֔ךָ וְהֵבֵאתָ֥ עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם׃ wayoʾmer ʾaviymelekhe mah־zoʾt ʿasiyta lanu kimeʿaṭ shakhav ʾaḥad haʿam ʾet־ʾishetekha weheveʾta ʿaleynu ʾasham׃
11 וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתֹּ֖ו מֹ֥ות יוּמָֽת׃ wayetsaw ʾaviymelekhe ʾet־kal־haʿam leʾmor hanogeaʿ baʾiysh hazeh uveʾishetow mowt yumat׃
Note · Genèse 26.1–11
Une promesse qui ne rend pas le mensonge nécessaire
Dieu réaffirme son engagement envers Isaac, qui présente pourtant Rebecca comme sa sœur par peur pour sa vie. Abimélec découvre leur relation et le reprend. La répétition de cette stratégie ne la légitime pas ; elle révèle la persistance de la peur au sein de la maison promise.
12 וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ wayizeraʿ yitseḥaq baʾarets hahiwʾ wayimetsaʾ bashanah hahiwʾ meʾah sheʿariym wayevarakhehu yehwah׃
13 וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלֹוךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד׃ wayigedal haʾiysh wayelekhe halowkhe wegadel ʿad kiy־gadal meʾod׃
14 וַֽיְהִי־לֹ֤ו מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹתֹ֖ו פְּלִשְׁתִּֽים׃ wayehiy־low miqeneh־tsoʾn umiqeneh vaqar waʿavudah rabah wayeqaneʾu ʾotow pelishetiym׃
15 וְכָל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃ wekhal־habeʾerot ʾasher ḥaferu ʿavedey ʾaviyw biymey ʾaveraham ʾaviyw sitemum pelishetiym wayemaleʾum ʿafar׃
16 וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־יִצְחָ֑ק לֵ֚ךְ מֵֽעִמָּ֔נוּ כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד׃ wayoʾmer ʾaviymelekhe ʾel־yitseḥaq lekhe meʿimanu kiy־ʿatsameta־mimenu meʾod׃
17 וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃ wayelekhe misham yitseḥaq wayiḥan benaḥal־gerar wayeshev sham׃
18 וַיָּ֨שָׁב יִצְחָ֜ק וַיַּחְפֹּ֣ר ׀ אֶת־בְּאֵרֹ֣ת הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ בִּימֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יו וַיְסַתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֖י מֹ֣ות אַבְרָהָ֑ם וַיִּקְרָ֤א לָהֶן֙ שֵׁמֹ֔ות כַּשֵּׁמֹ֕ת אֲשֶׁר־קָרָ֥א לָהֶ֖ן אָבִֽיו׃ wayashav yitseḥaq wayaḥepor ׀ ʾet־beʾerot hamayim ʾasher ḥaferu biymey ʾaveraham ʾaviyw wayesatemum pelishetiym ʾaḥarey mowt ʾaveraham wayiqeraʾ lahen shemowt kashemot ʾasher־qaraʾ lahen ʾaviyw׃
19 וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים׃ wayaḥeperu ʿavedey־yitseḥaq banaḥal wayimetseʾu־sham beʾer mayim ḥayiym׃
20 וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥י הִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמֹּֽו׃ wayariyvu roʿey gerar ʿim־roʿey yitseḥaq leʾmor lanu hamayim wayiqeraʾ shem־habeʾer ʿeseq kiy hiteʿasequ ʿimow׃
21 וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃ wayaḥeperu beʾer ʾaḥeret wayariyvu gam־ʿaleyha wayiqeraʾ shemah siṭenah׃
22 וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹבֹ֔ות וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃ wayaʿeteq misham wayaḥepor beʾer ʾaḥeret weloʾ ravu ʿaleyha wayiqeraʾ shemah reḥovowt wayoʾmer kiy־ʿatah hireḥiyv yehwah lanu ufariynu vaʾarets׃
Note · Genèse 26.12–22
Des puits et des conflits
La richesse d’Isaac provoque la jalousie et les puits deviennent des lieux de contestation. Il se retire à plusieurs reprises plutôt que d’imposer partout son droit par la force. Cette conduite appartient à sa situation : elle ne signifie pas que toute personne lésée devrait abandonner sans recours ce qui lui permet de vivre.
