Deutéronome 7

¹ כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גֹּֽויִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גֹויִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃ kiy yeviyʾakha yehwah ʾeloheykha ʾel־haʾarets ʾasher־ʾatah vaʾ־shamah lerishetah wenashal gowyim־rabiym ׀ mipaneykha haḥitiy wehagiregashiy wehaʾemoriy wehakenaʿaniy wehaperiziy wehaḥiuiy wehayevusiy shiveʿah gowyim rabiym waʿatsumiym mimeka׃

² וּנְתָנָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם׃ unetanam yehwah ʾeloheykha lefaneykha wehikiytam haḥarem taḥariym ʾotam loʾ־tikherot lahem beriyt weloʾ teḥanem׃

³ וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנֹ֔ו וּבִתֹּ֖ו לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃ weloʾ titeḥaten bam bitekha loʾ־titen livenow uvitow loʾ־tiqaḥ livenekha׃

⁴ כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃ kiy־yasiyr ʾet־binekha meʾaḥaray weʿavedu ʾelohiym ʾaḥeriym weḥarah ʾaf־yehwah bakhem wehishemiydekha maher׃

⁵ כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃ kiy־ʾim־koh taʿasu lahem mizebeḥoteyhem titotsu umatsevotam teshaberu waʾasheyrehem tegadeʿun ufesiyleyhem tiserefun baʾesh׃

⁶ כִּ֣י עַ֤ם קָדֹושׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְיֹ֥ות לֹו֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס kiy ʿam qadowsh ʾatah layhwah ʾeloheykha bekha baḥar ׀ yehwah ʾeloheykha liheyowt low leʿam segulah mikol haʿamiym ʾasher ʿal־peney haʾadamah׃ s

Note · Deutéronome 7.1–6

La séparation cultuelle est exprimée dans un langage violent

Les interdits d’alliance et de mariage sont reliés au risque de servir d’autres dieux. Leur formulation s’inscrit dans une conquête racontée comme destruction. Le texte ne peut être utilisé pour déclarer que toute personne étrangère ou tout mariage entre origines différentes serait mauvais par nature.

⁷ לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים׃ loʾ merubekhem mikal־haʿamiym ḥashaq yehwah bakhem wayiveḥar bakhem kiy־ʾatem hameʿaṭ mikal־haʿamiym׃

⁸ כִּי֩ מֵֽאַהֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְרֹ֤ו אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הֹוצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃ kiy meʾahavat yehwah ʾetekhem umishamerow ʾet־hashevuʿah ʾasher nishebaʿ laʾavoteykhem howtsiyʾ yehwah ʾetekhem beyad ḥazaqah wayifedekha mibeyt ʿavadiym miyad pareʿoh melekhe־mitserayim׃

⁹ וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָ֖יו ק) לְאֶ֥לֶף דֹּֽור׃ weyadaʿeta kiy־yehwah ʾeloheykha huʾ haʾelohiym haʾel haneʾeman shomer haberiyt wehaḥesed leʾohavayw uleshomerey [mitseotow kh] (mitseotayw q) leʾelef dowr׃

¹⁰ וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִידֹ֑ו לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְאֹ֔ו אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֹֽו׃ umeshalem lesoneʾayw ʾel־panayw lehaʾaviydow loʾ yeʾaḥer lesoneʾow ʾel־panayw yeshalem־low׃

¹¹ וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום לַעֲשֹׂותָֽם׃ פ weshamareta ʾet־hamitsewah weʾet־haḥuqiym weʾet־hamishepaṭiym ʾasher ʾanokhiy metsauekha hayowm laʿasowtam׃ f

Note · Deutéronome 7.7–11

L’amour et la fidélité précèdent le nombre

Le peuple est décrit comme peu nombreux et aimé. L’élection n’est donc pas une attestation de mérite collectif supérieur. La réponse attendue reste l’écoute : recevoir une place particulière ne donne pas un droit de traiter la relation comme acquise quels que soient les actes.

