1 וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכָל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדֹּ֥ור הַזֶּֽה׃ wayoʾmer yehwah lenoaḥ boʾ־ʾatah wekhal־beytekha ʾel־hatevah kiy־ʾotekha raʾiytiy tsadiyq lefanay badowr hazeh׃
2 מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹורָ֗ה תִּֽקַּח־לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתֹּ֑ו וּמִן־הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתֹּֽו׃ mikol ׀ habehemah haṭehowrah tiqaḥ־lekha shiveʿah shiveʿah ʾiysh weʾishetow umin־habehemah ʾasher loʾ ṭehorah hiwʾ shenayim ʾiysh weʾishetow׃
3 גַּ֣ם מֵעֹ֧וף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיֹּ֥ות זֶ֖רַע עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃ gam meʿowf hashamayim shiveʿah shiveʿah zakhar uneqevah leḥayowt zeraʿ ʿal־peney khal־haʾarets׃
4 כִּי֩ לְיָמִ֨ים עֹ֜וד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ kiy leyamiym ʿowd shiveʿah ʾanokhiy mameṭiyr ʿal־haʾarets ʾarebaʿiym yowm weʾarebaʿiym layelah umaḥiytiy ʾet־kal־hayequm ʾasher ʿasiytiy meʿal peney haʾadamah׃
5 וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃ wayaʿas noaḥ kekhol ʾasher־tsiuahu yehwah׃
Note · Genèse 7.1–5
Une entrée qui engage toute une maison
Noé reçoit l’ordre d’entrer avec les siens. La distinction entre animaux purs et impurs apparaît avant les prescriptions données plus tard dans la Torah. Le récit utilise cette distinction sans en expliquer encore le système ; le lecteur n’a pas à lui ajouter des règles absentes du passage.
6 וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ wenoaḥ ben־shesh meʾowt shanah wehamabul hayah mayim ʿal־haʾarets׃
7 וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתֹּ֧ו וּנְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתֹּ֖ו אֶל־הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל׃ wayavoʾ noaḥ uvanayw weʾishetow uneshey־vanayw ʾitow ʾel־hatevah mipeney mey hamabul׃
8 מִן־הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהֹורָ֔ה וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־הָעֹ֔וף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־רֹמֵ֖שׂ עַל־הָֽאֲדָמָֽה׃ min־habehemah haṭehowrah umin־habehemah ʾasher ʾeynenah ṭehorah umin־haʿowf wekhol ʾasher־romes ʿal־haʾadamah׃
9 שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃ shenayim shenayim baʾu ʾel־noaḥ ʾel־hatevah zakhar uneqevah kaʾasher tsiuah ʾelohiym ʾet־noaḥ׃
10 וַֽיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ wayehiy leshiveʿat hayamiym umey hamabul hayu ʿal־haʾarets׃
11 בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵאֹ֤ות שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ בַּיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּהֹ֣ום רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃ bishenat shesh־meʾowt shanah leḥayey־noaḥ baḥodesh hasheniy beshiveʿah־ʿasar yowm laḥodesh bayowm hazeh niveqeʿu kal־maʿeyenot tehowm rabah waʾarubot hashamayim nifetaḥu׃
12 וַֽיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃ wayehiy hageshem ʿal־haʾarets ʾarebaʿiym yowm weʾarebaʿiym layelah׃
13 בְּעֶ֨צֶם הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖ם אֶל־הַתֵּבָֽה׃ beʿetsem hayowm hazeh baʾ noaḥ weshem־weḥam wayefet beney־noaḥ weʾeshet noaḥ usheloshet neshey־vanayw ʾitam ʾel־hatevah׃
14 הֵ֜מָּה וְכָל־הַֽחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־הָעֹ֣וף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפֹּ֥ור כָּל־כָּנָֽף׃ hemah wekhal־haḥayah lemiynah wekhal־habehemah lemiynah wekhal־haremes haromes ʿal־haʾarets lemiynehu wekhal־haʿowf lemiynehu kol tsipowr kal־kanaf׃
15 וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֙יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בֹּ֖ו ר֥וּחַ חַיִּֽים׃ wayavoʾu ʾel־noaḥ ʾel־hatevah shenayim shenayim mikal־habasar ʾasher־bow ruaḥ ḥayiym׃
16 וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹתֹ֖ו אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֹֽו׃ wehabaʾiym zakhar uneqevah mikal־basar baʾu kaʾasher tsiuah ʾotow ʾelohiym wayisegor yehwah baʿadow׃
Note · Genèse 7.6–16
Des répétitions à lire avec attention
Le texte revient sur l’entrée des personnes et des animaux, puis sur les temps du déluge. La recherche étudie ces reprises dans la composition du récit. Sans imposer une seule reconstruction de ses sources, on peut constater leur effet : le déroulement est solennel et l’obéissance de Noé constamment rappelée.
