Exode 16

¹ וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵילִ֔ם וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־מִדְבַּר־סִ֔ין אֲשֶׁ֥ר בֵּין־אֵילִ֖ם וּבֵ֣ין סִינָ֑י בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יֹום֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לְצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ wayiseʿu meʾeylim wayavoʾu kal־ʿadat beney־yiseraʾel ʾel־midebar־siyn ʾasher beyn־ʾeylim uveyn siynay baḥamishah ʿasar yowm laḥodesh hasheniy letseʾtam meʾerets mitserayim׃

² [וַיִּלִּינוּ כ] (וַיִּלֹּ֜ונוּ ק) כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן בַּמִּדְבָּֽר׃ [wayiliynu kh] (wayilownu q) kal־ʿadat beney־yiseraʾel ʿal־mosheh weʿal־ʾaharon bamidebar׃

³ וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־יְהוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאָכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־הֹוצֵאתֶ֤ם אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־כָּל־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ ס wayoʾmeru ʾalehem beney yiseraʾel miy־yiten mutenu veyad־yehwah beʾerets mitserayim beshivetenu ʿal־siyr habasar beʾakhelenu leḥem lasovaʿ kiy־howtseʾtem ʾotanu ʾel־hamidebar hazeh lehamiyt ʾet־kal־haqahal hazeh baraʿav׃ s

⁴ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־יֹ֣ום בְּיֹומֹ֔ו לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתֹורָתִ֖י אִם־לֹֽא׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh hineniy mameṭiyr lakhem leḥem min־hashamayim weyatsaʾ haʿam welaqeṭu devar־yowm beyowmow lemaʿan ʾanasenu hayelekhe betowratiy ʾim־loʾ׃

⁵ וְהָיָה֙ בַּיֹּ֣ום הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ יֹ֥ום ׀ יֹֽום׃ ס wehayah bayowm hashishiy wehekhiynu ʾet ʾasher־yaviyʾu wehayah misheneh ʿal ʾasher־yileqeṭu yowm ׀ yowm׃ s

⁶ וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהוָ֛ה הֹוצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ wayoʾmer mosheh weʾaharon ʾel־kal־beney yiseraʾel ʿerev wiydaʿetem kiy yehwah howtsiyʾ ʾetekhem meʾerets mitserayim׃

⁷ וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּבֹ֣וד יְהוָ֔ה בְּשָׁמְעֹ֥ו אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְהוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י [תַלֹּונוּ כ] (תַלִּ֖ינוּ ק) עָלֵֽינוּ׃ uvoqer ureʾiytem ʾet־kevowd yehwah beshameʿow ʾet־telunoteykhem ʿal־yehwah wenaḥenu mah kiy [talownu kh] (taliynu q) ʿaleynu׃

⁸ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהוָה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֙קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהוָה֙ אֶת־תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹא־עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־יְהוָֽה׃ wayoʾmer mosheh betet yehwah lakhem baʿerev basar leʾekhol weleḥem baboqer liseboaʿ bishemoaʿ yehwah ʾet־telunoteykhem ʾasher־ʾatem maliynim ʿalayw wenaḥenu mah loʾ־ʿaleynu telunoteykhem kiy ʿal־yehwah׃

⁹ וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כָּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃ wayoʾmer mosheh ʾel־ʾaharon ʾemor ʾel־kal־ʿadat beney yiseraʾel qirevu lifeney yehwah kiy shamaʿ ʾet telunoteykhem׃

¹⁰ וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל־כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּבֹ֣וד יְהוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן׃ פ wayehiy kedaber ʾaharon ʾel־kal־ʿadat beney־yiseraʾel wayifenu ʾel־hamidebar wehineh kevowd yehwah nireʾah beʿanan׃ f

¹¹ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃

¹² שָׁמַ֗עְתִּי אֶת־תְּלוּנֹּת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ דַּבֵּ֨ר אֲלֵהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בֵּ֤ין הָֽעַרְבַּ֙יִם֙ תֹּאכְל֣וּ בָשָׂ֔ר וּבַבֹּ֖קֶר תִּשְׂבְּעוּ־לָ֑חֶם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ shamaʿetiy ʾet־telunot beney yiseraʾel daber ʾalehem leʾmor beyn haʿarebayim toʾkhelu vasar uvaboqer tisebeʿu־laḥem wiydaʿetem kiy ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃

Note · Exode 16.1–12

La plainte reçoit une réponse matérielle

La faim n’est pas seulement un problème d’attitude religieuse. Dieu annonce une nourriture réelle. Le récit souligne aussi que les murmures contre les envoyés touchent la relation à celui qui les a mandatés, sans autoriser tout responsable à qualifier de révolte contre Dieu la moindre critique de sa conduite.

