Genèse 45

¹ וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יֹוסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הֹוצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתֹּ֔ו בְּהִתְוַדַּ֥ע יֹוסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃ weloʾ־yakhol yowsef lehiteʾapeq lekhol hanitsaviym ʿalayw wayiqeraʾ howtsiyʾu khal־ʾiysh meʿalay weloʾ־ʿamad ʾiysh ʾitow behitewadaʿ yowsef ʾel־ʾeḥayw׃

² וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹלֹ֖ו בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ wayiten ʾet־qolow bivekhiy wayishemeʿu mitserayim wayishemaʿ beyt pareʿoh׃

³ וַיֹּ֨אמֶר יֹוסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יֹוסֵ֔ף הַעֹ֥וד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנֹ֣ות אֹתֹ֔ו כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃ wayoʾmer yowsef ʾel־ʾeḥayw ʾaniy yowsef haʿowd ʾaviy ḥay weloʾ־yakhelu ʾeḥayw laʿanowt ʾotow kiy nivehalu mipanayw׃

⁴ וַיֹּ֨אמֶר יֹוסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יֹוסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃ wayoʾmer yowsef ʾel־ʾeḥayw geshu־naʾ ʾelay wayigashu wayoʾmer ʾaniy yowsef ʾaḥiykhem ʾasher־mekharetem ʾotiy mitserayemah׃

⁵ וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃ weʿatah ׀ ʾal־teʿatsevu weʾal־yiḥar beʿeyneykhem kiy־mekharetem ʾotiy henah kiy lemiḥeyah shelaḥaniy ʾelohiym lifeneykhem׃

⁶ כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעֹוד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר ׃ kiy־zeh shenatayim haraʿav beqerev haʾarets weʿowd ḥamesh shaniym ʾasher ʾeyn־ḥariysh weqatsiyr ׃

⁷ וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲיֹ֣ות לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃ wayishelaḥeniy ʾelohiym lifeneykhem lasum lakhem sheʾeriyt baʾarets ulehaḥayowt lakhem lifeleyṭah gedolah׃

⁸ וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדֹון֙ לְכָל־בֵּיתֹ֔ו וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ weʿatah loʾ־ʾatem shelaḥetem ʾotiy henah kiy haʾelohiym wayesiymeniy leʾav lefareʿoh uleʾadown lekhal־beytow umoshel bekhal־ʾerets mitserayim׃

Note · Genèse 45.1–8

Un bien issu du mal ne rend pas le mal bon

Joseph nomme la vente avant de parler de la conduite de Dieu. Sa relecture ne constitue pas une permission de trahir un proche au nom d’un résultat futur. Elle ne peut pas non plus être imposée de l’extérieur à une victime pour lui interdire sa plainte ou sa recherche de justice.

⁹ מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יֹוסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָדֹ֖ון לְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃ maharu waʿalu ʾel־ʾaviy waʾamaretem ʾelayw koh ʾamar binekha yowsef samaniy ʾelohiym leʾadown lekhal־mitserayim redah ʾelay ʾal־taʿamod׃

¹⁰ וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרֹוב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ weyashaveta veʾerets־goshen wehayiyta qarowv ʾelay ʾatah uvaneykha uveney vaneykha wetsoʾnekha uveqarekha wekhal־ʾasher־lakhe׃

¹¹ וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־עֹ֛וד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ wekhilekaletiy ʾotekha sham kiy־ʿowd ḥamesh shaniym raʿav pen־tiuaresh ʾatah uveytekha wekhal־ʾasher־lakhe׃

¹² וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹאֹ֔ות וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃ wehineh ʿeyneykhem roʾowt weʿeyney ʾaḥiy vineyamiyn kiy־fiy hamedaber ʾaleykhem׃

¹³ וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבֹודִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהֹורַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה׃ wehigadetem leʾaviy ʾet־kal־kevowdiy bemitserayim weʾet kal־ʾasher reʾiytem umiharetem wehowradetem ʾet־ʾaviy henah׃

¹⁴ וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו׃ wayipol ʿal־tsaueʾrey vineyamin־ʾaḥiyw wayeveke uvineyamin bakhah ʿal־tsauaʾrayw׃

¹⁵ וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתֹּֽו׃ wayenasheq lekhal־ʾeḥayw wayeveke ʿaleyhem weʾaḥarey khen diberu ʾeḥayw ʾitow׃

Note · Genèse 45.9–15

La fraternité retrouve une parole

Joseph invite son père et la maison à venir vivre près de lui. Les embrassades et les larmes précèdent la conversation retrouvée avec ses frères. La vérité ne reste pas une idée abstraite : elle rend de nouveau possible une relation que le secret avait rendue impraticable.

