1 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
2 וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְעֹ֛ו לַמֹּ֖לֶךְ מֹ֣ות יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃ weʾel־beney yiseraʾel toʾmar ʾiysh ʾiysh mibeney yiseraʾel umin־hager ׀ hagar beyiseraʾel ʾasher yiten mizareʿow lamolekhe mowt yumat ʿam haʾarets yiregemuhu vaʾaven׃
3 וַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹתֹ֖ו מִקֶּ֣רֶב עַמֹּ֑ו כִּ֤י מִזַּרְעֹו֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי׃ waʾaniy ʾeten ʾet־panay baʾiysh hahuʾ wehikheratiy ʾotow miqerev ʿamow kiy mizareʿow natan lamolekhe lemaʿan ṭameʾ ʾet־miqedashiy uleḥalel ʾet־shem qadeshiy׃
4 וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ אֶת־עֵֽינֵיהֶם֙ מִן־הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא בְּתִתֹּ֥ו מִזַּרְעֹ֖ו לַמֹּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֖י הָמִ֥ית אֹתֹֽו׃ weʾim haʿelem yaʿeliymu ʿam haʾarets ʾet־ʿeyneyhem min־haʾiysh hahuʾ betitow mizareʿow lamolekhe leviletiy hamiyt ʾotow׃
5 וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתֹּ֑ו וְהִכְרַתִּ֨י אֹתֹ֜ו וְאֵ֣ת ׀ כָּל־הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יו לִזְנֹ֛ות אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃ wesametiy ʾaniy ʾet־panay baʾiysh hahuʾ uvemishepaḥetow wehikheratiy ʾotow weʾet ׀ kal־hazoniym ʾaḥarayw lizenowt ʾaḥarey hamolekhe miqerev ʿamam׃
6 וְהַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תִּפְנֶ֤ה אֶל־הָֽאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים לִזְנֹ֖ות אַחֲרֵיהֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בַּנֶּ֣פֶשׁ הַהִ֔וא וְהִכְרַתִּ֥י אֹתֹ֖ו מִקֶּ֥רֶב עַמֹּֽו׃ wehanefesh ʾasher tifeneh ʾel־haʾovot weʾel־hayideʿoniym lizenowt ʾaḥareyhem wenatatiy ʾet־panay banefesh hahiwʾ wehikheratiy ʾotow miqerev ʿamow׃
7 וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ wehiteqadishetem wiheyiytem qedoshiym kiy ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃
8 וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ ushemaretem ʾet־ḥuqotay waʿasiytem ʾotam ʾaniy yehwah meqadishekhem׃
Note · Lévitique 20.1–8
La communauté ne doit pas fermer les yeux
L’offrande d’enfants à Molek et le recours aux puissances consultées sont présentés comme des ruptures graves. Le texte met en cause l’indifférence collective. Cette responsabilité ne doit pas devenir une autorisation de persécuter des personnes dont la croyance ou la pratique serait différente.
9 כִּֽי־אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת־אָבִ֛יו וְאֶת־אִמֹּ֖ו מֹ֣ות יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמֹּ֛ו קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בֹּֽו׃ kiy־ʾiysh ʾiysh ʾasher yeqalel ʾet־ʾaviyw weʾet־ʾimow mowt yumat ʾaviyw weʾimow qilel damayw bow׃
10 וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִנְאַף֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִנְאַ֖ף אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ מֹֽות־יוּמַ֥ת הַנֹּאֵ֖ף וְהַנֹּאָֽפֶת׃ weʾiysh ʾasher yineʾaf ʾet־ʾeshet ʾiysh ʾasher yineʾaf ʾet־ʾeshet reʿehu mowt־yumat hanoʾef wehanoʾafet׃
11 וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יו גִּלָּ֑ה מֹֽות־יוּמְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ weʾiysh ʾasher yishekav ʾet־ʾeshet ʾaviyw ʿerewat ʾaviyw gilah mowt־yumetu sheneyhem demeyhem bam׃
