1 וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh weʾel־ʾaharon beʾerets mitserayim leʾmor׃
2 הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשֹׁ֥ון הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ haḥodesh hazeh lakhem roʾsh ḥodashiym riʾshown huʾ lakhem leḥadeshey hashanah׃
3 דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃ daberu ʾel־kal־ʿadat yiseraʾel leʾmor beʿasor laḥodesh hazeh weyiqeḥu lahem ʾiysh seh leveyt־ʾavot seh labayit׃
4 וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּיִת֮ מִהְיֹ֣ת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנֹ֛ו הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּיתֹ֖ו בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְלֹ֔ו תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה׃ weʾim־yimeʿaṭ habayit miheyot miseh welaqaḥ huʾ ushekhenow haqarov ʾel־beytow bemikhesat nefashot ʾiysh lefiy ʾakhelow takhosu ʿal־haseh׃
5 שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ׃ seh tamiym zakhar ben־shanah yiheyeh lakhem min־hakevasiym umin־haʿiziym tiqaḥu׃
6 וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר יֹ֖ום לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹתֹ֗ו כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃ wehayah lakhem lemishemeret ʿad ʾarebaʿah ʿasar yowm laḥodesh hazeh weshaḥaṭu ʾotow kol qehal ʿadat־yiseraʾel beyn haʿarebayim׃
7 וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁקֹ֑וף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹתֹ֖ו בָּהֶֽם׃ welaqeḥu min־hadam wenatenu ʿal־shetey hamezuzot weʿal־hamasheqowf ʿal habatiym ʾasher־yoʾkhelu ʾotow bahem׃
8 וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצֹּ֔ות עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃ weʾakhelu ʾet־habasar balayelah hazeh tseliy־ʾesh umatsowt ʿal־meroriym yoʾkheluhu׃
9 אַל־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשֹׁ֥ו עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבֹּֽו׃ ʾal־toʾkhelu mimenu naʾ uvashel mevushal bamayim kiy ʾim־tseliy־ʾesh roʾshow ʿal־keraʿayw weʿal־qirebow׃
10 וְלֹא־תֹותִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּ֑קֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד־בֹּ֖קֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃ weloʾ־towtiyru mimenu ʿad־boqer wehanotar mimenu ʿad־boqer baʾesh tiserofu׃
11 וְכָכָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתֹו֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתֹו֙ בְּחִפָּזֹ֔ון פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהוָֽה׃ wekhakhah toʾkhelu ʾotow mateneykhem ḥaguriym naʿaleykhem berageleykhem umaqelekhem beyedekhem waʾakhaletem ʾotow beḥipazown pesaḥ huʾ layhwah׃
12 וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֮ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל־בְּכֹור֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ weʿavaretiy veʾerets־mitserayim balayelah hazeh wehikeytiy khal־bekhowr beʾerets mitserayim meʾadam weʿad־behemah uvekhal־ʾelohey mitserayim ʾeʿeseh shefaṭiym ʾaniy yehwah׃
13 וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ wehayah hadam lakhem leʾot ʿal habatiym ʾasher ʾatem sham weraʾiytiy ʾet־hadam ufasaḥetiy ʿalekhem weloʾ־yiheyeh vakhem negef lemasheḥiyt behakotiy beʾerets mitserayim׃
Note · Exode 12.1–13
Un repas pour des maisons qui se préparent à partir
Le partage tient compte de la taille des maisons et des besoins. Les signes de protection sont donnés dans une situation précise de départ et de jugement. Le sang ne devient pas une substance magique indépendante de la parole ; les gestes du repas répondent à une instruction et à un événement.
