1 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
2 דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ daber ʾel־beney yiseraʾel weʾamareta ʾalehem ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃
3 כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃ kemaʿaseh ʾerets־mitserayim ʾasher yeshavetem־bah loʾ taʿasu ukhemaʿaseh ʾerets־kenaʿan ʾasher ʾaniy meviyʾ ʾetekhem shamah loʾ taʿasu uveḥuqoteyhem loʾ telekhu׃
4 אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ʾet־mishepaṭay taʿasu weʾet־ḥuqotay tishemeru lalekhet bahem ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃
5 וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ ס ushemaretem ʾet־ḥuqotay weʾet־mishepaṭay ʾasher yaʿaseh ʾotam haʾadam waḥay bahem ʾaniy yehwah׃ s
6 אִ֥ישׁ אִישׁ֙ אֶל־כָּל־שְׁאֵ֣ר בְּשָׂרֹ֔ו לֹ֥א תִקְרְב֖וּ לְגַלֹּ֣ות עֶרְוָ֑ה אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ ס ʾiysh ʾiysh ʾel־kal־sheʾer besarow loʾ tiqerevu legalowt ʿerewah ʾaniy yehwah׃ s
7 עֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אִמְּךָ֣ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ ס ʿerewat ʾaviykha weʿerewat ʾimekha loʾ tegaleh ʾimekha hiwʾ loʾ tegaleh ʿerewatah׃ s
8 עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ ס ʿerewat ʾeshet־ʾaviykha loʾ tegaleh ʿerewat ʾaviykha hiwʾ׃ s
9 עֶרְוַ֨ת אֲחֹֽותְךָ֤ בַת־אָבִ֙יךָ֙ אֹ֣ו בַת־אִמֶּ֔ךָ מֹולֶ֣דֶת בַּ֔יִת אֹ֖ו מֹולֶ֣דֶת ח֑וּץ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽן׃ ס ʿerewat ʾaḥowtekha vat־ʾaviykha ʾow vat־ʾimekha mowledet bayit ʾow mowledet ḥuts loʾ tegaleh ʿerewatan׃ s
10 עֶרְוַ֤ת בַּת־בִּנְךָ֙ אֹ֣ו בַֽת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָתְךָ֖ הֵֽנָּה׃ ס ʿerewat bat־binekha ʾow vat־bitekha loʾ tegaleh ʿerewatan kiy ʿerewatekha henah׃ s
11 עֶרְוַ֨ת בַּת־אֵ֤שֶׁת אָבִ֙יךָ֙ מֹולֶ֣דֶת אָבִ֔יךָ אֲחֹותְךָ֖ הִ֑וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ ס ʿerewat bat־ʾeshet ʾaviykha mowledet ʾaviykha ʾaḥowtekha hiwʾ loʾ tegaleh ʿerewatah׃ s
12 עֶרְוַ֥ת אֲחֹות־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה שְׁאֵ֥ר אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ ס ʿerewat ʾaḥowt־ʾaviykha loʾ tegaleh sheʾer ʾaviykha hiwʾ׃ s
13 עֶרְוַ֥ת אֲחֹֽות־אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי־שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא׃ ס ʿerewat ʾaḥowt־ʾimekha loʾ tegaleh kiy־sheʾer ʾimekha hiwʾ׃ s
14 עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתֹּו֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא׃ ס ʿerewat ʾaḥiy־ʾaviykha loʾ tegaleh ʾel־ʾishetow loʾ tiqerav dodatekha hiwʾ׃ s
15 עֶרְוַ֥ת כַּלָּֽתְךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֵ֤שֶׁת בִּנְךָ֙ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ ס ʿerewat kalatekha loʾ tegaleh ʾeshet binekha hiwʾ loʾ tegaleh ʿerewatah׃ s
16 עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָחִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָחִ֖יךָ הִֽוא׃ ס ʿerewat ʾeshet־ʾaḥiykha loʾ tegaleh ʿerewat ʾaḥiykha hiwʾ׃ s
17 עֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּ֖הּ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶֽת־בַּת־בְּנָ֞הּ וְאֶת־בַּת־בִּתָּ֗הּ לֹ֤א תִקַּח֙ לְגַלֹּ֣ות עֶרְוָתָ֔הּ שַׁאֲרָ֥ה הֵ֖נָּה זִמָּ֥ה הִֽוא ׃ ʿerewat ʾishah uvitah loʾ tegaleh ʾet־bat־benah weʾet־bat־bitah loʾ tiqaḥ legalowt ʿerewatah shaʾarah henah zimah hiwʾ ׃
18 וְאִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחֹתָ֖הּ לֹ֣א תִקָּ֑ח לִצְרֹ֗ר לְגַלֹּ֧ות עֶרְוָתָ֛הּ עָלֶ֖יהָ בְּחַיֶּֽיהָ׃ weʾishah ʾel־ʾaḥotah loʾ tiqaḥ litseror legalowt ʿerewatah ʿaleyha beḥayeyha׃
Note · Lévitique 18.1–18
Les liens de parenté imposent aussi des limites
La liste vise des relations dont la proximité familiale pourrait devenir un lieu d’appropriation. Les cadres anciens sont souvent formulés du point de vue masculin ; cela ne signifie pas que la dignité des autres personnes serait sans importance. La présence de ces interdits rappelle que l’autorité familiale ne donne pas tous les droits.
