1 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
2 צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וִֽישַׁלְּחוּ֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה כָּל־צָר֖וּעַ וְכָל־זָ֑ב וְכֹ֖ל טָמֵ֥א לָנָֽפֶשׁ׃ tsaw ʾet־beney yiseraʾel wiyshaleḥu min־hamaḥaneh kal־tsaruaʿ wekhal־zav wekhol ṭameʾ lanafesh׃
3 מִזָּכָ֤ר עַד־נְקֵבָה֙ תְּשַׁלֵּ֔חוּ אֶל־מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה תְּשַׁלְּח֑וּם וְלֹ֤א יְטַמְּאוּ֙ אֶת־מַ֣חֲנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֥ן בְּתֹוכָֽם׃ mizakhar ʿad־neqevah teshaleḥu ʾel־miḥuts lamaḥaneh teshaleḥum weloʾ yeṭameʾu ʾet־maḥaneyhem ʾasher ʾaniy shokhen betowkham׃
4 וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְשַׁלְּח֣וּ אֹותָ֔ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ wayaʿasu־khen beney yiseraʾel wayeshaleḥu ʾowtam ʾel־miḥuts lamaḥaneh kaʾasher diber yehwah ʾel־mosheh ken ʿasu beney yiseraʾel׃ f
Note · Nombres 5.1–4
Une exclusion rituelle n’est pas un diagnostic moral
Les situations de peau, de flux et de contact avec un mort renvoient aux distinctions du Lévitique. Le texte les relie à la pureté du camp. Il ne déclare pas que toute personne concernée a commis une faute ni ne fournit un protocole médical à appliquer aujourd’hui.
5 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
6 דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אִ֣ישׁ אֹֽו־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַעֲשׂוּ֙ מִכָּל־חַטֹּ֣את הָֽאָדָ֔ם לִמְעֹ֥ל מַ֖עַל בַּיהוָ֑ה וְאָֽשְׁמָ֖ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִֽוא׃ daber ʾel־beney yiseraʾel ʾiysh ʾow־ʾishah kiy yaʿasu mikal־ḥaṭoʾt haʾadam limeʿol maʿal bayhwah weʾashemah hanefesh hahiwʾ׃
7 וְהִתְוַדּ֗וּ אֶֽת־חַטָּאתָם֮ אֲשֶׁ֣ר עָשׂוּ֒ וְהֵשִׁ֤יב אֶת־אֲשָׁמֹו֙ בְּרֹאשֹׁ֔ו וַחֲמִישִׁתֹ֖ו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו וְנָתַ֕ן לַאֲשֶׁ֖ר אָשַׁ֥ם לֹֽו׃ wehitewadu ʾet־ḥaṭaʾtam ʾasher ʿasu weheshiyv ʾet־ʾashamow beroʾshow waḥamiyshitow yosef ʿalayw wenatan laʾasher ʾasham low׃
8 וְאִם־אֵ֨ין לָאִ֜ישׁ גֹּאֵ֗ל לְהָשִׁ֤יב הָאָשָׁם֙ אֵלָ֔יו הָאָשָׁ֛ם הַמּוּשָׁ֥ב לַיהוָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִלְּבַ֗ד אֵ֚יל הַכִּפֻּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־בֹּ֖ו עָלָֽיו׃ weʾim־ʾeyn laʾiysh goʾel lehashiyv haʾasham ʾelayw haʾasham hamushav layhwah lakohen milevad ʾeyl hakipuriym ʾasher yekhaper־bow ʿalayw׃
9 וְכָל־תְּרוּמָ֞ה לְכָל־קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֲשֶׁר־יַקְרִ֥יבוּ לַכֹּהֵ֖ן לֹ֥ו יִהְיֶֽה׃ wekhal־terumah lekhal־qadeshey veney־yiseraʾel ʾasher־yaqeriyvu lakohen low yiheyeh׃
10 וְאִ֥ישׁ אֶת־קֳדָשָׁ֖יו לֹ֣ו יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּ֥ן לַכֹּהֵ֖ן לֹ֥ו יִהְיֶֽה׃ פ weʾiysh ʾet־qodashayw low yiheyu ʾiysh ʾasher־yiten lakohen low yiheyeh׃ f
Note · Nombres 5.5–10
Le tort à autrui demande une restitution
La confession s’accompagne du retour du bien et d’un supplément. Le cas où aucun ayant droit ne demeure est également prévu. Une relation à Dieu ne permet pas de conserver ce qui a été pris à quelqu’un sous prétexte que l’on aurait seulement demandé pardon.
