1 וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ות מֹואָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃ ס wayiseʿu beney yiseraʾel wayaḥanu beʿarevowt mowʾav meʿever leyareden yereḥow׃ s
2 וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפֹּ֑ור אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃ wayareʾ balaq ben־tsipowr ʾet kal־ʾasher־ʿasah yiseraʾel laʾemoriy׃
3 וַיָּ֨גָר מֹואָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מֹואָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ wayagar mowʾav mipeney haʿam meʾod kiy rav־huʾ wayaqats mowʾav mipeney beney yiseraʾel׃
4 וַיֹּ֨אמֶר מֹואָ֜ב אֶל־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת־כָּל־סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשֹּׁ֔ור אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ור מֶ֥לֶךְ לְמֹואָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃ wayoʾmer mowʾav ʾel־ziqeney mideyan ʿatah yelaḥakhu haqahal ʾet־kal־seviyvoteynu kileḥokhe hashowr ʾet yereq hasadeh uvalaq ben־tsipowr melekhe lemowʾav baʿet hahiwʾ׃
5 וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּעֹ֗ור פְּ֠תֹורָה אֲשֶׁ֧ר עַל־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמֹּ֖ו לִקְרֹא־לֹ֑ו לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃ wayishelaḥ maleʾakhiym ʾel־bileʿam ben־beʿowr petowrah ʾasher ʿal־hanahar ʾerets beney־ʿamow liqeroʾ־low leʾmor hineh ʿam yatsaʾ mimitserayim hineh khisah ʾet־ʿeyn haʾarets wehuʾ yoshev mimuliy׃
6 וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בֹּ֔ו וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃ weʿatah lekhah־naʾ ʾarah־liy ʾet־haʿam hazeh kiy־ʿatsum huʾ mimeniy ʾulay ʾukhal nakeh־bow waʾagareshenu min־haʾarets kiy yadaʿetiy ʾet ʾasher־tevarekhe mevorakhe waʾasher taʾor yuʾar׃
7 וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מֹואָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃ wayelekhu ziqeney mowʾav weziqeney mideyan uqesamiym beyadam wayavoʾu ʾel־bileʿam wayedaberu ʾelayw diverey valaq׃
8 וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לִ֤ינוּ פֹה֙ הַלַּ֔יְלָה וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֶתְכֶם֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּשְׁב֥וּ שָׂרֵֽי־מֹואָ֖ב עִם־בִּלְעָֽם׃ wayoʾmer ʾaleyhem liynu foh halayelah wahashivotiy ʾetekhem davar kaʾasher yedaber yehwah ʾelay wayeshevu sarey־mowʾav ʿim־bileʿam׃
9 וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃ wayavoʾ ʾelohiym ʾel־bileʿam wayoʾmer miy haʾanashiym haʾeleh ʿimakhe׃
10 וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מֹואָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי׃ wayoʾmer bileʿam ʾel־haʾelohiym balaq ben־tsipor melekhe mowʾav shalaḥ ʾelay׃
11 הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת־עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה־לִּי֙ אֹתֹ֔ו אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בֹּ֖ו וְגֵרַשְׁתִּֽיו׃ hineh haʿam hayotseʾ mimitserayim wayekhas ʾet־ʿeyn haʾarets ʿatah lekhah qavah־liy ʾotow ʾulay ʾukhal lehilaḥem bow wegerashetiyw׃
12 וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃ wayoʾmer ʾelohiym ʾel־bileʿam loʾ telekhe ʿimahem loʾ taʾor ʾet־haʿam kiy varukhe huʾ׃
13 וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל־אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃ wayaqam bileʿam baboqer wayoʾmer ʾel־sarey valaq lekhu ʾel־ʾaretsekhem kiy meʾen yehwah letitiy lahalokhe ʿimakhem׃
14 וַיָּק֙וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מֹואָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ׃ wayaqumu sarey mowʾav wayavoʾu ʾel־balaq wayoʾmeru meʾen bileʿam halokhe ʿimanu׃
Note · Nombres 22.1–14
La peur du roi cherche une arme religieuse
La demande de Balak attend d’une parole qu’elle donne prise sur un peuple redouté. Dieu interdit la malédiction parce qu’Israël est béni. Le texte distingue ainsi bénédiction reçue et pouvoir que le commanditaire voudrait acheter pour accroître sa domination.