19 וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלֹּ֖ות עֶרְוָתָֽהּ׃ weʾel־ʾishah benidat ṭumeʾatah loʾ tiqerav legalowt ʿerewatah׃
20 וְאֶל־אֵ֙שֶׁת֙ עֲמִֽיתְךָ֔ לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְזָ֑רַע לְטָמְאָה־בָֽהּ׃ weʾel־ʾeshet ʿamiytekha loʾ־titen shekhavetekha lezaraʿ leṭameʾah־vah׃
21 וּמִֽזַּרְעֲךָ֥ לֹא־תִתֵּ֖ן לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ umizareʿakha loʾ־titen lehaʿaviyr lamolekhe weloʾ teḥalel ʾet־shem ʾeloheykha ʾaniy yehwah׃
22 וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תֹּועֵבָ֖ה הִֽוא׃ weʾet־zakhar loʾ tishekav mishekevey ʾishah towʿevah hiwʾ׃
23 וּבְכָל־בְּהֵמָ֛ה לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְטָמְאָה־בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא־תַעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא׃ uvekhal־behemah loʾ־titen shekhavetekha leṭameʾah־vah weʾishah loʾ־taʿamod lifeney vehemah leriveʿah tevel huʾ׃
Note · Lévitique 18.19–23
Des interdits distincts ne doivent pas être confondus
Le passage traite de menstruation, d’adultère, d’enfants livrés à Molek, de relations sexuelles entre hommes et de rapports avec les animaux. L’interdit concernant les hommes est explicite et n’est pas limité expressément au seul culte idolâtre. La lecture chrétienne traditionnelle le reçoit comme une norme sexuelle ; les débats actuels ne doivent ni cacher sa formulation ni justifier violence ou humiliation.
24 אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכָל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃ ʾal־tiṭameʾu bekhal־ʾeleh kiy vekhal־ʾeleh niṭemeʾu hagowyim ʾasher־ʾaniy meshaleaḥ mipeneykhem׃
25 וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֹנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ׃ watiṭemaʾ haʾarets waʾefeqod ʿaonah ʿaleyha wataqiʾ haʾarets ʾet־yosheveyha׃
26 וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתֹּועֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתֹוכְכֶֽם׃ ushemaretem ʾatem ʾet־ḥuqotay weʾet־mishepaṭay weloʾ taʿasu mikol hatowʿevot haʾeleh haʾezeraḥ wehager hagar betowkhekhem׃
27 כִּ֚י אֶת־כָּל־הַתֹּועֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ׃ kiy ʾet־kal־hatowʿevot haʾel ʿasu ʾaneshey־haʾarets ʾasher lifeneykhem watiṭemaʾ haʾarets׃
28 וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגֹּ֖וי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם׃ weloʾ־taqiyʾ haʾarets ʾetekhem beṭamaʾakhem ʾotah kaʾasher qaʾah ʾet־hagowy ʾasher lifeneykhem׃
29 כִּ֚י כָּל־אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתֹּועֵבֹ֖ות הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשֹׁ֥ות הָעֹשֹׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃ kiy kal־ʾasher yaʿaseh mikol hatowʿevowt haʾeleh wenikheretu hanefashowt haʿosot miqerev ʿamam׃
30 וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשֹׂ֜ות מֵחֻקֹּ֤ות הַתֹּֽועֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ ushemaretem ʾet־mishemaretiy leviletiy ʿasowt meḥuqowt hatowʿevot ʾasher naʿasu lifeneykhem weloʾ tiṭameʾu bahem ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃ f
Note · Lévitique 18.24–30
Israël reste lui aussi soumis à la responsabilité
L’image d’une terre qui rejette ses habitants avertit également Israël. La possession du pays ne lui donne pas une immunité morale. Ce langage de jugement ne permet pas de désigner des groupes actuels comme des populations à expulser ni de réduire la valeur d’une personne à une pratique évoquée dans le chapitre.