14 וְהָיָה֩ הַיֹּ֨ום הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּרֹ֔ון וְחַגֹּתֶ֥ם אֹתֹ֖ו חַ֣ג לַֽיהוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עֹולָ֖ם תְּחָגֻּֽהוּ׃ wehayah hayowm hazeh lakhem lezikarown weḥagotem ʾotow ḥag layhwah ledoroteykhem ḥuqat ʿowlam teḥaguhu׃
15 שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצֹּ֣ות תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיֹּ֣ום הָרִאשֹׁ֔ון תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיֹּ֥ום הָרִאשֹׁ֖ן עַד־יֹ֥ום הַשְּׁבִעִֽי׃ shiveʿat yamiym matsowt toʾkhelu ʾakhe bayowm hariʾshown tashebiytu seʾor mibateykhem kiy ׀ kal־ʾokhel ḥamets wenikheretah hanefesh hahiwʾ miyiseraʾel miyowm hariʾshon ʿad־yowm hasheviʿiy׃
16 וּבַיֹּ֤ום הָרִאשֹׁון֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ וּבַיֹּום֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכָל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדֹּ֖ו יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ uvayowm hariʾshown miqeraʾ־qodesh uvayowm hasheviyʿiy miqeraʾ־qodesh yiheyeh lakhem kal־melaʾkhah loʾ־yeʿaseh vahem ʾakhe ʾasher yeʾakhel lekhal־nefesh huʾ levadow yeʿaseh lakhem׃
17 וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־הַמַּצֹּות֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה הֹוצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאֹותֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיֹּ֥ום הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עֹולָֽם׃ ushemaretem ʾet־hamatsowt kiy beʿetsem hayowm hazeh howtseʾtiy ʾet־tsiveʾowteykhem meʾerets mitserayim ushemaretem ʾet־hayowm hazeh ledoroteykhem ḥuqat ʿowlam׃
18 בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר יֹ֤ום לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד יֹ֣ום הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב׃ bariʾshon beʾarebaʿah ʿasar yowm laḥodesh baʿerev toʾkhelu matsot ʿad yowm haʾeḥad weʿeseriym laḥodesh baʿarev׃
19 שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ shiveʿat yamiym seʾor loʾ yimatseʾ bevateykhem kiy ׀ kal־ʾokhel maḥemetset wenikheretah hanefesh hahiwʾ meʿadat yiseraʾel bager uveʾezeraḥ haʾarets׃
20 כָּל־מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙ מֹושְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּאכְל֖וּ מַצֹּֽות׃ פ kal־maḥemetset loʾ toʾkhelu bekhol mowshevoteykhem toʾkhelu matsowt׃ f
21 וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכָל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃ wayiqeraʾ mosheh lekhal־ziqeney yiseraʾel wayoʾmer ʾalehem mishekhu uqeḥu lakhem tsoʾn lemishepeḥoteykhem weshaḥaṭu hapasaḥ׃
22 וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵזֹ֗וב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־הַמַּשְׁקֹוף֙ וְאֶל־שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־בֵּיתֹ֖ו עַד־בֹּֽקֶר׃ uleqaḥetem ʾagudat ʾezowv uṭevaletem badam ʾasher־basaf wehigaʿetem ʾel־hamasheqowf weʾel־shetey hamezuzot min־hadam ʾasher basaf weʾatem loʾ tetseʾu ʾiysh mipetaḥ־beytow ʿad־boqer׃
23 וְעָבַ֣ר יְהוָה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁקֹ֔וף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהוָה֙ עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף׃ weʿavar yehwah linegof ʾet־mitserayim weraʾah ʾet־hadam ʿal־hamasheqowf weʿal shetey hamezuzot ufasaḥ yehwah ʿal־hapetaḥ weloʾ yiten hamasheḥiyt lavoʾ ʾel־bateykhem linegof׃
24 וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עֹולָֽם׃ ushemaretem ʾet־hadavar hazeh leḥaq־lekha ulevaneykha ʿad־ʿowlam׃
25 וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃ wehayah kiy־tavoʾu ʾel־haʾarets ʾasher yiten yehwah lakhem kaʾasher diber ushemaretem ʾet־haʿavodah hazoʾt׃
26 וְהָיָ֕ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם׃ wehayah kiy־yoʾmeru ʾaleykhem beneykhem mah haʿavodah hazoʾt lakhem׃
27 וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפֹּ֥ו אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃ waʾamaretem zevaḥ־pesaḥ huʾ layhwah ʾasher pasaḥ ʿal־batey veney־yiseraʾel bemitserayim benagepow ʾet־mitserayim weʾet־bateynu hitsiyl wayiqod haʿam wayishetaḥauu׃
28 וַיֵּלְכ֥וּ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ס wayelekhu wayaʿasu beney yiseraʾel kaʾasher tsiuah yehwah ʾet־mosheh weʾaharon ken ʿasu׃ s
Note · Exode 12.14–28
Faire place aux questions des enfants
La fête et les pains sans levain organisent une mémoire durable. Les enfants ne sont pas seulement tenus d’exécuter des gestes : leur question appelle une explication. Le récit relie ainsi pratique et transmission du sens, au lieu de faire du rite une habitude dont la signification serait inaccessible.
