Exode 22

¹ אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין לֹ֖ו דָּמִֽים׃ ʾim־bamaḥeteret yimatseʾ haganav wehukah wamet ʾeyn low damiym׃

² אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים לֹ֑ו שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־אֵ֣ין לֹ֔ו וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֹֽו׃ ʾim־zareḥah hashemesh ʿalayw damiym low shalem yeshalem ʾim־ʾeyn low wenimekar bigenevatow׃

³ אִֽם־הִמָּצֵא֩ תִמָּצֵ֨א בְיָדֹ֜ו הַגְּנֵבָ֗ה מִשֹּׁ֧ור עַד־חֲמֹ֛ור עַד־שֶׂ֖ה חַיִּ֑ים שְׁנַ֖יִם יְשַׁלֵּֽם׃ ס ʾim־himatseʾ timatseʾ veyadow hagenevah mishowr ʿad־ḥamowr ʿad־seh ḥayiym shenayim yeshalem׃ s

⁴ כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אֹו־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־ [בְּעִירָה כ] (בְּעִירֹ֔ו ק) וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמֹ֖ו יְשַׁלֵּֽם׃ ס kiy yaveʿer־ʾiysh sadeh ʾow־kherem weshilaḥ ʾet־ [beʿiyrah kh] (beʿiyrow q) uviʿer bisedeh ʾaḥer meyṭav sadehu umeyṭav karemow yeshalem׃ s

⁵ כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ אֹ֥ו הַקָּמָ֖ה אֹ֣ו הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃ ס kiy־tetseʾ ʾesh umatseʾah qotsiym weneʾekhal gadiysh ʾow haqamah ʾow hasadeh shalem yeshalem hamaveʿir ʾet־habeʿerah׃ s

Note · Exode 22.1–5

La défense et la négligence ont des limites

La différence entre effraction nocturne et situation de jour empêche de traiter toute mort du voleur de la même manière. Les dégâts causés par les bêtes ou le feu engagent aussi une responsabilité. Le souci de protéger un bien n’efface donc pas toute distinction entre les circonstances.

⁶ כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ כֶּ֤סֶף אֹֽו־כֵלִים֙ לִשְׁמֹ֔ר וְגֻנַּ֖ב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ אִם־יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנָֽיִם׃ kiy־yiten ʾiysh ʾel־reʿehu kesef ʾow־kheliym lishemor wegunav mibeyt haʾiysh ʾim־yimatseʾ haganav yeshalem shenayim׃

⁷ אִם־לֹ֤א יִמָּצֵא֙ הַגַּנָּ֔ב וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל־הַבַּ֖יִת אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָדֹ֖ו בִּמְלֶ֥אכֶת רֵעֵֽהוּ׃ ʾim־loʾ yimatseʾ haganav weniqerav baʿal־habayit ʾel־haʾelohiym ʾim־loʾ shalaḥ yadow bimeleʾkhet reʿehu׃

⁸ עַֽל־כָּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע עַל־שֹׁ֡ור עַל־חֲ֠מֹור עַל־שֶׂ֨ה עַל־שַׂלְמָ֜ה עַל־כָּל־אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃ ס ʿal־kal־devar־peshaʿ ʿal־showr ʿal־ḥamowr ʿal־seh ʿal־salemah ʿal־kal־ʾavedah ʾasher yoʾmar kiy־huʾ zeh ʿad haʾelohiym yavoʾ devar־sheneyhem ʾasher yareshiyʿun ʾelohiym yeshalem shenayim lereʿehu׃ s

⁹ כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ חֲמֹ֨ור אֹו־שֹׁ֥ור אֹו־שֶׂ֛ה וְכָל־בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אֹו־נִשְׁבַּ֥ר אֹו־נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה׃ kiy־yiten ʾiysh ʾel־reʿehu ḥamowr ʾow־showr ʾow־seh wekhal־behemah lishemor umet ʾow־nishebar ʾow־nishebah ʾeyn roʾeh׃

