Lévitique 27

¹ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃

² דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽיהוָֽה׃ daber ʾel־beney yiseraʾel weʾamareta ʾalehem ʾiysh kiy yafeliʾ neder beʿerekekha nefashot layhwah׃

³ וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗ חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ wehayah ʿerekekha hazakhar miben ʿeseriym shanah weʿad ben־shishiym shanah wehayah ʿerekekha ḥamishiym sheqel kesef besheqel haqodesh׃

⁴ וְאִם־נְקֵבָ֖ה הִ֑וא וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ שְׁלֹשִׁ֥ים שָֽׁקֶל׃ weʾim־neqevah hiwʾ wehayah ʿerekekha sheloshiym shaqel׃

⁵ וְאִ֨ם מִבֶּן־חָמֵ֜שׁ שָׁנִ֗ים וְעַד֙ בֶּן־עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְהָיָ֧ה עֶרְכְּךָ֛ הַזָּכָ֖ר עֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֑ים וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשֶׂ֥רֶת שְׁקָלִֽים׃ weʾim miben־ḥamesh shaniym weʿad ben־ʿeseriym shanah wehayah ʿerekekha hazakhar ʿeseriym sheqaliym welaneqevah ʿaseret sheqaliym׃

⁶ וְאִ֣ם מִבֶּן־חֹ֗דֶשׁ וְעַד֙ בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר חֲמִשָּׁ֥ה שְׁקָלִ֖ים כָּ֑סֶף וְלַנְּקֵבָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ שְׁלֹ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים כָּֽסֶף׃ weʾim miben־ḥodesh weʿad ben־ḥamesh shaniym wehayah ʿerekekha hazakhar ḥamishah sheqaliym kasef welaneqevah ʿerekekha sheloshet sheqaliym kasef׃

⁷ וְ֠אִם מִבֶּן־שִׁשִּׁ֨ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙ אִם־זָכָ֔ר וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר שָׁ֑קֶל וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשָׂרָ֥ה שְׁקָלִֽים׃ weʾim miben־shishiym shanah wamaʿelah ʾim־zakhar wehayah ʿerekekha ḥamishah ʿasar shaqel welaneqevah ʿasarah sheqaliym׃

⁸ וְאִם־מָ֥ךְ הוּא֙ מֵֽעֶרְכֶּ֔ךָ וְהֶֽעֱמִידֹו֙ לִפְנֵ֣י הַכֹּהֵ֔ן וְהֶעֱרִ֥יךְ אֹתֹ֖ו הַכֹּהֵ֑ן עַל־פִּ֗י אֲשֶׁ֤ר תַּשִּׂיג֙ יַ֣ד הַנֹּדֵ֔ר יַעֲרִיכֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃ ס weʾim־makhe huʾ meʿerekekha weheʿemiydow lifeney hakohen weheʿeriykhe ʾotow hakohen ʿal־piy ʾasher tasiyg yad hanoder yaʿariykhenu hakohen׃ s

Note · Lévitique 27.1–8

L’estimation et la valeur d’une personne ne sont pas identiques

Les montants varient selon les catégories du texte, puis une estimation adaptée est prévue pour le pauvre. Le passage ne vend pas une dignité plus grande aux hommes ou aux adultes. Ces différences économiques anciennes ne permettent pas de mesurer la valeur spirituelle d’une femme, d’un enfant ou d’une personne âgée.

⁹ וְאִם־בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מִמֶּ֛נּוּ לַיהוָ֖ה יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃ weʾim־behemah ʾasher yaqeriyvu mimenah qareban layhwah kol ʾasher yiten mimenu layhwah yiheyeh־qodesh׃

¹⁰ לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא־יָמִ֥יר אֹתֹ֛ו טֹ֥וב בְּרָ֖ע אֹו־רַ֣ע בְּטֹ֑וב וְאִם־הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָתֹ֖ו יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃ loʾ yaḥaliyfenu weloʾ־yamiyr ʾotow ṭowv beraʿ ʾow־raʿ beṭowv weʾim־hamer yamiyr behemah bivehemah wehayah־huʾ utemuratow yiheyeh־qodesh׃