¹³ וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַתַּ֣עַל הַשְּׂלָ֔ו וַתְּכַ֖ס אֶת־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטַּ֔ל סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶֽה׃ wayehiy vaʿerev wataʿal haselaw watekhas ʾet־hamaḥaneh uvaboqer hayetah shikhevat haṭal saviyv lamaḥaneh׃

¹⁴ וַתַּ֖עַל שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֑ל וְהִנֵּ֞ה עַל־פְּנֵ֤י הַמִּדְבָּר֙ דַּ֣ק מְחֻסְפָּ֔ס דַּ֥ק כַּכְּפֹ֖ר עַל־הָאָֽרֶץ׃ wataʿal shikhevat haṭal wehineh ʿal־peney hamidebar daq meḥusepas daq kakefor ʿal־haʾarets׃

¹⁵ וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ wayireʾu veney־yiseraʾel wayoʾmeru ʾiysh ʾel־ʾaḥiyw man huʾ kiy loʾ yadeʿu mah־huʾ wayoʾmer mosheh ʾalehem huʾ haleḥem ʾasher natan yehwah lakhem leʾakhelah׃

¹⁶ זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אָכְלֹ֑ו עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַאֲשֶׁ֥ר בְּאָהֳלֹ֖ו תִּקָּֽחוּ׃ zeh hadavar ʾasher tsiuah yehwah liqeṭu mimenu ʾiysh lefiy ʾakhelow ʿomer lagulegolet misepar nafeshoteykhem ʾiysh laʾasher beʾaholow tiqaḥu׃

¹⁷ וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֖ן בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּלְקְט֔וּ הַמַּרְבֶּ֖ה וְהַמַּמְעִֽיט׃ wayaʿasu־khen beney yiseraʾel wayileqeṭu hamarebeh wehamameʿiyṭ׃

¹⁸ וַיָּמֹ֣דּוּ בָעֹ֔מֶר וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי־אָכְלֹ֖ו לָקָֽטוּ׃ wayamodu vaʿomer weloʾ heʿediyf hamarebeh wehamameʿiyṭ loʾ heḥesiyr ʾiysh lefiy־ʾakhelow laqaṭu׃

¹⁹ וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יֹותֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃ wayoʾmer mosheh ʾalehem ʾiysh ʾal־yowter mimenu ʿad־boqer׃

²⁰ וְלֹא־שָׁמְע֣וּ אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיֹּותִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תֹּולָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃ weloʾ־shameʿu ʾel־mosheh wayowtiru ʾanashiym mimenu ʿad־boqer wayarum towlaʿiym wayiveʾash wayiqetsof ʿalehem mosheh׃

²¹ וַיִּלְקְט֤וּ אֹתֹו֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אָכְלֹ֑ו וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס׃ wayileqeṭu ʾotow baboqer baboqer ʾiysh kefiy ʾakhelow weḥam hashemesh wenamas׃

Note · Exode 16.13–21

Assez pour chacun plutôt qu’une réserve sans limite

La mesure est adaptée aux personnes de chaque tente. La conservation contraire à l’ordre reçu ne donne pas la sécurité espérée. Le passage décrit un régime de confiance particulier ; il ne condamne pas toute réserve alimentaire, mais met ici en question la volonté de se soustraire seul aux conditions données à tous.

²² וַיְהִ֣י ׀ בַּיֹּ֣ום הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כָּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃ wayehiy ׀ bayowm hashishiy laqeṭu leḥem misheneh sheney haʿomer laʾeḥad wayavoʾu kal־nesiyʾey haʿedah wayagiydu lemosheh׃

²³ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה שַׁבָּתֹ֧ון שַׁבַּת־קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָ֖ה מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כָּל־הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־הַבֹּֽקֶר׃ wayoʾmer ʾalehem huʾ ʾasher diber yehwah shabatown shabat־qodesh layhwah maḥar ʾet ʾasher־toʾfu ʾefu weʾet ʾasher־tevashelu bashelu weʾet kal־haʿodef haniyḥu lakhem lemishemeret ʿad־haboqer׃

