1 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
2 דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מֹועֲדֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מֹועֲדָֽי׃ daber ʾel־beney yiseraʾel weʾamareta ʾalehem mowʿadey yehwah ʾasher־tiqereʾu ʾotam miqeraʾey qodesh ʾeleh hem mowʿaday׃
3 שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתֹון֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיהוָ֔ה בְּכֹ֖ל מֹֽושְׁבֹתֵיכֶֽם׃ פ sheshet yamiym teʿaseh melaʾkhah uvayowm hasheviyʿiy shabat shabatown miqeraʾ־qodesh kal־melaʾkhah loʾ taʿasu shabat hiwʾ layhwah bekhol mowshevoteykhem׃ f
4 אֵ֚לֶּה מֹועֲדֵ֣י יְהוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמֹועֲדָֽם׃ ʾeleh mowʿadey yehwah miqeraʾey qodesh ʾasher־tiqereʾu ʾotam bemowʿadam׃
5 בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֗ון בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהוָֽה׃ baḥodesh hariʾshown beʾarebaʿah ʿasar laḥodesh beyn haʿarebayim pesaḥ layhwah׃
6 וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יֹום֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצֹּ֖ות לַיהוָ֑ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצֹּ֥ות תֹּאכֵֽלוּ׃ uvaḥamishah ʿasar yowm laḥodesh hazeh ḥag hamatsowt layhwah shiveʿat yamiym matsowt toʾkhelu׃
7 בַּיֹּום֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ bayowm hariʾshown miqeraʾ־qodesh yiheyeh lakhem kal־meleʾkhet ʿavodah loʾ taʿasu׃
8 וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיֹּ֤ום הַשְּׁבִיעִי֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ פ wehiqeravetem ʾisheh layhwah shiveʿat yamiym bayowm hasheviyʿiy miqeraʾ־qodesh kal־meleʾkhet ʿavodah loʾ taʿasu׃ f
Note · Lévitique 23.1–8
Le temps commun ne se réduit pas au travail
Le sabbat ouvre la série, puis la Pâque et les pains sans levain rappellent la sortie. Le repos et l’assemblée donnent une forme collective à la mémoire. Le chapitre ne fixe pas directement le calendrier liturgique de toutes les communautés chrétiennes futures.
9 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
10 דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת־קְצִירָ֑הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת־עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ daber ʾel־beney yiseraʾel weʾamareta ʾalehem kiy־tavoʾu ʾel־haʾarets ʾasher ʾaniy noten lakhem uqetsaretem ʾet־qetsiyrah wahaveʾtem ʾet־ʿomer reʾshiyt qetsiyrekhem ʾel־hakohen׃
11 וְהֵנִ֧יף אֶת־הָעֹ֛מֶר לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִֽרְצֹנְכֶ֑ם מִֽמָּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃ weheniyf ʾet־haʿomer lifeney yehwah liretsonekhem mimaḥorat hashabat yeniyfenu hakohen׃
12 וַעֲשִׂיתֶ֕ם בְּיֹ֥ום הֲנִֽיפְכֶ֖ם אֶת־הָעֹ֑מֶר כֶּ֣בֶשׂ תָּמִ֧ים בֶּן־שְׁנָתֹ֛ו לְעֹלָ֖ה לַיהוָֽה׃ waʿasiytem beyowm haniyfekhem ʾet־haʿomer keves tamiym ben־shenatow leʿolah layhwah׃
13 וּמִנְחָתֹו֩ שְׁנֵ֨י עֶשְׂרֹנִ֜ים סֹ֣לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֛מֶן אִשֶּׁ֥ה לַיהוָ֖ה רֵ֣יחַ נִיחֹ֑חַ וְנִסְכֹּ֥ה יַ֖יִן רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃ umineḥatow sheney ʿeseroniym solet belulah vashemen ʾisheh layhwah reyḥa niyḥoaḥ wenisekoh yayin reviyʿit hahiyn׃
14 וְלֶחֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד־עֶ֙צֶם֙ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־קָרְבַּ֖ן אֱלֹהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עֹולָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ ס weleḥem weqaliy wekharemel loʾ toʾkhelu ʿad־ʿetsem hayowm hazeh ʿad haviyʾakhem ʾet־qareban ʾeloheykhem ḥuqat ʿowlam ledoroteykhem bekhol moshevoteykhem׃ s
15 וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיֹּום֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּתֹ֖ות תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃ usefaretem lakhem mimaḥorat hashabat miyowm haviyʾakhem ʾet־ʿomer hatenufah shevaʿ shabatowt temiymot tiheyeynah׃
16 עַ֣ד מִֽמָּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים יֹ֑ום וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהוָֽה׃ ʿad mimaḥorat hashabat hasheviyʿit tiseperu ḥamishiym yowm wehiqeravetem mineḥah ḥadashah layhwah׃
17 מִמֹּושְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַֽיהוָֽה׃ mimowshevoteykhem taviyʾu ׀ leḥem tenufah tayim sheney ʿeseroniym solet tiheyeynah ḥamets teʾafeynah bikuriym layhwah׃