¹¹ וְאִם֙ כָּל־בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹא־יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה וְהֶֽעֱמִ֥יד אֶת־הַבְּהֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃ weʾim kal־behemah ṭemeʾah ʾasher loʾ־yaqeriyvu mimenah qareban layhwah weheʿemiyd ʾet־habehemah lifeney hakohen׃

¹² וְהֶעֱרִ֤יךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔הּ בֵּ֥ין טֹ֖וב וּבֵ֣ין רָ֑ע כְּעֶרְכְּךָ֥ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יִהְיֶֽה׃ weheʿeriykhe hakohen ʾotah beyn ṭowv uveyn raʿ keʿerekekha hakohen ken yiheyeh׃

¹³ וְאִם־גָּאֹ֖ל יִגְאָלֶ֑נָּה וְיָסַ֥ף חֲמִישִׁתֹ֖ו עַל־עֶרְכֶּֽךָ׃ weʾim־gaʾol yigeʾalenah weyasaf ḥamiyshitow ʿal־ʿerekekha׃

¹⁴ וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְדִּ֨שׁ אֶת־בֵּיתֹ֥ו קֹ֙דֶשׁ֙ לַֽיהוָ֔ה וְהֶעֱרִיכֹו֙ הַכֹּהֵ֔ן בֵּ֥ין טֹ֖וב וּבֵ֣ין רָ֑ע כַּאֲשֶׁ֨ר יַעֲרִ֥יךְ אֹתֹ֛ו הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יָקֽוּם׃ weʾiysh kiy־yaqedish ʾet־beytow qodesh layhwah weheʿeriykhow hakohen beyn ṭowv uveyn raʿ kaʾasher yaʿariykhe ʾotow hakohen ken yaqum׃

¹⁵ וְאִ֨ם־הַמַּקְדִּ֔ישׁ יִגְאַ֖ל אֶת־בֵּיתֹ֑ו וְ֠יָסַף חֲמִישִׁ֧ית כֶּֽסֶף־עֶרְכְּךָ֛ עָלָ֖יו וְהָ֥יָה לֹֽו׃ weʾim־hamaqediysh yigeʾal ʾet־beytow weyasaf ḥamiyshiyt kesef־ʿerekekha ʿalayw wehayah low׃

Note · Lévitique 27.9–15

Un engagement ne se modifie pas à volonté

Les animaux et les maisons consacrés reçoivent des conditions de substitution ou de rachat. Le don annoncé ne peut être repris sans tenir compte de la relation créée. La règle ne signifie pas qu’un responsable pourrait inventer des pénalités au nom de Dieu en dehors de ce qui a été réellement convenu.

¹⁶ וְאִ֣ם ׀ מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּתֹ֗ו יַקְדִּ֥ישׁ אִישׁ֙ לַֽיהוָ֔ה וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ לְפִ֣י זַרְעֹ֑ו זֶ֚רַע חֹ֣מֶר שְׂעֹרִ֔ים בַּחֲמִשִּׁ֖ים שֶׁ֥קֶל כָּֽסֶף׃ weʾim ׀ misedeh ʾaḥuzatow yaqediysh ʾiysh layhwah wehayah ʿerekekha lefiy zareʿow zeraʿ ḥomer seʿoriym baḥamishiym sheqel kasef׃

¹⁷ אִם־מִשְּׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֑הוּ כְּעֶרְכְּךָ֖ יָקֽוּם׃ ʾim־mishenat hayovel yaqediysh sadehu keʿerekekha yaqum׃

¹⁸ וְאִם־אַחַ֣ר הַיֹּבֵל֮ יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵהוּ֒ וְחִשַּׁב־לֹ֨ו הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֗סֶף עַל־פִּ֤י הַשָּׁנִים֙ הַנֹּ֣ותָרֹ֔ת עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃ weʾim־ʾaḥar hayovel yaqediysh sadehu weḥishav־low hakohen ʾet־hakesef ʿal־piy hashaniym hanowtarot ʿad shenat hayovel wenigeraʿ meʿerekekha׃