17 וַֽיְהִ֧י הַמַּבּ֛וּל אַרְבָּעִ֥ים יֹ֖ום עַל־הָאָ֑רֶץ וַיִּרְבּ֣וּ הַמַּ֗יִם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־הַתֵּבָ֔ה וַתָּ֖רָם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ wayehiy hamabul ʾarebaʿiym yowm ʿal־haʾarets wayirebu hamayim wayiseʾu ʾet־hatevah wataram meʿal haʾarets׃
18 וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֛יִם וַיִּרְבּ֥וּ מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַתֵּ֥לֶךְ הַתֵּבָ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ wayigeberu hamayim wayirebu meʾod ʿal־haʾarets watelekhe hatevah ʿal־peney hamayim׃
19 וְהַמַּ֗יִם גָּ֥בְר֛וּ מְאֹ֥ד מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַיְכֻסּ֗וּ כָּל־הֶֽהָרִים֙ הַגְּבֹהִ֔ים אֲשֶׁר־תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ wehamayim gaveru meʾod meʾod ʿal־haʾarets wayekhusu kal־hehariym hagevohiym ʾasher־taḥat kal־hashamayim׃
20 חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶהָרִֽים׃ ḥamesh ʿesereh ʾamah milemaʿelah gaveru hamayim wayekhusu hehariym׃
21 וַיִּגְוַ֞ע כָּל־בָּשָׂ֣ר ׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ בָּעֹ֤וף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃ wayigewaʿ kal־basar ׀ haromes ʿal־haʾarets baʿowf uvabehemah uvaḥayah uvekhal־hasherets hashorets ʿal־haʾarets wekhol haʾadam׃
22 כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ׃ kol ʾasher nishemat־ruaḥ ḥayiym beʾapayw mikol ʾasher beḥaravah metu׃
23 וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֙מֶשׂ֙ וְעַד־עֹ֣וף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתֹּ֖ו בַּתֵּבָֽה׃ wayimaḥ ʾet־kal־hayequm ׀ ʾasher ׀ ʿal־peney haʾadamah meʾadam ʿad־behemah ʿad־remes weʿad־ʿowf hashamayim wayimaḥu min־haʾarets wayishaʾer ʾakhe־noaḥ waʾasher ʾitow batevah׃
Note · Genèse 7.17–23
Une terre rendue inhabitable
La montée des eaux défait les conditions ordinaires de la vie terrestre. Le jugement atteint le monde du récit dans son ensemble. Cette scène ne donne pas aux lecteurs le droit d’identifier une catastrophe actuelle à une punition contre ses victimes ; elle est racontée avec un cadre et une parole qui lui sont propres.
24 וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֖יִם עַל־הָאָ֑רֶץ חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֹֽום׃ wayigeberu hamayim ʿal־haʾarets ḥamishiym umeʾat yowm׃
Note · Genèse 7.24
L’attente ne se termine pas avec la pluie
La durée des eaux prolonge l’épreuve au-delà de l’événement initial. Être préservé dans l’arche ne signifie pas disposer immédiatement d’une terre où reprendre vie. Ce temps prépare le mouvement du chapitre suivant, où l’apaisement et la sortie se feront par étapes.