12 וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־כַּלָּתֹ֔ו מֹ֥ות יוּמְת֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם תֶּ֥בֶל עָשׂ֖וּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ weʾiysh ʾasher yishekav ʾet־kalatow mowt yumetu sheneyhem tevel ʿasu demeyhem bam׃
13 וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת־זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תֹּועֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מֹ֥ות יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ weʾiysh ʾasher yishekav ʾet־zakhar mishekevey ʾishah towʿevah ʿasu sheneyhem mowt yumatu demeyhem bam׃
14 וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִקַּ֧ח אֶת־אִשָּׁ֛ה וְאֶת־אִמָּ֖הּ זִמָּ֣ה הִ֑וא בָּאֵ֞שׁ יִשְׂרְפ֤וּ אֹתֹו֙ וְאֶתְהֶ֔ן וְלֹא־תִהְיֶ֥ה זִמָּ֖ה בְּתֹוכְכֶֽם׃ weʾiysh ʾasher yiqaḥ ʾet־ʾishah weʾet־ʾimah zimah hiwʾ baʾesh yiserefu ʾotow weʾetehen weloʾ־tiheyeh zimah betowkhekhem׃
15 וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן שְׁכָבְתֹּ֛ו בִּבְהֵמָ֖ה מֹ֣ות יוּמָ֑ת וְאֶת־הַבְּהֵמָ֖ה תַּהֲרֹֽגוּ׃ weʾiysh ʾasher yiten shekhavetow bivehemah mowt yumat weʾet־habehemah taharogu׃
16 וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר תִּקְרַ֤ב אֶל־כָּל־בְּהֵמָה֙ לְרִבְעָ֣ה אֹתָ֔הּ וְהָרַגְתָּ֥ אֶת־הָאִשָּׁ֖ה וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה מֹ֥ות יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ weʾishah ʾasher tiqerav ʾel־kal־behemah leriveʿah ʾotah weharageta ʾet־haʾishah weʾet־habehemah mowt yumatu demeyhem bam׃
17 וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר־יִקַּ֣ח אֶת־אֲחֹתֹ֡ו בַּת־אָבִ֣יו אֹ֣ו בַת־אִ֠מֹּו וְרָאָ֨ה אֶת־עֶרְוָתָ֜הּ וְהִֽיא־תִרְאֶ֤ה אֶת־עֶרְוָתֹו֙ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹתֹ֛ו גִּלָּ֖ה עֲוֹנֹ֥ו יִשָּֽׂא׃ weʾiysh ʾasher־yiqaḥ ʾet־ʾaḥotow bat־ʾaviyw ʾow vat־ʾimow weraʾah ʾet־ʿerewatah wehiyʾ־tireʾeh ʾet־ʿerewatow ḥesed huʾ wenikheretu leʿeyney beney ʿamam ʿerewat ʾaḥotow gilah ʿaonow yisaʾ׃
18 וְ֠אִישׁ אֲשֶׁר־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה דָּוָ֗ה וְגִלָּ֤ה אֶת־עֶרְוָתָהּ֙ אֶת־מְקֹרָ֣הּ הֶֽעֱרָ֔ה וְהִ֕יא גִּלְּתָ֖ה אֶת־מְקֹ֣ור דָּמֶ֑יהָ וְנִכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃ weʾiysh ʾasher־yishekav ʾet־ʾishah dawah wegilah ʾet־ʿerewatah ʾet־meqorah heʿerah wehiyʾ giletah ʾet־meqowr dameyha wenikheretu sheneyhem miqerev ʿamam׃
19 וְעֶרְוַ֨ת אֲחֹ֧ות אִמְּךָ֛ וַאֲחֹ֥ות אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּ֧י אֶת־שְׁאֵרֹ֛ו הֶעֱרָ֖ה עֲוֹנָ֥ם יִשָּֽׂאוּ׃ weʿerewat ʾaḥowt ʾimekha waʾaḥowt ʾaviykha loʾ tegaleh kiy ʾet־sheʾerow heʿerah ʿaonam yisaʾu׃
20 וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־דֹּ֣דָתֹ֔ו עֶרְוַ֥ת דֹּדֹ֖ו גִּלָּ֑ה חֶטְאָ֥ם יִשָּׂ֖אוּ עֲרִירִ֥ים יָמֻֽתוּ׃ weʾiysh ʾasher yishekav ʾet־dodatow ʿerewat dodow gilah ḥeṭeʾam yisaʾu ʿariyriym yamutu׃
21 וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא עֶרְוַ֥ת אָחִ֛יו גִּלָּ֖ה עֲרִירִ֥ים יִהְיֽוּ׃ weʾiysh ʾasher yiqaḥ ʾet־ʾeshet ʾaḥiyw nidah hiwʾ ʿerewat ʾaḥiyw gilah ʿariyriym yiheyu׃
Note · Lévitique 20.9–21
Nommer les sanctions sans les rendre applicables par nous
La série distingue plusieurs relations interdites et plusieurs conséquences. Certaines peines sont capitales, ce qui interdit d’en parler comme de simples recommandations symboliques. La réception chrétienne passe néanmoins par l’ensemble des Écritures et par le Christ ; ces versets ne donnent aucun mandat de violence contre des proches ou des minorités.