18 וְהִקְרַבְתֶּ֣ם עַל־הַלֶּ֗חֶם שִׁבְעַ֨ת כְּבָשִׂ֤ים תְּמִימִם֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד וְאֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם יִהְי֤וּ עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָתָם֙ וְנִסְכֵּיהֶ֔ם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ wehiqeravetem ʿal־haleḥem shiveʿat kevasiym temiymim beney shanah ufar ben־baqar ʾeḥad weʾeylim shenayim yiheyu ʿolah layhwah umineḥatam wenisekeyhem ʾisheh reyḥa־niyḥoaḥ layhwah׃
19 וַעֲשִׂיתֶ֛ם שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּ֑את וּשְׁנֵ֧י כְבָשִׂ֛ים בְּנֵ֥י שָׁנָ֖ה לְזֶ֥בַח שְׁלָמִֽים׃ waʿasiytem seʿiyr־ʿiziym ʾeḥad leḥaṭaʾt usheney khevasiym beney shanah lezevaḥ shelamiym׃
20 וְהֵנִ֣יף הַכֹּהֵ֣ן ׀ אֹתָ֡ם עַל֩ לֶ֨חֶם הַבִּכּוּרִ֤ים תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עַל־שְׁנֵ֖י כְּבָשִׂ֑ים קֹ֛דֶשׁ יִהְי֥וּ לַיהוָ֖ה לַכֹּהֵֽן׃ weheniyf hakohen ׀ ʾotam ʿal leḥem habikuriym tenufah lifeney yehwah ʿal־sheney kevasiym qodesh yiheyu layhwah lakohen׃
21 וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עֹולָ֛ם בְּכָל־מֹושְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃ uqeraʾtem beʿetsem ׀ hayowm hazeh miqeraʾ־qodesh yiheyeh lakhem kal־meleʾkhet ʿavodah loʾ taʿasu ḥuqat ʿowlam bekhal־mowshevoteykhem ledoroteykhem׃
22 וּֽבְקֻצְרְכֶ֞ם אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֗ם לֹֽא־תְכַלֶּ֞ה פְּאַ֤ת שָֽׂדְךָ֙ בְּקֻצְרֶ֔ךָ וְלֶ֥קֶט קְצִירְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ס uvequtserekhem ʾet־qetsiyr ʾaretsekhem loʾ־tekhaleh peʾat sadekha bequtserekha weleqeṭ qetsiyrekha loʾ telaqeṭ leʿaniy welager taʿazov ʾotam ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃ s
Note · Lévitique 23.9–22
La récolte devient reconnaissance et partage
La gerbe puis le compte des semaines accompagnent l’entrée dans la récolte. Les rites reconnaissent que le fruit du travail est reçu dans une relation plus large. La marge laissée pour le pauvre et l’étranger empêche que la joie de récolter justifie l’accaparement de tout le champ.
23 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
24 דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּתֹ֔ון זִכְרֹ֥ון תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ׃ daber ʾel־beney yiseraʾel leʾmor baḥodesh hasheviyʿiy beʾeḥad laḥodesh yiheyeh lakhem shabatown zikherown teruʿah miqeraʾ־qodesh׃
25 כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ ס kal־meleʾkhet ʿavodah loʾ taʿasu wehiqeravetem ʾisheh layhwah׃ s
26 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
27 אַ֡ךְ בֶּעָשֹׂ֣ור לַחֹדֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה יֹ֧ום הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ ʾakhe beʿasowr laḥodesh hasheviyʿiy hazeh yowm hakipuriym huʾ miqeraʾ־qodesh yiheyeh lakhem weʿiniytem ʾet־nafeshoteykhem wehiqeravetem ʾisheh layhwah׃
28 וְכָל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ בְּעֶ֖צֶם הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה כִּ֣י יֹ֤ום כִּפֻּרִים֙ ה֔וּא לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם ׃ wekhal־melaʾkhah loʾ taʿasu beʿetsem hayowm hazeh kiy yowm kipuriym huʾ lekhaper ʿaleykhem lifeney yehwah ʾeloheykhem ׃
29 כִּ֤י כָל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְעֻנֶּ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וְנִכְרְתָ֖ה מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ kiy khal־hanefesh ʾasher loʾ־teʿuneh beʿetsem hayowm hazeh wenikheretah meʿameyha׃
30 וְכָל־הַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֤ר תַּעֲשֶׂה֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וְהַֽאֲבַדְתִּ֛י אֶת־הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ wekhal־hanefesh ʾasher taʿaseh kal־melaʾkhah beʿetsem hayowm hazeh wehaʾavadetiy ʾet־hanefesh hahiwʾ miqerev ʿamah׃
31 כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֤ת עֹולָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ kal־melaʾkhah loʾ taʿasu ḥuqat ʿowlam ledoroteykhem bekhol moshevoteykhem׃
32 שַׁבַּ֨ת שַׁבָּתֹ֥ון הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם׃ פ shabat shabatown huʾ lakhem weʿiniytem ʾet־nafeshoteykhem betisheʿah laḥodesh baʿerev meʿerev ʿad־ʿerev tishebetu shabatekhem׃ f
Note · Lévitique 23.23–32
Un temps d’humiliation ne devient pas une dévalorisation des personnes
Le rappel par les sonneries et le jour d’expiation interrompent les activités ordinaires. L’humiliation exprime ici une démarche devant Dieu, pas une permission de rabaisser un autre. Les prescriptions sévères soulignent la portée collective de ce temps, sans donner aux lecteurs un pouvoir de sanction violente.