¹⁹ וְאִם־גָּאֹ֤ל יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה הַמַּקְדִּ֖ישׁ אֹתֹ֑ו וְ֠יָסַף חֲמִשִׁ֧ית כֶּֽסֶף־עֶרְכְּךָ֛ עָלָ֖יו וְקָ֥ם לֹֽו׃ weʾim־gaʾol yigeʾal ʾet־hasadeh hamaqediysh ʾotow weyasaf ḥamishiyt kesef־ʿerekekha ʿalayw weqam low׃

²⁰ וְאִם־לֹ֤א יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה וְאִם־מָכַ֥ר אֶת־הַשָּׂדֶ֖ה לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל עֹֽוד׃ weʾim־loʾ yigeʾal ʾet־hasadeh weʾim־makhar ʾet־hasadeh leʾiysh ʾaḥer loʾ yigaʾel ʿowd׃

²¹ וְהָיָ֨ה הַשָּׂדֶ֜ה בְּצֵאתֹ֣ו בַיֹּבֵ֗ל קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָ֖ה כִּשְׂדֵ֣ה הַחֵ֑רֶם לַכֹּהֵ֖ן תִּהְיֶ֥ה אֲחֻזָּתֹֽו׃ wehayah hasadeh betseʾtow vayovel qodesh layhwah kisedeh haḥerem lakohen tiheyeh ʾaḥuzatow׃

²² וְאִם֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה מִקְנָתֹ֔ו אֲשֶׁ֕ר לֹ֖א מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּתֹ֑ו יַקְדִּ֖ישׁ לַֽיהוָֽה׃ weʾim ʾet־sedeh miqenatow ʾasher loʾ misedeh ʾaḥuzatow yaqediysh layhwah׃

²³ וְחִשַּׁב־לֹ֣ו הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מִכְסַ֣ת הָֽעֶרְכְּךָ֔ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנָתַ֤ן אֶת־הָעֶרְכְּךָ֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה׃ weḥishav־low hakohen ʾet mikhesat haʿerekekha ʿad shenat hayovel wenatan ʾet־haʿerekekha bayowm hahuʾ qodesh layhwah׃

²⁴ בִּשְׁנַ֤ת הַיֹּובֵל֙ יָשׁ֣וּב הַשָּׂדֶ֔ה לַאֲשֶׁ֥ר קָנָ֖הוּ מֵאִתֹּ֑ו לַאֲשֶׁר־לֹ֖ו אֲחֻזַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃ bishenat hayowvel yashuv hasadeh laʾasher qanahu meʾitow laʾasher־low ʾaḥuzat haʾarets׃

²⁵ וְכָל־עֶרְכְּךָ֔ יִהְיֶ֖ה בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה יִהְיֶ֥ה הַשָּֽׁקֶל׃ ס wekhal־ʿerekekha yiheyeh besheqel haqodesh ʿeseriym gerah yiheyeh hashaqel׃ s

Note · Lévitique 27.16–25

Le droit du champ demeure lié au jubilé

L’évaluation tient compte des années et distingue propriété familiale et terre acquise. Le cadre du chapitre précédent continue donc de limiter les transactions. Un don religieux ne doit pas être compris comme une opération qui ferait disparaître par magie toutes les responsabilités attachées au bien.

²⁶ אַךְ־בְּכֹ֞ור אֲשֶׁר־יְבֻכַּ֤ר לַֽיהוָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה לֹֽא־יַקְדִּ֥ישׁ אִ֖ישׁ אֹתֹ֑ו אִם־שֹׁ֣ור אִם־שֶׂ֔ה לַֽיהוָ֖ה הֽוּא׃ ʾakhe־bekhowr ʾasher־yevukar layhwah bivehemah loʾ־yaqediysh ʾiysh ʾotow ʾim־showr ʾim־seh layhwah huʾ׃