²⁴ וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתֹו֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה בֹּֽו׃ wayaniyḥu ʾotow ʿad־haboqer kaʾasher tsiuah mosheh weloʾ hiveʾiysh werimah loʾ־hayetah bow׃

²⁵ וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיֹּ֔ום כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיֹּ֖ום לַיהוָ֑ה הַיֹּ֕ום לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ wayoʾmer mosheh ʾikheluhu hayowm kiy־shabat hayowm layhwah hayowm loʾ timetsaʾuhu basadeh׃

²⁶ שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיֹּ֧ום הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה־בֹּֽו׃ sheshet yamiym tileqeṭuhu uvayowm hasheviyʿiy shabat loʾ yiheyeh־bow׃

²⁷ וַֽיְהִי֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י יָצְא֥וּ מִן־הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ׃ ס wayehiy bayowm hasheviyʿiy yatseʾu min־haʿam lileqoṭ weloʾ matsaʾu׃ s

²⁸ וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֹתַ֖י וְתֹורֹתָֽי׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh ʿad־ʾanah meʾanetem lishemor mitseotay wetowrotay׃

²⁹ רְא֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיֹּ֥ום הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יֹומָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמֹ֖ו בַּיֹּ֥ום הַשְּׁבִיעִֽי׃ reʾu kiy־yehwah natan lakhem hashabat ʿal־ken huʾ noten lakhem bayowm hashishiy leḥem yowmayim shevu ׀ ʾiysh taḥetayw ʾal־yetseʾ ʾiysh mimeqomow bayowm hasheviyʿiy׃

³⁰ וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיֹּ֥ום הַשְּׁבִעִֽי׃ wayishebetu haʿam bayowm hasheviʿiy׃

Note · Exode 16.22–30

Le repos fait partie du don

La provision du sixième jour permet de ne pas sortir chercher le septième. Le repos n’est pas un oubli des besoins mais une manière de leur faire place autrement. L’apprentissage inclut des résistances : certains continuent de chercher, comme si cesser l’activité était impossible.

³¹ וַיִּקְרְא֧וּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־שְׁמֹ֖ו מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמֹ֖ו כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ׃ wayiqereʾu veyt־yiseraʾel ʾet־shemow man wehuʾ kezeraʿ gad lavan weṭaʿemow ketsapiyḥit bidevash׃

³² וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהֹוצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ wayoʾmer mosheh zeh hadavar ʾasher tsiuah yehwah meloʾ haʿomer mimenu lemishemeret ledoroteykhem lemaʿan ׀ yireʾu ʾet־haleḥem ʾasher heʾekhaletiy ʾetekhem bamidebar behowtsiyʾiy ʾetekhem meʾerets mitserayim׃

³³ וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֚ח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן־שָׁ֥מָּה מְלֹֽא־הָעֹ֖מֶר מָ֑ן וְהַנַּ֤ח אֹתֹו֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ wayoʾmer mosheh ʾel־ʾaharon qaḥ tsinetsenet ʾaḥat weten־shamah meloʾ־haʿomer man wehanaḥ ʾotow lifeney yehwah lemishemeret ledoroteykhem׃

³⁴ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּנִּיחֵ֧הוּ אַהֲרֹ֛ן לִפְנֵ֥י הָעֵדֻ֖ת לְמִשְׁמָֽרֶת׃ kaʾasher tsiuah yehwah ʾel־mosheh wayaniyḥehu ʾaharon lifeney haʿedut lemishemaret׃

³⁵ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נֹושָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ uveney yiseraʾel ʾakhelu ʾet־haman ʾarebaʿiym shanah ʿad־boʾam ʾel־ʾerets nowshavet ʾet־haman ʾakhelu ʿad־boʾam ʾel־qetseh ʾerets kenaʿan׃

³⁶ וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָאֵיפָ֖ה הֽוּא׃ פ wehaʿomer ʿasiriyt haʾeyfah huʾ׃ f

Note · Exode 16.31–36

Conserver une mémoire sans conserver pour soi

Un échantillon est gardé pour les générations, à la différence des réserves personnelles interdites plus tôt. La fonction n’est pas la même : il s’agit de transmettre le souvenir de la nourriture reçue. Le regard sur les quarante années dépasse déjà le seul jour que le récit vient de raconter.