1 וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה לֹ֑ו וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃ wesaray ʾeshet ʾaveram loʾ yaledah low welah shifeḥah mitseriyt ushemah hagar׃
2 וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֵּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְקֹ֥ול שָׂרָֽי׃ watoʾmer saray ʾel־ʾaveram hineh־naʾ ʿatsaraniy yehwah miledet boʾ־naʾ ʾel־shifeḥatiy ʾulay ʾibaneh mimenah wayishemaʿ ʾaveram leqowl saray׃
3 וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ לֹ֥ו לְאִשָּֽׁה׃ watiqaḥ saray ʾeshet־ʾaveram ʾet־hagar hamitseriyt shifeḥatah miqets ʿeser shaniym leshevet ʾaveram beʾerets kenaʿan watiten ʾotah leʾaveram ʾiyshah low leʾishah׃
4 וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃ wayavoʾ ʾel־hagar watahar watereʾ kiy haratah wateqal geviretah beʿeyneyha׃
5 וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיךָ ׃ watoʾmer saray ʾel־ʾaveram ḥamasiy ʿaleykha ʾanokhiy natatiy shifeḥatiy beḥeyqekha watereʾ kiy haratah waʾeqal beʿeyneyha yishepoṭ yehwah beyniy uveyneykha ׃
6 וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטֹּ֣וב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃ wayoʾmer ʾaveram ʾel־saray hineh shifeḥatekhe beyadekhe ʿasiy־lah haṭowv beʿeynayikhe wateʿaneah saray wativeraḥ mipaneyha׃
Note · Genèse 16.1–6
Un arrangement dont une autre paie le prix
Agar entre dans le projet familial sans que son accord soit rapporté. Après sa grossesse, la tension entre les femmes conduit à son humiliation et à sa fuite. Abram laisse Saraï exercer son pouvoir. Le récit met en lumière une situation de dépendance ; il ne propose pas une procédure de procréation ou de vie conjugale à suivre.
7 וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃ wayimetsaʾah maleʾakhe yehwah ʿal־ʿeyn hamayim bamidebar ʿal־haʿayin bederekhe shur׃
8 וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת׃ wayoʾmar hagar shifeḥat saray ʾey־mizeh vaʾt weʾanah telekhiy watoʾmer mipeney saray geviretiy ʾanokhiy boraḥat׃
9 וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃ wayoʾmer lah maleʾakhe yehwah shuviy ʾel־geviretekhe wehiteʿaniy taḥat yadeyha׃
10 וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ wayoʾmer lah maleʾakhe yehwah harebah ʾarebeh ʾet־zareʿekhe weloʾ yisafer merov׃
Note · Genèse 16.7–10
Une rencontre dans la fuite
Le messager de Dieu nomme Agar et l’interroge sur sa route. L’ordre de retour appartient à cet épisode précis et s’accompagne d’une promesse. Il ne constitue pas une consigne universelle imposant aux personnes victimes de violences de rejoindre leur agresseur ou de rester sans protection.
11 וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמֹו֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶל־עָנְיֵֽךְ׃ wayoʾmer lah maleʾakhe yehwah hinakhe harah weyoladete ben weqaraʾt shemow yishemaʿeʾl kiy־shamaʿ yehwah ʾel־ʿaneyekhe׃
12 וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָדֹ֣ו בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בֹּ֑ו וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃ wehuʾ yiheyeh pereʾ ʾadam yadow vakol weyad kol bow weʿal־peney khal־ʾeḥayw yishekon׃
13 וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃ watiqeraʾ shem־yehwah hadover ʾeleyha ʾatah ʾel roʾiy kiy ʾamerah hagam halom raʾiytiy ʾaḥarey roʾiy׃
14 עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃ ʿal־ken qaraʾ labeʾer beʾer laḥay roʾiy hineh veyn־qadesh uveyn bared׃
15 וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנֹ֛ו אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃ wateled hagar leʾaveram ben wayiqeraʾ ʾaveram shem־benow ʾasher־yaledah hagar yishemaʿeʾl׃
16 וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃ ס weʾaveram ben־shemoniym shanah weshesh shaniym beledet־hagar ʾet־yishemaʿeʾl leʾaveram׃ s
Note · Genèse 16.11–16
Un enfant entendu et une mère qui nomme
Le nom d’Ismaël est lié à l’écoute divine de la détresse d’Agar. Sa parole sur Dieu fait entrer son expérience dans le récit. Les annonces sur la vie de son fils ne justifient aucune essentialisation des peuples que des traditions ultérieures lui rattachent : aucun groupe humain ne reçoit ici une nature violente immuable.