33 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
34 דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר יֹ֗ום לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ות שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיהֹוָֽה׃ daber ʾel־beney yiseraʾel leʾmor baḥamishah ʿasar yowm laḥodesh hasheviyʿiy hazeh ḥag hasukowt shiveʿat yamiym layhowah׃
35 בַּיֹּ֥ום הָרִאשֹׁ֖ון מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ bayowm hariʾshown miqeraʾ־qodesh kal־meleʾkhet ʿavodah loʾ taʿasu׃
36 שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה בַּיֹּ֣ום הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ shiveʿat yamiym taqeriyvu ʾisheh layhwah bayowm hashemiyniy miqeraʾ־qodesh yiheyeh lakhem wehiqeravetem ʾisheh layhwah ʿatseret hiwʾ kal־meleʾkhet ʿavodah loʾ taʿasu׃
37 אֵ֚לֶּה מֹועֲדֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ לְהַקְרִ֨יב אִשֶּׁ֜ה לַיהוָ֗ה עֹלָ֧ה וּמִנְחָ֛ה זֶ֥בַח וּנְסָכִ֖ים דְּבַר־יֹ֥ום בְּיֹומֹֽו׃ ʾeleh mowʿadey yehwah ʾasher־tiqereʾu ʾotam miqeraʾey qodesh lehaqeriyv ʾisheh layhwah ʿolah umineḥah zevaḥ unesakhiym devar־yowm beyowmow׃
38 מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתֹ֣ת יְהוָ֑ה וּמִלְּבַ֣ד מַתְּנֹֽותֵיכֶ֗ם וּמִלְּבַ֤ד כָּל־נִדְרֵיכֶם֙ וּמִלְּבַד֙ כָּל־נִדְבֹ֣ותֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַיהוָֽה׃ milevad shabetot yehwah umilevad matenowteykhem umilevad kal־nidereykhem umilevad kal־nidevowteykhem ʾasher titenu layhwah׃
39 אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר יֹ֜ום לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיֹּ֤ום הָֽרִאשֹׁון֙ שַׁבָּתֹ֔ון וּבַיֹּ֥ום הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֹֽון׃ ʾakhe baḥamishah ʿasar yowm laḥodesh hasheviyʿiy beʾasepekhem ʾet־tevuʾat haʾarets taḥogu ʾet־ḥag־yehwah shiveʿat yamiym bayowm hariʾshown shabatown uvayowm hashemiyniy shabatown׃
40 וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיֹּ֣ום הָרִאשֹׁ֗ון פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ uleqaḥetem lakhem bayowm hariʾshown periy ʿets hadar kapot temariym waʿanaf ʿets־ʿavot weʿarevey־naḥal usemaḥetem lifeney yehwah ʾeloheykhem shiveʿat yamiym׃
41 וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתֹו֙ חַ֣ג לַֽיהוָ֔ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עֹולָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֹֽו׃ weḥagotem ʾotow ḥag layhwah shiveʿat yamiym bashanah ḥuqat ʿowlam ledoroteykhem baḥodesh hasheviyʿiy taḥogu ʾotow׃
42 בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כָּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת׃ basukot teshevu shiveʿat yamiym kal־haʾezeraḥ beyiseraʾel yeshevu basukot׃
43 לְמַעַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכֹּ֗ות הֹושַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהֹוצִיאִ֥י אֹותָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ lemaʿan yedeʿu doroteykhem kiy vasukowt howshavetiy ʾet־beney yiseraʾel behowtsiyʾiy ʾowtam meʾerets mitserayim ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃
44 וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶת־מֹעֲדֵ֖י יְהוָ֑ה אֶל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ wayedaber mosheh ʾet־moʿadey yehwah ʾel־beney yiseraʾel׃ f
Note · Lévitique 23.33–44
Habiter provisoirement pour se souvenir
La fête des huttes associe abondance, joie et mémoire du séjour après l’Égypte. Les installations provisoires rappellent une dépendance au milieu des biens reçus. Le but n’est pas de mépriser une maison stable, mais d’empêcher la possession de faire oublier la route et ceux qui demeurent vulnérables.