11 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
12 דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי־תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתֹּ֔ו וּמָעֲלָ֥ה בֹ֖ו מָֽעַל׃ daber ʾel־beney yiseraʾel weʾamareta ʾalehem ʾiysh ʾiysh kiy־tiseṭeh ʾishetow umaʿalah vow maʿal׃
13 וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֮ שִׁכְבַת־זֶרַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖וא לֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה׃ weshakhav ʾiysh ʾotah shikhevat־zeraʿ weneʿelam meʿeyney ʾiyshah weniseterah wehiyʾ niṭemaʾah weʿed ʾeyn bah wehiwʾ loʾ nitepasah׃
14 וְעָבַ֨ר עָלָ֧יו רֽוּחַ־קִנְאָ֛ה וְקִנֵּ֥א אֶת־אִשְׁתֹּ֖ו וְהִ֣וא נִטְמָ֑אָה אֹו־עָבַ֨ר עָלָ֤יו רֽוּחַ־קִנְאָה֙ וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתֹּ֔ו וְהִ֖יא לֹ֥א נִטְמָֽאָה׃ weʿavar ʿalayw ruaḥ־qineʾah weqineʾ ʾet־ʾishetow wehiwʾ niṭemaʾah ʾow־ʿavar ʿalayw ruaḥ־qineʾah weqineʾ ʾet־ʾishetow wehiyʾ loʾ niṭemaʾah׃
15 וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתֹּו֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קָרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּרֹ֖ון מַזְכֶּ֥רֶת עָוֹֽן׃ weheviyʾ haʾiysh ʾet־ʾishetow ʾel־hakohen weheviyʾ ʾet־qarebanah ʿaleyha ʿasiyrit haʾeyfah qemaḥ seʿoriym loʾ־yitsoq ʿalayw shemen weloʾ־yiten ʿalayw levonah kiy־mineḥat qenaʾot huʾ mineḥat zikarown mazekeret ʿaon׃
16 וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ הַכֹּהֵ֑ן וְהֶֽעֱמִדָ֖הּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ wehiqeriyv ʾotah hakohen weheʿemidah lifeney yehwah׃
17 וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן מַ֥יִם קְדֹשִׁ֖ים בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ וּמִן־הֶֽעָפָ֗ר אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה֙ בְּקַרְקַ֣ע הַמִּשְׁכָּ֔ן יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן וְנָתַ֥ן אֶל־הַמָּֽיִם׃ welaqaḥ hakohen mayim qedoshiym bikheliy־ḥares umin־heʿafar ʾasher yiheyeh beqareqaʿ hamishekan yiqaḥ hakohen wenatan ʾel־hamayim׃
18 וְהֶעֱמִ֨יד הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָאִשָּׁה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ וּפָרַע֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֣ן עַל־כַּפֶּ֗יהָ אֵ֚ת מִנְחַ֣ת הַזִּכָּרֹ֔ון מִנְחַ֥ת קְנָאֹ֖ת הִ֑וא וּבְיַ֤ד הַכֹּהֵן֙ יִהְי֔וּ מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִֽים ׃ weheʿemiyd hakohen ʾet־haʾishah lifeney yehwah ufaraʿ ʾet־roʾsh haʾishah wenatan ʿal־kapeyha ʾet mineḥat hazikarown mineḥat qenaʾot hiwʾ uveyad hakohen yiheyu mey hamariym hameʾarariym ׃
19 וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַ֤ר אֶל־הָֽאִשָּׁה֙ אִם־לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖ה תַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ wehishebiyʿa ʾotah hakohen weʾamar ʾel־haʾishah ʾim־loʾ shakhav ʾiysh ʾotakhe weʾim־loʾ saṭiyt ṭumeʾah taḥat ʾiyshekhe hinaqiy mimey hamariym hameʾarariym haʾeleh׃
20 וְאַ֗תְּ כִּ֥י שָׂטִ֛ית תַּ֥חַת אִישֵׁ֖ךְ וְכִ֣י נִטְמֵ֑את וַיִּתֵּ֨ן אִ֥ישׁ בָּךְ֙ אֶת־שְׁכָבְתֹּ֔ו מִֽבַּלְעֲדֵ֖י אִישֵֽׁךְ׃ weʾate kiy saṭiyt taḥat ʾiyshekhe wekhiy niṭemeʾt wayiten ʾiysh bakhe ʾet־shekhavetow mibaleʿadey ʾiyshekhe׃
21 וְהִשְׁבִּ֨יעַ הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮ בִּשְׁבֻעַ֣ת הָאָלָה֒ וְאָמַ֤ר הַכֹּהֵן֙ לָֽאִשָּׁ֔ה יִתֵּ֨ן יְהוָ֥ה אֹותָ֛ךְ לְאָלָ֥ה וְלִשְׁבֻעָ֖ה בְּתֹ֣וךְ עַמֵּ֑ךְ בְּתֵ֨ת יְהוָ֤ה אֶת־יְרֵכֵךְ֙ נֹפֶ֔לֶת וְאֶת־בִּטְנֵ֖ךְ צָבָֽה׃ wehishebiyʿa hakohen ʾet־haʾishah bishevuʿat haʾalah weʾamar hakohen laʾishah yiten yehwah ʾowtakhe leʾalah welishevuʿah betowkhe ʿamekhe betet yehwah ʾet־yerekhekhe nofelet weʾet־biṭenekhe tsavah׃
22 וּ֠בָאוּ הַמַּ֨יִם הַמְאָרְרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ בְּֽמֵעַ֔יִךְ לַצְבֹּ֥ות בֶּ֖טֶן וְלַנְפִּ֣ל יָרֵ֑ךְ וְאָמְרָ֥ה הָאִשָּׁ֖ה אָמֵ֥ן ׀ אָמֵֽן׃ uvaʾu hamayim hameʾareriym haʾeleh bemeʿayikhe latsebowt beṭen welanepil yarekhe weʾamerah haʾishah ʾamen ׀ ʾamen׃
Note · Nombres 5.11–22
Le soupçon ne constitue pas encore une preuve
Le texte envisage explicitement que le mari soit jaloux alors que sa femme n’a pas été infidèle. Le rite transporte cette incertitude devant le prêtre. Les images corporelles de la malédiction reçoivent diverses traductions ; elles ne permettent pas de présenter la scène comme une expérience médicale dont on saurait reconstituer exactement les effets.