15 וַיֹּ֥סֶף עֹ֖וד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה׃ wayosef ʿowd balaq sheloaḥ sariym rabiym wenikhebadiym meʾeleh׃
16 וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֗ו כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן־צִפֹּ֔ור אַל־נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי׃ wayavoʾu ʾel־bileʿam wayoʾmeru low koh ʾamar balaq ben־tsipowr ʾal־naʾ timanaʿ mehalokhe ʾelay׃
17 כִּֽי־כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה־נָּא֙ קָֽבָה־לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ kiy־khabed ʾakhabedekha meʾod wekhol ʾasher־toʾmar ʾelay ʾeʿeseh ulekhah־naʾ qavah־liy ʾet haʿam hazeh׃
18 וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־יִתֶּן־לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵיתֹ֖ו כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשֹׂ֥ות קְטַנָּ֖ה אֹ֥ו גְדֹולָֽה׃ wayaʿan bileʿam wayoʾmer ʾel־ʿavedey valaq ʾim־yiten־liy valaq meloʾ veytow kesef wezahav loʾ ʾukhal laʿavor ʾet־piy yehwah ʾelohay laʿasowt qeṭanah ʾow gedowlah׃
19 וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־יֹּסֵ֥ף יְהוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי׃ weʿatah shevu naʾ vazeh gam־ʾatem halayelah weʾedeʿah mah־yosef yehwah daber ʿimiy׃
20 וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַיְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹתֹ֥ו תַעֲשֶֽׂה׃ wayavoʾ ʾelohiym ׀ ʾel־bileʿam layelah wayoʾmer low ʾim־liqeroʾ lekha baʾu haʾanashiym qum lekhe ʾitam weʾakhe ʾet־hadavar ʾasher־ʾadaber ʾeleykha ʾotow taʿaseh׃
21 וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנֹ֑ו וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מֹואָֽב׃ wayaqam bileʿam baboqer wayaḥavosh ʾet־ʾatonow wayelekhe ʿim־sarey mowʾav׃
Note · Nombres 22.15–21
Le prestige et l’argent n’élargissent pas le droit de parole
Une nouvelle délégation apporte davantage d’honneur et Balaam affirme la limite de ce qu’il peut faire. Le départ est permis sous condition. Cette parole ne lui donne pas une liberté illimitée ; la scène suivante rappelle que son jugement reste faillible malgré ses déclarations religieuses.
22 וַיִּֽחַר־אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי־הֹולֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן לֹ֑ו וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל־אֲתֹנֹ֔ו וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמֹּֽו׃ wayiḥar־ʾaf ʾelohiym kiy־howlekhe huʾ wayiteyatsev maleʾakhe yehwah baderekhe lesaṭan low wehuʾ rokhev ʿal־ʾatonow usheney neʿarayw ʿimow׃
23 וַתֵּ֣רֶא הָאָתֹון֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבֹּ֤ו שְׁלוּפָה֙ בְּיָדֹ֔ו וַתֵּ֤ט הָֽאָתֹון֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָתֹ֔ון לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ׃ watereʾ haʾatown ʾet־maleʾakhe yehwah nitsav baderekhe weḥarebow shelufah beyadow wateṭ haʾatown min־haderekhe watelekhe basadeh wayakhe bileʿam ʾet־haʾatown lehaṭotah hadarekhe׃
24 וַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּמִשְׁעֹ֖ול הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה׃ wayaʿamod maleʾakhe yehwah bemisheʿowl hakeramiym gader mizeh wegader mizeh׃
25 וַתֵּ֨רֶא הָאָתֹ֜ון אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַתִּלָּחֵץ֙ אֶל־הַקִּ֔יר וַתִּלְחַ֛ץ אֶת־רֶ֥גֶל בִּלְעָ֖ם אֶל־הַקִּ֑יר וַיֹּ֖סֶף לְהַכֹּתָֽהּ׃ watereʾ haʾatown ʾet־maleʾakhe yehwah watilaḥets ʾel־haqiyr watileḥats ʾet־regel bileʿam ʾel־haqiyr wayosef lehakotah׃
26 וַיֹּ֥וסֶף מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה עֲבֹ֑ור וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָקֹ֣ום צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין־דֶּ֥רֶךְ לִנְטֹ֖ות יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ wayowsef maleʾakhe־yehwah ʿavowr wayaʿamod bemaqowm tsar ʾasher ʾeyn־derekhe lineṭowt yamiyn usemoʾwl׃
27 וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתֹון֙ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר־אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת־הָאָתֹ֖ון בַּמַּקֵּֽל׃ watereʾ haʾatown ʾet־maleʾakhe yehwah watirebats taḥat bileʿam wayiḥar־ʾaf bileʿam wayakhe ʾet־haʾatown bamaqel׃
28 וַיִּפְתַּ֥ח יְהוָ֖ה אֶת־פִּ֣י הָאָתֹ֑ון וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים׃ wayifetaḥ yehwah ʾet־piy haʾatown watoʾmer levileʿam meh־ʿasiytiy lekha kiy hikiytaniy zeh shalosh regaliym׃