29 וַיְהִ֣י ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהוָה֮ הִכָּ֣ה כָל־בְּכֹור֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְאֹ֔ו עַ֚ד בְּכֹ֣ור הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבֹּ֑ור וְכֹ֖ל בְּכֹ֥ור בְּהֵמָֽה׃ wayehiy ׀ baḥatsiy halayelah wayhwah hikah khal־bekhowr beʾerets mitserayim mibekhor pareʿoh hayoshev ʿal־kiseʾow ʿad bekhowr hasheviy ʾasher beveyt habowr wekhol bekhowr behemah׃
30 וַיָּ֨קָם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכָל־עֲבָדָיו֙ וְכָל־מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּֽי־אֵ֣ין בַּ֔יִת אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־שָׁ֖ם מֵֽת׃ wayaqam pareʿoh layelah huʾ wekhal־ʿavadayw wekhal־mitserayim watehiy tseʿaqah gedolah bemitserayim kiy־ʾeyn bayit ʾasher ʾeyn־sham met׃
31 וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתֹּ֣וךְ עַמִּ֔י גַּם־אַתֶּ֖ם גַּם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם׃ wayiqeraʾ lemosheh uleʾaharon layelah wayoʾmer qumu tseʾu mitowkhe ʿamiy gam־ʾatem gam־beney yiseraʾel ulekhu ʿivedu ʾet־yehwah kedaberekhem׃
32 גַּם־צֹאנְכֶ֨ם גַּם־בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־אֹתִֽי׃ gam־tsoʾnekhem gam־beqarekhem qeḥu kaʾasher dibaretem walekhu uverakhetem gam־ʾotiy׃
33 וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים׃ wateḥezaq mitserayim ʿal־haʿam lemaher leshaleḥam min־haʾarets kiy ʾameru kulanu metiym׃
34 וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־בְּצֵקֹ֖ו טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־שִׁכְמָֽם׃ wayisaʾ haʿam ʾet־betseqow ṭerem yeḥemats misheʾarotam tserurot besimelotam ʿal־shikhemam׃
35 וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת׃ uveney־yiseraʾel ʿasu kidevar mosheh wayisheʾalu mimitserayim keley־khesef ukheley zahav usemalot׃
36 וַֽיהוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת־חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת־מִצְרָֽיִם׃ פ wayhwah natan ʾet־ḥen haʿam beʿeyney mitserayim wayasheʾilum wayenatselu ʾet־mitserayim׃ f
Note · Exode 12.29–36
La nuit des maisons endeuillées
Le cri de l’Égypte accompagne la décision de laisser partir Israël. Le texte en conserve la portée collective et tragique. Il ne faut pas convertir cette scène en modèle de représailles ni présenter toute personne égyptienne comme partageant la responsabilité personnelle du souverain.
