1 וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ wayeshev yaʿaqov beʾerets megurey ʾaviyw beʾerets kenaʿan׃
2 אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְדֹ֣ות יַעֲקֹ֗ב יֹוסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יֹוסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃ ʾeleh ׀ toledowt yaʿaqov yowsef ben־shevaʿ־ʿesereh shanah hayah roʿeh ʾet־ʾeḥayw batsoʾn wehuʾ naʿar ʾet־beney vilehah weʾet־beney zilepah neshey ʾaviyw wayaveʾ yowsef ʾet־dibatam raʿah ʾel־ʾaviyhem׃
3 וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יֹוסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא לֹ֑ו וְעָ֥שָׂה לֹ֖ו כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃ weyiseraʾel ʾahav ʾet־yowsef mikal־banayw kiy־ven־zequniym huʾ low weʿasah low ketonet pasiym׃
4 וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹתֹ֞ו אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹתֹ֑ו וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּרֹ֥ו לְשָׁלֹֽם׃ wayireʾu ʾeḥayw kiy־ʾotow ʾahav ʾaviyhem mikal־ʾeḥayw wayiseneʾu ʾotow weloʾ yakhelu daberow leshalom׃
5 וַיַּחֲלֹ֤ם יֹוסֵף֙ חֲלֹ֔ום וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיֹּוסִ֥פוּ עֹ֖וד שְׂנֹ֥א אֹתֹֽו׃ wayaḥalom yowsef ḥalowm wayaged leʾeḥayw wayowsifu ʿowd senoʾ ʾotow׃
6 וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־נָ֕א הַחֲלֹ֥ום הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃ wayoʾmer ʾaleyhem shimeʿu־naʾ haḥalowm hazeh ʾasher ḥalametiy׃
7 וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּתֹ֣וךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃ wehineh ʾanaḥenu meʾalemiym ʾalumiym betowkhe hasadeh wehineh qamah ʾalumatiy wegam־nitsavah wehineh tesubeynah ʾalumoteykhem watishetaḥaweyna laʾalumatiy׃
8 וַיֹּ֤אמְרוּ לֹו֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשֹׁ֥ול תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיֹּוסִ֤פוּ עֹוד֙ שְׂנֹ֣א אֹתֹ֔ו עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃ wayoʾmeru low ʾeḥayw hamalokhe timelokhe ʿaleynu ʾim־mashowl timeshol banu wayowsifu ʿowd senoʾ ʾotow ʿal־ḥalomotayw weʿal־devarayw׃
9 וַיַּחֲלֹ֥ם עֹוד֙ חֲלֹ֣ום אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹתֹ֖ו לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלֹום֙ עֹ֔וד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כֹּֽוכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃ wayaḥalom ʿowd ḥalowm ʾaḥer wayesaper ʾotow leʾeḥayw wayoʾmer hineh ḥalametiy ḥalowm ʿowd wehineh hashemesh wehayareaḥ weʾaḥad ʿasar kowkhaviym mishetaḥawiym liy׃
10 וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֮ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בֹּ֣ו אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו מָ֛ה הַחֲלֹ֥ום הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲבֹ֣וא נָבֹ֗וא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃ wayesaper ʾel־ʾaviyw weʾel־ʾeḥayw wayigeʿar־bow ʾaviyw wayoʾmer low mah haḥalowm hazeh ʾasher ḥalameta havowʾ navowʾ ʾaniy weʾimekha weʾaḥeykha lehishetaḥaot lekha ʾaretsah׃
11 וַיְקַנְאוּ־בֹ֖ו אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃ wayeqaneʾu־vow ʾeḥayw weʾaviyw shamar ʾet־hadavar׃
Note · Genèse 37.1–11
La préférence paternelle prépare une fracture
Les rêves annoncent un renversement des positions familiales et provoquent jalousie et réprimande. Le récit ne tranche pas toutes les questions sur la manière dont Joseph les raconte. Le favoritisme du père et la réaction des frères constituent néanmoins un climat où la parole commune devient difficile.