23 וְ֠כָתַב אֶת־הָאָלֹ֥ת הָאֵ֛לֶּה הַכֹּהֵ֖ן בַּסֵּ֑פֶר וּמָחָ֖ה אֶל־מֵ֥י הַמָּרִֽים׃ wekhatav ʾet־haʾalot haʾeleh hakohen basefer umaḥah ʾel־mey hamariym׃
24 וְהִשְׁקָה֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה אֶת־מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִ֑ים וּבָ֥אוּ בָ֛הּ הַמַּ֥יִם הַֽמְאָרֲרִ֖ים לְמָרִֽים׃ wehisheqah ʾet־haʾishah ʾet־mey hamariym hameʾarariym uvaʾu vah hamayim hameʾarariym lemariym׃
25 וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִיַּ֣ד הָֽאִשָּׁ֔ה אֵ֖ת מִנְחַ֣ת הַקְּנָאֹ֑ת וְהֵנִ֤יף אֶת־הַמִּנְחָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ welaqaḥ hakohen miyad haʾishah ʾet mineḥat haqenaʾot weheniyf ʾet־hamineḥah lifeney yehwah wehiqeriyv ʾotah ʾel־hamizebeaḥ׃
26 וְקָמַ֨ץ הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְאַחַ֛ר יַשְׁקֶ֥ה אֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶת־הַמָּֽיִם׃ weqamats hakohen min־hamineḥah ʾet־ʾazekaratah wehiqeṭiyr hamizebeḥah weʾaḥar yasheqeh ʾet־haʾishah ʾet־hamayim׃
27 וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת־הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־נִטְמְאָה֮ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ wehisheqah ʾet־hamayim wehayetah ʾim־niṭemeʾah watimeʿol maʿal beʾiyshah uvaʾu vah hamayim hameʾarariym lemariym wetsavetah viṭenah wenafelah yerekhah wehayetah haʾishah leʾalah beqerev ʿamah׃
28 וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע׃ weʾim־loʾ niṭemeʾah haʾishah uṭehorah hiwʾ weniqetah wenizereʿah zaraʿ׃
29 זֹ֥את תֹּורַ֖ת הַקְּנָאֹ֑ת אֲשֶׁ֨ר תִּשְׂטֶ֥ה אִשָּׁ֛ה תַּ֥חַת אִישָׁ֖הּ וְנִטְמָֽאָה׃ zoʾt towrat haqenaʾot ʾasher tiseṭeh ʾishah taḥat ʾiyshah weniṭemaʾah׃
30 אֹ֣ו אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּעֲבֹ֥ר עָלָ֛יו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתֹּ֑ו וְהֶעֱמִ֤יד אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְעָ֤שָׂה לָהּ֙ הַכֹּהֵ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַתֹּורָ֖ה הַזֹּֽאת׃ ʾow ʾiysh ʾasher taʿavor ʿalayw ruaḥ qineʾah weqineʾ ʾet־ʾishetow weheʿemiyd ʾet־haʾishah lifeney yehwah weʿasah lah hakohen ʾet kal־hatowrah hazoʾt׃
31 וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵעָוֹ֑ן וְהָאִשָּׁ֣ה הַהִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲוֹנָֽהּ׃ פ weniqah haʾiysh meʿaon wehaʾishah hahiwʾ tisaʾ ʾet־ʿaonah׃ f
Note · Nombres 5.23–31
Une issue d’innocence dans un cadre inégal
La femme peut être déclarée indemne et capable d’avoir des enfants. Le mari n’est pas soumis à une procédure symétrique. Cette limite du système reste visible dans le texte ; le rite ne peut être proposé comme une méthode légitime d’enquête conjugale ni servir à identifier infertilité et faute sexuelle.