¹⁶ וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יֹוסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃ wehaqol nishemaʿ beyt pareʿoh leʾmor baʾu ʾaḥey yowsef wayiyṭav beʿeyney fareʿoh uveʿeyney ʿavadayw׃

¹⁷ וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ wayoʾmer pareʿoh ʾel־yowsef ʾemor ʾel־ʾaḥeykha zoʾt ʿasu ṭaʿanu ʾet־beʿiyrekhem ulekhu־voʾu ʾaretsah kenaʿan׃

¹⁸ וּקְח֧וּ אֶת־אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃ uqeḥu ʾet־ʾaviykhem weʾet־bateykhem uvoʾu ʾelay weʾetenah lakhem ʾet־ṭuv ʾerets mitserayim weʾikhelu ʾet־ḥelev haʾarets׃

¹⁹ וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָלֹ֗ות לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃ weʾatah tsuueytah zoʾt ʿasu qeḥu־lakhem meʾerets mitserayim ʿagalowt leṭapekhem welinesheykhem unesaʾtem ʾet־ʾaviykhem uvaʾtem׃

²⁰ וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃ weʿeynekhem ʾal־taḥos ʿal־keleykhem kiy־ṭuv kal־ʾerets mitserayim lakhem huʾ׃

²¹ וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יֹוסֵ֛ף עֲגָלֹ֖ות עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃ wayaʿasu־khen beney yiseraʾel wayiten lahem yowsef ʿagalowt ʿal־piy fareʿoh wayiten lahem tsedah ladarekhe׃

²² לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפֹ֣ות שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵאֹ֣ות כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃ lekhulam natan laʾiysh ḥalifowt semalot ulevineyamin natan shelosh meʾowt kesef weḥamesh ḥalifot semalot׃

²³ וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָזֹ֛ון לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃ uleʾaviyw shalaḥ kezoʾt ʿasarah ḥamoriym noseʾiym miṭuv mitserayim weʿeser ʾatonot noseʾot bar waleḥem umazown leʾaviyw ladarekhe׃

²⁴ וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃ wayeshalaḥ ʾet־ʾeḥayw wayelekhu wayoʾmer ʾalehem ʾal־tiregezu badarekhe׃

Note · Genèse 45.16–24

Des moyens matériels pour rendre le retour possible

L’accord de Pharaon et les provisions donnent à l’invitation une réalité concrète. Joseph recommande à ses frères de ne pas se quereller en route. La réconciliation ne supprime pas magiquement les anciennes habitudes ; elle demande encore de veiller à la manière de vivre ensemble.

²⁵ וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃ wayaʿalu mimitserayim wayavoʾu ʾerets kenaʿan ʾel־yaʿaqov ʾaviyhem׃

²⁶ וַיַּגִּ֨דוּ לֹ֜ו לֵאמֹ֗ר עֹ֚וד יֹוסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבֹּ֔ו כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃ wayagidu low leʾmor ʿowd yowsef ḥay wekhiy־huʾ moshel bekhal־ʾerets mitserayim wayafag libow kiy loʾ־heʾemiyn lahem׃

²⁷ וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יֹוסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָלֹ֔ות אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יֹוסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹתֹ֑ו וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃ wayedaberu ʾelayw ʾet kal־diverey yowsef ʾasher diber ʾalehem wayareʾ ʾet־haʿagalowt ʾasher־shalaḥ yowsef laseʾt ʾotow wateḥiy ruaḥ yaʿaqov ʾaviyhem׃

²⁸ וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עֹוד־יֹוסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃ wayoʾmer yiseraʾel rav ʿowd־yowsef beniy ḥay ʾelekhah weʾereʾenu beṭerem ʾamut׃

Note · Genèse 45.25–28

Une bonne nouvelle difficile à croire

Jacob ne reçoit pas immédiatement le récit comme une certitude. Les paroles et les chariots contribuent à lui rendre l’espérance. Le texte respecte ainsi le décalage possible entre l’annonce d’une joie et la capacité d’une personne longtemps meurtrie à l’accueillir.