¹² וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ wehayah ׀ ʿeqev tishemeʿun ʾet hamishepaṭiym haʾeleh ushemaretem waʿasiytem ʾotam weshamar yehwah ʾeloheykha lekha ʾet־haberiyt weʾet־haḥesed ʾasher nishebaʿ laʾavoteykha׃

¹³ וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ waʾahevekha uverakhekha wehirebekha uverakhe periy־viṭenekha uferiy־ʾadematekha deganekha wetiyroshekha weyitseharekha shegar־ʾalafeykha weʿasheterot tsoʾnekha ʿal haʾadamah ʾasher־nishebaʿ laʾavoteykha latet lakhe׃

¹⁴ בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃ barukhe tiheyeh mikal־haʿamiym loʾ־yiheyeh vekha ʿaqar waʿaqarah uvivehemetekha׃

¹⁵ וְהֵסִ֧יר יְהוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃ wehesiyr yehwah mimekha kal־ḥoliy wekhal־madewey mitserayim haraʿiym ʾasher yadaʿeta loʾ yesiymam bakhe unetanam bekhal־soneʾeykha׃

¹⁶ וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כָּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָחֹ֥ס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מֹוקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ ס weʾakhaleta ʾet־kal־haʿamiym ʾasher yehwah ʾeloheykha noten lakhe loʾ־taḥos ʿeynekha ʿaleyhem weloʾ taʿavod ʾet־ʾeloheyhem kiy־mowqesh huʾ lakhe׃ s

Note · Deutéronome 7.12–16

Une bénédiction collective n’est pas une promesse individuelle automatique

Fécondité, récoltes et santé sont annoncées dans le cadre de l’alliance au pays. Ce langage ne donne pas une garantie d’absence de toute maladie pour chaque croyant. Il serait injuste de conclure à l’infidélité d’une personne à partir de sa stérilité ou de ses pertes.

¹⁷ כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהֹורִישָֽׁם׃ kiy toʾmar bilevavekha rabiym hagowyim haʾeleh mimeniy ʾeykhah ʾukhal lehowriysham׃

¹⁸ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם׃ loʾ tiyraʾ mehem zakhor tizekor ʾet ʾasher־ʿasah yehwah ʾeloheykha lefareʿoh ulekhal־mitserayim׃

¹⁹ הַמַּסֹּ֨ת הַגְּדֹלֹ֜ת אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וְהָאֹתֹ֤ת וְהַמֹּֽפְתִים֙ וְהַיָּ֤ד הַחֲזָקָה֙ וְהַזְּרֹ֣עַ הַנְּטוּיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הֹוצִֽאֲךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָרֵ֖א מִפְּנֵיהֶֽם׃ hamasot hagedolot ʾasher־raʾu ʿeyneykha wehaʾotot wehamofetiym wehayad haḥazaqah wehazeroaʿ haneṭuyah ʾasher howtsiʾakha yehwah ʾeloheykha ken־yaʿaseh yehwah ʾeloheykha lekhal־haʿamiym ʾasher־ʾatah yareʾ mipeneyhem׃

²⁰ וְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ׃ wegam ʾet־hatsireʿah yeshalaḥ yehwah ʾeloheykha bam ʿad־ʾavod hanisheʾariym wehanisetariym mipaneykha׃

²¹ לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּדֹ֖ול וְנֹורָֽא׃ loʾ taʿarots mipeneyhem kiy־yehwah ʾeloheykha beqirebekha ʾel gadowl wenowraʾ׃

²² וְנָשַׁל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ wenashal yehwah ʾeloheykha ʾet־hagowyim haʾel mipaneykha meʿaṭ meʿaṭ loʾ tukhal kalotam maher pen־tirebeh ʿaleykha ḥayat hasadeh׃

²³ וּנְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם׃ unetanam yehwah ʾeloheykha lefaneykha wehamam mehumah gedolah ʿad hishamedam׃

²⁴ וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃ wenatan malekheyhem beyadekha wehaʾavadeta ʾet־shemam mitaḥat hashamayim loʾ־yiteyatsev ʾiysh befaneykha ʿad hishemidekha ʾotam׃

²⁵ פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בֹּ֔ו כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃ pesiyley ʾeloheyhem tiserefun baʾesh loʾ־taḥemod kesef wezahav ʿaleyhem welaqaḥeta lakhe pen tiuaqesh bow kiy towʿavat yehwah ʾeloheykha huʾ׃

²⁶ וְלֹא־תָבִ֤יא תֹֽועֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב ׀ תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃ פ weloʾ־taviyʾ towʿevah ʾel־beytekha wehayiyta ḥerem kamohu shaqets ׀ teshaqetsenu wetaʿev ׀ tetaʿavenu kiy־ḥerem huʾ׃ f

Note · Deutéronome 7.17–26

La peur et l’attrait du butin sont aussi interrogés

La mémoire de l’Égypte répond à la crainte des nations, tandis que l’or des idoles ne doit pas être convoité. Le texte ne laisse donc pas la lutte religieuse servir simplement un intérêt économique. Cette limite ne résout pas à elle seule la difficulté de la destruction commandée.