37 וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־מֵאֹ֨ות אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃ wayiseʿu veney־yiseraʾel meraʿemeses sukotah keshesh־meʾowt ʾelef rageliy hagevariym levad miṭaf׃
38 וְגַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ wegam־ʿerev rav ʿalah ʾitam wetsoʾn uvaqar miqeneh kaved meʾod׃
39 וַיֹּאפ֨וּ אֶת־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הֹוצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצֹּ֖ות כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־צֵדָ֖ה לֹא־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ wayoʾfu ʾet־habatseq ʾasher howtsiyʾu mimitserayim ʿugot matsowt kiy loʾ ḥamets kiy־goreshu mimitserayim weloʾ yakhelu lehitemahemeah wegam־tsedah loʾ־ʿasu lahem׃
40 וּמֹושַׁב֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בְּמִצְרָ֑יִם שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָֽה׃ umowshav beney yiseraʾel ʾasher yashevu bemitserayim sheloshiym shanah weʾarebaʿ meʾowt shanah׃
41 וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיְהִ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה יָֽצְא֛וּ כָּל־צִבְאֹ֥ות יְהוָ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ wayehiy miqets sheloshiym shanah weʾarebaʿ meʾowt shanah wayehiy beʿetsem hayowm hazeh yatseʾu kal־tsiveʾowt yehwah meʾerets mitserayim׃
42 לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהוָ֔ה לְהֹוצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכָל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ פ leyl shimuriym huʾ layhwah lehowtsiyʾam meʾerets mitserayim huʾ־halayelah hazeh layhwah shimuriym lekhal־beney yiseraʾel ledorotam׃ f
Note · Exode 12.37–42
Un peuple en marche avec d’autres
Le départ comprend une multitude qui ne se réduit pas aux seuls descendants nommés d’Israël. Les nombres et la durée du séjour reçoivent diverses lectures historiques et textuelles ; le passage ne fournit pas toutes les données nécessaires pour résoudre ces discussions. Son accent porte sur une sortie devenue réelle.
43 וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח כָּל־בֶּן־נֵכָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בֹּֽו׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh weʾaharon zoʾt ḥuqat hapasaḥ kal־ben־nekhar loʾ־yoʾkhal bow׃
44 וְכָל־עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת־כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹתֹ֔ו אָ֖ז יֹ֥אכַל בֹּֽו׃ wekhal־ʿeved ʾiysh miqenat־kasef umaletah ʾotow ʾaz yoʾkhal bow׃
45 תֹּושָׁ֥ב וְשָׂכִ֖יר לֹא־יֹ֥אכַל־בֹּֽו׃ towshav wesakhiyr loʾ־yoʾkhal־bow׃
46 בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא־תֹוצִ֧יא מִן־הַבַּ֛יִת מִן־הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֹֽו׃ bevayit ʾeḥad yeʾakhel loʾ־towtsiyʾ min־habayit min־habasar ḥutsah weʿetsem loʾ tisheberu־vow׃
47 כָּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲשׂ֥וּ אֹתֹֽו׃ kal־ʿadat yiseraʾel yaʿasu ʾotow׃
48 וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֮ לַיהוָה֒ הִמֹּ֧ול לֹ֣ו כָל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂתֹ֔ו וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בֹּֽו׃ wekhiy־yagur ʾitekha ger weʿasah fesaḥ layhwah himowl low khal־zakhar weʾaz yiqerav laʿasotow wehayah keʾezeraḥ haʾarets wekhal־ʿarel loʾ־yoʾkhal bow׃
49 תֹּורָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתֹוכְכֶֽם׃ towrah ʾaḥat yiheyeh laʾezeraḥ welager hagar betowkhekhem׃
50 וַיַּֽעֲשׂ֖וּ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ס wayaʿasu kal־beney yiseraʾel kaʾasher tsiuah yehwah ʾet־mosheh weʾet־ʾaharon ken ʿasu׃ s
51 וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה הֹוצִ֨יא יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃ פ wayehiy beʿetsem hayowm hazeh howtsiyʾ yehwah ʾet־beney yiseraʾel meʾerets mitserayim ʿal־tsiveʾotam׃ f
Note · Exode 12.43–51
Des limites rituelles et une possibilité d’intégration
Les règles de participation définissent l’appartenance à la célébration, mais prévoient aussi l’accueil de l’étranger qui entre dans ce cadre. Elles ne décrivent donc pas simplement une barrière de naissance. La lecture chrétienne doit distinguer ces prescriptions anciennes des conditions de participation à ses propres célébrations.