12 וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְעֹ֛ות אֶת־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃ wayelekhu ʾeḥayw lireʿowt ʾet־tsoʾn ʾaviyhem bishekhem׃
13 וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יֹוסֵ֗ף הֲלֹ֤וא אַחֶ֙יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר לֹ֖ו הִנֵּֽנִי׃ wayoʾmer yiseraʾel ʾel־yowsef halowʾ ʾaḥeykha roʿiym bishekhem lekhah weʾeshelaḥakha ʾaleyhem wayoʾmer low hineniy׃
14 וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁלֹ֤ום אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלֹ֣ום הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְרֹ֔ון וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃ wayoʾmer low lekhe־naʾ reʾeh ʾet־shelowm ʾaḥeykha weʾet־shelowm hatsoʾn wahashiveniy davar wayishelaḥehu meʿemeq ḥeverown wayavoʾ shekhemah׃
15 וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃ wayimetsaʾehu ʾiysh wehineh toʿeh basadeh wayisheʾalehu haʾiysh leʾmor mah־tevaqesh׃
16 וַיֹּ֕אמֶר אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים׃ wayoʾmer ʾet־ʾaḥay ʾanokhiy mevaqesh hagiydah־naʾ liy ʾeyfoh hem roʿiym׃
17 וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יֹוסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃ wayoʾmer haʾiysh naseʿu mizeh kiy shamaʿetiy ʾomeriym nelekhah dotayenah wayelekhe yowsef ʾaḥar ʾeḥayw wayimetsaʾem bedotan׃
18 וַיִּרְא֥וּ אֹתֹ֖ו מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֙רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹתֹ֖ו לַהֲמִיתֹֽו׃ wayireʾu ʾotow meraḥoq uveṭerem yiqerav ʾaleyhem wayitenakelu ʾotow lahamiytow׃
19 וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמֹ֥ות הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃ wayoʾmeru ʾiysh ʾel־ʾaḥiyw hineh baʿal haḥalomowt halazeh baʾ׃
20 וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּרֹ֔ות וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃ weʿatah ׀ lekhu wenaharegehu wenashelikhehu beʾaḥad haborowt weʾamarenu ḥayah raʿah ʾakhalatehu wenireʾeh mah־yiheyu ḥalomotayw׃
21 וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃ wayishemaʿ reʾuven wayatsilehu miyadam wayoʾmer loʾ nakenu nafesh׃
22 וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹתֹ֗ו אֶל־הַבֹּ֤ור הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־בֹ֑ו לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתֹו֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיבֹ֖ו אֶל־אָבִֽיו׃ wayoʾmer ʾalehem ׀ reʾuven ʾal־tishepekhu־dam hasheliykhu ʾotow ʾel־habowr hazeh ʾasher bamidebar weyad ʾal־tisheleḥu־vow lemaʿan hatsiyl ʾotow miyadam lahashiyvow ʾel־ʾaviyw׃
23 וַֽיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יֹוסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יֹוסֵף֙ אֶת־כֻּתָּנְתֹּ֔ו אֶת־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃ wayehiy kaʾasher־baʾ yowsef ʾel־ʾeḥayw wayafeshiyṭu ʾet־yowsef ʾet־kutanetow ʾet־ketonet hapasiym ʾasher ʿalayw׃
24 וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹתֹ֖ו הַבֹּ֑רָה וְהַבֹּ֣ור רֵ֔ק אֵ֥ין בֹּ֖ו מָֽיִם׃ wayiqaḥuhu wayashelikhu ʾotow haborah wehabowr req ʾeyn bow mayim׃
Note · Genèse 37.12–24
Refuser le meurtre ne suffit pas encore à protéger
Ruben cherche à éviter la mort de Joseph et prévoit de le ramener à son père. Le fait de le laisser dans une citerne le maintient pourtant à la merci des autres. Le chapitre montre l’écart possible entre une intention de secours et une protection effectivement assurée.