22 וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ׃ ushemaretem ʾet־kal־ḥuqotay weʾet־kal־mishepaṭay waʿasiytem ʾotam weloʾ־taqiyʾ ʾetekhem haʾarets ʾasher ʾaniy meviyʾ ʾetekhem shamah lashevet bah׃
23 וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ בְּחֻקֹּ֣ת הַגֹּ֔וי אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֤י אֶת־כָּל־אֵ֙לֶּה֙ עָשׂ֔וּ וָאָקֻ֖ץ בָּֽם׃ weloʾ telekhu beḥuqot hagowy ʾasher־ʾaniy meshaleaḥ mipeneykhem kiy ʾet־kal־ʾeleh ʿasu waʾaquts bam׃
24 וָאֹמַ֣ר לָכֶ֗ם אַתֶּם֮ תִּֽירְשׁ֣וּ אֶת־אַדְמָתָם֒ וַאֲנִ֞י אֶתְּנֶ֤נָּה לָכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֹתָ֔הּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי אֶתְכֶ֖ם מִן־הָֽעַמִּֽים׃ waʾomar lakhem ʾatem tiyreshu ʾet־ʾadematam waʾaniy ʾetenenah lakhem lareshet ʾotah ʾerets zavat ḥalav udevash ʾaniy yehwah ʾeloheykhem ʾasher־hivedaletiy ʾetekhem min־haʿamiym׃
25 וְהִבְדַּלְתֶּ֞ם בֵּֽין־הַבְּהֵמָ֤ה הַטְּהֹרָה֙ לַטְּמֵאָ֔ה וּבֵין־הָעֹ֥וף הַטָּמֵ֖א לַטָּהֹ֑ר וְלֹֽא־תְשַׁקְּצ֨וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֜ם בַּבְּהֵמָ֣ה וּבָעֹ֗וף וּבְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְמֹ֣שׂ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי לָכֶ֖ם לְטַמֵּֽא׃ wehivedaletem beyn־habehemah haṭehorah laṭemeʾah uveyn־haʿowf haṭameʾ laṭahor weloʾ־teshaqetsu ʾet־nafeshoteykhem babehemah uvaʿowf uvekhol ʾasher tiremos haʾadamah ʾasher־hivedaletiy lakhem leṭameʾ׃
26 וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָדֹ֖ושׁ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְיֹ֥ות לִֽי׃ wiheyiytem liy qedoshiym kiy qadowsh ʾaniy yehwah waʾavedil ʾetekhem min־haʿamiym liheyowt liy׃
27 וְאִ֣ישׁ אֹֽו־אִשָּׁ֗ה כִּי־יִהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם אֹ֛וב אֹ֥ו יִדְּעֹנִ֖י מֹ֣ות יוּמָ֑תוּ בָּאֶ֛בֶן יִרְגְּמ֥וּ אֹתָ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ פ weʾiysh ʾow־ʾishah kiy־yiheyeh vahem ʾowv ʾow yideʿoniy mowt yumatu baʾeven yiregemu ʾotam demeyhem bam׃ f
Note · Lévitique 20.22–27
L’appartenance au pays ne supprime pas l’exigence
Israël est averti du même risque de rejet que les populations qui l’ont précédé. L’élection ne constitue pas un droit de faire n’importe quoi. La séparation des pratiques ne peut être transformée en doctrine d’une valeur humaine inférieure des autres peuples.