23 וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ wayaʿal misham beʾer shavaʿ׃
24 וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣ אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֙יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי׃ wayeraʾ ʾelayw yehwah balayelah hahuʾ wayoʾmer ʾanokhiy ʾelohey ʾaveraham ʾaviykha ʾal־tiyraʾ kiy־ʾitekha ʾanokhiy uverakhetiykha wehirebeytiy ʾet־zareʿakha baʿavur ʾaveraham ʿavediy׃
25 וַיִּ֧בֶן שָׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ וַיִּקְרָא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וַיֶּט־שָׁ֖ם אָהֳלֹ֑ו וַיִּכְרוּ־שָׁ֥ם עַבְדֵי־יִצְחָ֖ק בְּאֵֽר׃ wayiven sham mizebeaḥ wayiqeraʾ beshem yehwah wayeṭ־sham ʾaholow wayikheru־sham ʿavedey־yitseḥaq beʾer׃
26 וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֹֽו׃ waʾaviymelekhe halakhe ʾelayw migerar waʾaḥuzat mereʿehu ufiykhol sar־tsevaʾow׃
27 וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יִצְחָ֔ק מַדּ֖וּעַ בָּאתֶ֣ם אֵלָ֑י וְאַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹתִ֔י וַתְּשַׁלְּח֖וּנִי מֵאִתְּכֶֽם׃ wayoʾmer ʾalehem yitseḥaq maduaʿ baʾtem ʾelay weʾatem seneʾtem ʾotiy wateshaleḥuniy meʾitekhem׃
28 וַיֹּאמְר֗וּ רָאֹ֣ו רָאִינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינֹותֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃ wayoʾmeru raʾow raʾiynu kiy־hayah yehwah ׀ ʿimakhe wanoʾmer tehiy naʾ ʾalah beynowteynu beyneynu uveynekha wenikheretah veriyt ʿimakhe׃
29 אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־טֹ֔וב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁלֹ֑ום אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהוָֽה׃ ʾim־taʿaseh ʿimanu raʿah kaʾasher loʾ negaʿanukha wekhaʾasher ʿasiynu ʿimekha raq־ṭowv waneshaleḥakha beshalowm ʾatah ʿatah berukhe yehwah׃
30 וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ wayaʿas lahem misheteh wayoʾkhelu wayishetu׃
31 וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתֹּ֖ו בְּשָׁלֹֽום׃ wayashekiymu vaboqer wayishaveʿu ʾiysh leʾaḥiyw wayeshaleḥem yitseḥaq wayelekhu meʾitow beshalowm׃
32 וַיְהִ֣י ׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַבְדֵ֣י יִצְחָ֔ק וַיַּגִּ֣דוּ לֹ֔ו עַל־אֹדֹ֥ות הַבְּאֵ֖ר אֲשֶׁ֣ר חָפָ֑רוּ וַיֹּ֥אמְרוּ לֹ֖ו מָצָ֥אנוּ מָֽיִם׃ wayehiy ׀ bayowm hahuʾ wayavoʾu ʿavedey yitseḥaq wayagidu low ʿal־ʾodowt habeʾer ʾasher ḥafaru wayoʾmeru low matsaʾnu mayim׃
33 וַיִּקְרָ֥א אֹתָ֖הּ שִׁבְעָ֑ה עַל־כֵּ֤ן שֵׁם־הָעִיר֙ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס wayiqeraʾ ʾotah shiveʿah ʿal־ken shem־haʿiyr beʾer shevaʿ ʿad hayowm hazeh׃ s
Note · Genèse 26.23–33
Une relation de paix à construire
L’apparition divine, l’autel et l’accord avec Abimélec se suivent. Les interlocuteurs reconnaissent la bénédiction reçue par Isaac, mais doivent encore établir des engagements précis. Une paix durable ne repose pas seulement sur des déclarations religieuses ; elle requiert une parole donnée et un traitement des litiges.
34 וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ wayehiy ʿesaw ben־ʾarebaʿiym shanah wayiqaḥ ʾishah ʾet־yehudiyt bat־beʾeriy haḥitiy weʾet־basemat bat־ʾeylon haḥitiy׃
35 וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ ס watiheyeyna morat ruaḥ leyitseḥaq uleriveqah׃ s
Note · Genèse 26.34–35
Une tension familiale prépare la suite
Les mariages d’Ésaü deviennent une source de peine pour ses parents. Le texte signale le conflit sans détailler ici le comportement des épouses. Il serait injustifié d’en tirer une condamnation générale des femmes étrangères ou d’inventer les fautes individuelles que le passage ne raconte pas.
