Josué 1

¹ וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מֹ֥ות מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃ wayehiy ʾaḥarey mowt mosheh ʿeved yehwah wayoʾmer yehwah ʾel־yehowshuaʿ bin־nun mesharet mosheh leʾmor׃

² מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ mosheh ʿavediy met weʿatah qum ʿavor ʾet־hayareden hazeh ʾatah wekhal־haʿam hazeh ʾel־haʾarets ʾasher ʾanokhiy noten lahem liveney yiseraʾel׃

³ כָּל־מָקֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בֹּ֖ו לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה׃ kal־maqowm ʾasher tiderokhe kaf־ragelekhem bow lakhem netatiyw kaʾasher dibaretiy ʾel־mosheh׃

⁴ מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנֹ֨ון הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּדֹ֣ול נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּדֹ֖ול מְבֹ֣וא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם׃ mehamidebar wehalevanown hazeh weʿad־hanahar hagadowl nehar־perat kol ʾerets haḥitiym weʿad־hayam hagadowl mevowʾ hashamesh yiheyeh gevulekhem׃

⁵ לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃ loʾ־yiteyatsev ʾiysh lefaneykha kol yemey ḥayeykha kaʾasher hayiytiy ʿim־mosheh ʾeheyeh ʿimakhe loʾ ʾarepekha weloʾ ʾeʿezeveka׃

Note · Josué 1.1–5

La promesse précède la capacité du successeur

La première parole ne demande pas à Josué de devenir un autre Moïse. Elle l’appelle à traverser avec le peuple, dans la confiance en une présence qui continue. Les frontières énoncées appartiennent à cet horizon ancien de promesse ; elles ne constituent pas à elles seules un programme politique directement applicable à une situation contemporaine.

⁶ חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹותָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ ḥazaq weʾemats kiy ʾatah taneḥiyl ʾet־haʿam hazeh ʾet־haʾarets ʾasher־nishebaʿetiy laʾavowtam latet lahem׃

⁷ רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ כְּכָל־הַתֹּורָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ raq ḥazaq weʾemats meʾod lishemor laʿasowt kekhal־hatowrah ʾasher tsiuekha mosheh ʿavediy ʾal־tasur mimenu yamiyn usemoʾwl lemaʿan tasekiyl bekhol ʾasher telekhe׃

⁸ לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתֹּורָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בֹּו֙ יֹומָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשֹׂ֔ות כְּכָל־הַכָּת֖וּב בֹּ֑ו כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃ loʾ־yamush sefer hatowrah hazeh mipiykha wehagiyta bow yowmam walayelah lemaʿan tishemor laʿasowt kekhal־hakatuv bow kiy־ʾaz tatseliyḥa ʾet־derakhekha weʾaz tasekiyl׃

⁹ הֲלֹ֤וא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַֽל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ פ halowʾ tsiuiytiykha ḥazaq weʾemats ʾal־taʿarots weʾal־teḥat kiy ʿimekha yehwah ʾeloheykha bekhol ʾasher telekhe׃ f

Note · Josué 1.6–9

Le courage reçoit une règle qui le dépasse

L’insistance sur la force est encadrée par la méditation et la pratique de la loi. Il ne s’agit donc pas seulement d’oser entreprendre ce que l’on désire. La réussite évoquée concerne la mission confiée dans le récit ; elle ne garantit pas à chaque croyant le succès financier ou l’absence d’échec dès lors qu’il lit la Bible.

¹⁰ וַיְצַ֣ו יְהֹושֻׁ֔עַ אֶת־שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ wayetsaw yehowshuaʿ ʾet־shoṭerey haʿam leʾmor׃

¹¹ עִבְר֣וּ ׀ בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּעֹ֣וד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה לָבֹוא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס ʿiveru ׀ beqerev hamaḥaneh wetsauu ʾet־haʿam leʾmor hakhiynu lakhem tseydah kiy beʿowd ׀ sheloshet yamiym ʾatem ʿoveriym ʾet־hayareden hazeh lavowʾ lareshet ʾet־haʾarets ʾasher yehwah ʾeloheykhem noten lakhem lerishetah׃ s

¹² וְלָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה אָמַ֥ר יְהֹושֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃ welarʾuveniy welagadiy welaḥatsiy sheveṭ hamenasheh ʾamar yehowshuaʿ leʾmor׃

¹³ זָכֹור֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ zakhowr ʾet־hadavar ʾasher tsiuah ʾetekhem mosheh ʿeved־yehwah leʾmor yehwah ʾeloheykhem meniyḥa lakhem wenatan lakhem ʾet־haʾarets hazoʾt׃

¹⁴ נְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבֹּורֵ֣י הַחַ֔יִל וַעֲזַרְתֶּ֖ם אֹותָֽם׃ nesheykhem ṭapekhem umiqeneykhem yeshevu baʾarets ʾasher natan lakhem mosheh beʿever hayareden weʾatem taʿaveru ḥamushiym lifeney ʾaḥeykhem kol gibowrey haḥayil waʿazaretem ʾowtam׃

¹⁵ עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔מָּה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֹותָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהוָ֔ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃ ʿad ʾasher־yaniyḥa yehwah ׀ laʾaḥeykhem kakhem weyareshu gam־hemah ʾet־haʾarets ʾasher־yehwah ʾeloheykhem noten lahem weshavetem leʾerets yerushatekhem wiyrishetem ʾowtah ʾasher ׀ natan lakhem mosheh ʿeved yehwah beʿever hayareden mizeraḥ hashamesh׃

Note · Josué 1.10–15

Être déjà installé ne dispense pas de la solidarité

Les tribus de l’est ont reçu un territoire, mais les hommes mobilisés doivent accompagner leurs frères. La promesse commune empêche de considérer sa propre sécurité comme la fin de toute responsabilité. L’organisation matérielle, jusque dans les provisions, appartient aussi à la marche : la confiance n’annule pas la préparation concrète.

¹⁶ וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהֹושֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃ wayaʿanu ʾet־yehowshuaʿ leʾmor kol ʾasher־tsiuiytanu naʿaseh weʾel־kal־ʾasher tishelaḥenu nelekhe׃

¹⁷ כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃ kekhol ʾasher־shamaʿenu ʾel־mosheh ken nishemaʿ ʾeleykha raq yiheyeh yehwah ʾeloheykha ʿimakhe kaʾasher hayah ʿim־mosheh׃

¹⁸ כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃ פ kal־ʾiysh ʾasher־yamereh ʾet־piykha weloʾ־yishemaʿ ʾet־devareykha lekhol ʾasher־tetsauenu yumat raq ḥazaq weʾemats׃ f

Note · Josué 1.16–18

L’adhésion au responsable ne lui donne pas un pouvoir absolu

La réponse reconnaît Josué et demande que Dieu soit avec lui. La peine annoncée contre la rébellion montre la dureté du cadre militaire ancien. Une communauté chrétienne ne peut reprendre cette formule pour supprimer les désaccords, imposer la soumission à un dirigeant ou soustraire ses décisions à tout discernement.