29 וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָתֹ֔ון כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ־חֶ֙רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ׃ wayoʾmer bileʿam laʾatown kiy hiteʿalalete biy lu yesh־ḥerev beyadiy kiy ʿatah haragetiykhe׃
30 וַתֹּ֨אמֶר הָאָתֹ֜ון אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלֹוא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֹֽודְךָ֙ עַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשֹׂ֥ות לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא׃ watoʾmer haʾatown ʾel־bileʿam halowʾ ʾanokhiy ʾatonekha ʾasher־rakhaveta ʿalay meʿowdekha ʿad־hayowm hazeh hahaseken hisekanetiy laʿasowt lekha koh wayoʾmer loʾ׃
31 וַיְגַ֣ל יְהוָה֮ אֶת־עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבֹּ֥ו שְׁלֻפָ֖ה בְּיָדֹ֑ו וַיִּקֹּ֥ד וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו׃ wayegal yehwah ʾet־ʿeyney vileʿam wayareʾ ʾet־maleʾakhe yehwah nitsav baderekhe weḥarebow shelufah beyadow wayiqod wayishetaḥu leʾapayw׃
32 וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁלֹ֣ושׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃ wayoʾmer ʾelayw maleʾakhe yehwah ʿal־mah hikiyta ʾet־ʾatonekha zeh shalowsh regaliym hineh ʾanokhiy yatsaʾtiy lesaṭan kiy־yaraṭ haderekhe lenegediy׃
33 וַתִּרְאַ֙נִי֙ הָֽאָתֹ֔ון וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם־אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּי וְאֹותָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי׃ watireʾaniy haʾatown wateṭ lefanay zeh shalosh regaliym ʾulay naṭetah mipanay kiy ʿatah gam־ʾotekhah haragetiy weʾowtah heḥeyeytiy׃
34 וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛ה אִם־רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי׃ wayoʾmer bileʿam ʾel־maleʾakhe yehwah ḥaṭaʾtiy kiy loʾ yadaʿetiy kiy ʾatah nitsav liqeraʾtiy badarekhe weʿatah ʾim־raʿ beʿeyneykha ʾashuvah liy׃
35 וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹתֹ֣ו תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃ wayoʾmer maleʾakhe yehwah ʾel־bileʿam lekhe ʿim־haʾanashiym weʾefes ʾet־hadavar ʾasher־ʾadaber ʾeleykha ʾotow tedaber wayelekhe bileʿam ʿim־sarey valaq׃
Note · Nombres 22.22–35
L’animal voit avant le spécialiste
Balaam frappe ce qui, à son insu, lui sauve la vie. L’ouverture de la bouche de l’ânesse précède celle de ses propres yeux. Le récit dénonce son aveuglement et sa violence ; sa dimension extraordinaire ne doit pas faire oublier la réprimande adressée à celui qui abusait de sa force.
36 וַיִּשְׁמַ֥ע בָּלָ֖ק כִּ֣י בָ֣א בִלְעָ֑ם וַיֵּצֵ֨א לִקְרָאתֹ֜ו אֶל־עִ֣יר מֹואָ֗ב אֲשֶׁר֙ עַל־גְּב֣וּל אַרְנֹ֔ן אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַגְּבֽוּל׃ wayishemaʿ balaq kiy vaʾ vileʿam wayetseʾ liqeraʾtow ʾel־ʿiyr mowʾav ʾasher ʿal־gevul ʾarenon ʾasher biqetseh hagevul׃
37 וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לִקְרֹא־לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹא־הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔ם לֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ׃ wayoʾmer balaq ʾel־bileʿam haloʾ shaloaḥ shalaḥetiy ʾeleykha liqeroʾ־lakhe lamah loʾ־halakheta ʾelay haʾumenam loʾ ʾukhal kabedekha׃
38 וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־בָּלָ֗ק הִֽנֵּה־בָ֙אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה הֲיָכֹ֥ול אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧ים אֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹתֹ֥ו אֲדַבֵּֽר׃ wayoʾmer bileʿam ʾel־balaq hineh־vaʾtiy ʾeleykha ʿatah hayakhowl ʾukhal daber meʾumah hadavar ʾasher yasiym ʾelohiym befiy ʾotow ʾadaber׃
39 וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֹֽות׃ wayelekhe bileʿam ʿim־balaq wayavoʾu qireyat ḥutsowt׃
40 וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתֹּֽו׃ wayizebaḥ balaq baqar watsoʾn wayeshalaḥ levileʿam welasariym ʾasher ʾitow׃
41 וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמֹ֣ות בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃ wayehiy vaboqer wayiqaḥ balaq ʾet־bileʿam wayaʿalehu bamowt baʿal wayareʾ misham qetseh haʿam׃
Note · Nombres 22.36–41
Le messager n’est pas propriétaire de sa parole
Balak insiste encore sur sa capacité de récompenser. Balaam réaffirme qu’il ne dira que ce qui lui sera donné. Le contraste prépare les oracles : les autels et les dons ne pourront pas transformer la bénédiction en instrument adapté à la volonté du roi.