25 וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכָל־לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הֹולְכִ֖ים לְהֹורִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃ wayeshevu leʾekhal־leḥem wayiseʾu ʿeyneyhem wayireʾu wehineh ʾoreḥat yishemeʿeʾliym baʾah migileʿad ugemaleyhem noseʾiym nekhoʾt utseriy waloṭ howlekhiym lehowriyd mitserayemah׃
26 וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֹֽו׃ wayoʾmer yehudah ʾel־ʾeḥayw mah־betsaʿ kiy naharog ʾet־ʾaḥiynu wekhisiynu ʾet־damow׃
27 לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֙נוּ֙ אַל־תְּהִי־בֹ֔ו כִּֽי־אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃ lekhu wenimekerenu layishemeʿeʾliym weyadenu ʾal־tehiy־vow kiy־ʾaḥiynu vesarenu huʾ wayishemeʿu ʾeḥayw׃
28 וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יֹוסֵף֙ מִן־הַבֹּ֔ור וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יֹוסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יֹוסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃ wayaʿaveru ʾanashiym mideyaniym soḥariym wayimeshekhu wayaʿalu ʾet־yowsef min־habowr wayimekeru ʾet־yowsef layishemeʿeʾliym beʿeseriym kasef wayaviyʾu ʾet־yowsef mitserayemah׃
29 וַיָּ֤שָׁב רְאוּבֵן֙ אֶל־הַבֹּ֔ור וְהִנֵּ֥ה אֵין־יֹוסֵ֖ף בַּבֹּ֑ור וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃ wayashav reʾuven ʾel־habowr wehineh ʾeyn־yowsef babowr wayiqeraʿ ʾet־begadayw׃
30 וַיָּ֥שָׁב אֶל־אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי־בָֽא׃ wayashav ʾel־ʾeḥayw wayoʾmar hayeled ʾeynenu waʾaniy ʾanah ʾaniy־vaʾ׃
Note · Genèse 37.25–30
La vente reste une violence
Juda propose de vendre Joseph plutôt que de le tuer. Cette décision épargne sa vie mais le transforme en marchandise. Les désignations des groupes de marchands et l’enchaînement des gestes demandent une lecture attentive ; il n’est pas nécessaire de combler chaque détail pour reconnaître la responsabilité collective dans son abandon.
31 וַיִּקְח֖וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת יֹוסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃ wayiqeḥu ʾet־ketonet yowsef wayisheḥaṭu seʿiyr ʿiziym wayiṭebelu ʾet־hakutonet badam׃
32 וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֙יאוּ֙ אֶל־אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־לֹֽא׃ wayeshaleḥu ʾet־ketonet hapasiym wayaviyʾu ʾel־ʾaviyhem wayoʾmeru zoʾt matsaʾnu haker־naʾ haketonet binekha hiwʾ ʾim־loʾ׃
33 וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֙אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יֹוסֵֽף׃ wayakiyrah wayoʾmer ketonet beniy ḥayah raʿah ʾakhalatehu ṭarof ṭoraf yowsef׃
34 וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנֹ֖ו יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ wayiqeraʿ yaʿaqov simelotayw wayasem saq bematenayw wayiteʾabel ʿal־benow yamiym rabiym׃
35 וַיָּקֻמוּ֩ כָל־בָּנָ֨יו וְכָל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמֹ֗ו וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹתֹ֖ו אָבִֽיו׃ wayaqumu khal־banayw wekhal־benotayw lenaḥamow wayemaʾen lehitenaḥem wayoʾmer kiy־ʾered ʾel־beniy ʾavel sheʾolah wayeveke ʾotow ʾaviyw׃
36 וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָכְר֥וּ אֹתֹ֖ו אֶל־מִצְרָ֑יִם לְפֹֽוטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים׃ פ wehamedaniym makheru ʾotow ʾel־mitserayim lefowṭiyfar seriys pareʿoh sar haṭabaḥiym׃ f
Note · Genèse 37.31–36
Le mensonge prolonge la violence
Les frères laissent leur père conclure à la mort de Joseph à partir d’un vêtement ensanglanté. Le silence entretient une souffrance qu’ils connaissent. Le lecteur sait que Joseph vit encore, mais cette connaissance ne rend pas moins réel le deuil dans lequel Jacob est enfermé.