¹⁰ שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָדֹ֖ו בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃ shevuʿat yehwah tiheyeh beyn sheneyhem ʾim־loʾ shalaḥ yadow bimeleʾkhet reʿehu welaqaḥ beʿalayw weloʾ yeshalem׃

¹¹ וְאִם־גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵעִמֹּ֑ו יְשַׁלֵּ֖ם לִבְעָלָֽיו׃ weʾim־ganov yiganev meʿimow yeshalem liveʿalayw׃

¹² אִם־טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף יְבִאֵ֣הוּ עֵ֑ד הַטְּרֵפָ֖ה לֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃ פ ʾim־ṭarof yiṭaref yeviʾehu ʿed haṭerefah loʾ yeshalem׃ f

¹³ וְכִֽי־יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אֹו־מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין־עִמֹּ֖ו שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃ wekhiy־yisheʾal ʾiysh meʿim reʿehu wenishebar ʾow־met beʿalayw ʾeyn־ʿimow shalem yeshalem׃

¹⁴ אִם־בְּעָלָ֥יו עִמֹּ֖ו לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֹֽו׃ ס ʾim־beʿalayw ʿimow loʾ yeshalem ʾim־sakhiyr huʾ baʾ bisekharow׃ s

Note · Exode 22.6–14

Garder pour autrui oblige à rendre compte

Les cas de dépôt, de garde et de prêt cherchent à distinguer fraude, accident et risque assumé. Les traductions hésitent parfois entre une comparution devant Dieu et devant les juges. Le sens général reste celui d’un litige qui demande examen, preuve ou serment plutôt qu’accusation arbitraire.

¹⁵ וְכִֽי־יְפַתֶּ֣ה אִ֗ישׁ בְּתוּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־אֹרָ֖שָׂה וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ מָהֹ֛ר יִמְהָרֶ֥נָּה לֹּ֖ו לְאִשָּֽׁה׃ wekhiy־yefateh ʾiysh betulah ʾasher loʾ־ʾorasah weshakhav ʿimah mahor yimeharenah low leʾishah׃

¹⁶ אִם־מָאֵ֧ן יְמָאֵ֛ן אָבִ֖יהָ לְתִתָּ֣הּ לֹ֑ו כֶּ֣סֶף יִשְׁקֹ֔ל כְּמֹ֖הַר הַבְּתוּלֹֽת׃ ס ʾim־maʾen yemaʾen ʾaviyha letitah low kesef yisheqol kemohar habetulot׃ s

¹⁷ מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃ ס mekhashefah loʾ teḥayeh׃ s

¹⁸ כָּל־שֹׁכֵ֥ב עִם־בְּהֵמָ֖ה מֹ֥ות יוּמָֽת׃ ס kal־shokhev ʿim־behemah mowt yumat׃ s

¹⁹ זֹבֵ֥חַ לָאֱלֹהִ֖ים יָֽחֳרָ֑ם בִּלְתִּ֥י לַיהוָ֖ה לְבַדֹּֽו׃ zoveaḥ laʾelohiym yaḥoram biletiy layhwah levadow׃

Note · Exode 22.15–19

Des prescriptions anciennes à lire sans violence transposée

Le cadre du mariage donne ici au père une place de décision qui ne suffit pas à exprimer le consentement personnel de la femme. Les condamnations capitales concernant magie, pratiques sexuelles et culte rival ne donnent pas à une communauté chrétienne le droit de poursuivre ou d’agresser des personnes au nom de ces versets.