²⁷ וְאִ֨ם בַּבְּהֵמָ֤ה הַטְּמֵאָה֙ וּפָדָ֣ה בְעֶרְכֶּ֔ךָ וְיָסַ֥ף חֲמִשִׁתֹ֖ו עָלָ֑יו וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל וְנִמְכַּ֥ר בְּעֶרְכֶּֽךָ׃ weʾim babehemah haṭemeʾah ufadah veʿerekekha weyasaf ḥamishitow ʿalayw weʾim־loʾ yigaʾel wenimekar beʿerekekha׃

²⁸ אַךְ־כָּל־חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽיהוָ֜ה מִכָּל־אֲשֶׁר־לֹ֗ו מֵאָדָ֤ם וּבְהֵמָה֙ וּמִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּתֹ֔ו לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְלֹ֣א יִגָּאֵ֑ל כָּל־חֵ֕רֶם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהוָֽה׃ ʾakhe־kal־ḥerem ʾasher yaḥarim ʾiysh layhwah mikal־ʾasher־low meʾadam uvehemah umisedeh ʾaḥuzatow loʾ yimakher weloʾ yigaʾel kal־ḥerem qodesh־qadashiym huʾ layhwah׃

²⁹ כָּל־חֵ֗רֶם אֲשֶׁ֧ר יָחֳרַ֛ם מִן־הָאָדָ֖ם לֹ֣א יִפָּדֶ֑ה מֹ֖ות יוּמָֽת׃ kal־ḥerem ʾasher yaḥoram min־haʾadam loʾ yipadeh mowt yumat׃

Note · Lévitique 27.26–29

Le vœu ordinaire ne doit pas être confondu avec l’interdit

Le premier-né appartient déjà à Dieu et ne devient pas un nouveau don disponible. L’interdit évoqué ensuite comporte une irrévocabilité qui peut aller jusqu’à la mort pour une personne : c’est une difficulté réelle du texte ancien. Elle ne fonde aucun droit actuel de vouer un être humain à la mort ni de sacrifier un proche pour accomplir une promesse religieuse.

³⁰ וְכָל־מַעְשַׂ֨ר הָאָ֜רֶץ מִזֶּ֤רַע הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּרִ֣י הָעֵ֔ץ לַיהוָ֖ה ה֑וּא קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃ wekhal־maʿesar haʾarets mizeraʿ haʾarets miperiy haʿets layhwah huʾ qodesh layhwah׃

³¹ וְאִם־גָּאֹ֥ל יִגְאַ֛ל אִ֖ישׁ מִמַּֽעַשְׂרֹ֑ו חֲמִשִׁיתֹ֖ו יֹסֵ֥ף עָלָֽיו׃ weʾim־gaʾol yigeʾal ʾiysh mimaʿaserow ḥamishiytow yosef ʿalayw׃

³² וְכָל־מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֖ר תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט הָֽעֲשִׂירִ֕י יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃ wekhal־maʿesar baqar watsoʾn kol ʾasher־yaʿavor taḥat hashaveṭ haʿasiyriy yiheyeh־qodesh layhwah׃

³³ לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּֽין־טֹ֥וב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם־הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה־ה֧וּא וּתְמוּרָתֹ֛ו יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל׃ loʾ yevaqer beyn־ṭowv laraʿ weloʾ yemiyrenu weʾim־hamer yemiyrenu wehayah־huʾ utemuratow yiheyeh־qodesh loʾ yigaʾel׃

³⁴ אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֹ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר סִינָֽי׃ ʾeleh hamitseot ʾasher tsiuah yehwah ʾet־mosheh ʾel־beney yiseraʾel behar siynay׃

Note · Lévitique 27.30–34

L’usage des ressources reste entouré de limites

Les dîmes et leurs conditions de rachat concluent l’ensemble. Le texte précise même les limites du choix des animaux afin d’éviter une sélection intéressée. Le livre s’achève sur des commandements situés au Sinaï : leur réception chrétienne demande de les lire dans cette histoire plutôt que d’en extraire un système financier obligatoire inchangé.