²⁰ וְגֵ֥ר לֹא־תֹונֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ weger loʾ־towneh weloʾ tileḥatsenu kiy־geriym heyiytem beʾerets mitserayim׃

²¹ כָּל־אַלְמָנָ֥ה וְיָתֹ֖ום לֹ֥א תְעַנּֽוּן׃ kal־ʾalemanah weyatowm loʾ teʿanun׃

²² אִם־עַנֵּ֥ה תְעַנֶּ֖ה אֹתֹ֑ו כִּ֣י אִם־צָעֹ֤ק יִצְעַק֙ אֵלַ֔י שָׁמֹ֥עַ אֶשְׁמַ֖ע צַעֲקָתֹֽו׃ ʾim־ʿaneh teʿaneh ʾotow kiy ʾim־tsaʿoq yitseʿaq ʾelay shamoaʿ ʾeshemaʿ tsaʿaqatow׃

²³ וְחָרָ֣ה אַפִּ֔י וְהָרַגְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בֶּחָ֑רֶב וְהָי֤וּ נְשֵׁיכֶם֙ אַלְמָנֹ֔ות וּבְנֵיכֶ֖ם יְתֹמִֽים׃ פ weḥarah ʾapiy weharagetiy ʾetekhem beḥarev wehayu nesheykhem ʾalemanowt uveneykhem yetomiym׃ f

²⁴ אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה לֹ֖ו כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃ ʾim־kesef ׀ taleweh ʾet־ʿamiy ʾet־heʿaniy ʿimakhe loʾ־tiheyeh low kenosheh loʾ־tesiymun ʿalayw neshekhe׃

²⁵ אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֹֽו׃ ʾim־ḥavol taḥebol salemat reʿekha ʿad־boʾ hashemesh teshiyvenu low׃

²⁶ כִּ֣י הִ֤וא [כְסוּתָה כ] (כְסוּתֹו֙ ק) לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָתֹ֖ו לְעֹרֹ֑ו בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי׃ ס kiy hiwʾ [khesutah kh] (khesutow q) levadah hiwʾ simelatow leʿorow bameh yishekav wehayah kiy־yitseʿaq ʾelay weshamaʿetiy kiy־ḥanun ʾaniy׃ s

Note · Exode 22.20–26

Le cri du vulnérable compte devant Dieu

Le souvenir d’avoir été étranger doit devenir une conduite envers l’étranger présent. Le prêt et le gage ne doivent pas priver le pauvre de ce qui lui permet de dormir ou de vivre. La compassion de Dieu est reliée à des décisions économiques concrètes, non à une générosité seulement déclarée.

²⁷ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר׃ ʾelohiym loʾ teqalel wenasiyʾ veʿamekha loʾ taʾor׃

²⁸ מְלֵאָתְךָ֥ וְדִמְעֲךָ֖ לֹ֣א תְאַחֵ֑ר בְּכֹ֥ור בָּנֶ֖יךָ תִּתֶּן־לִּֽי ׃ meleʾatekha wedimeʿakha loʾ teʾaḥer bekhowr baneykha titen־liy ׃

²⁹ כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְשֹׁרְךָ֖ לְצֹאנֶ֑ךָ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ יִהְיֶ֣ה עִם־אִמֹּ֔ו בַּיֹּ֥ום הַשְּׁמִינִ֖י תִּתְּנֹו־לִֽי׃ ken־taʿaseh leshorekha letsoʾnekha shiveʿat yamiym yiheyeh ʿim־ʾimow bayowm hashemiyniy titenow־liy׃

³⁰ וְאַנְשֵׁי־קֹ֖דֶשׁ תִּהְי֣וּן לִ֑י וּבָשָׂ֨ר בַּשָּׂדֶ֤ה טְרֵפָה֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ לַכֶּ֖לֶב תַּשְׁלִכ֥וּן אֹתֹֽו׃ ס weʾaneshey־qodesh tiheyun liy uvasar basadeh ṭerefah loʾ toʾkhelu lakelev tashelikhun ʾotow׃ s

Note · Exode 22.27–30

La consécration ne dispense pas de lire l’ensemble

Les prémices et les premiers-nés expriment l’appartenance à Dieu. Pour les fils, cette demande doit être lue avec le rachat prescrit en Exode 13, et non comme un ordre de sacrifice humain. Le respect de Dieu et des responsables n’interdit pas la dénonciation d’une injustice réelle.