1 לֹא־תִזְבַּח֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ שֹׁ֣ור וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בֹו֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃ ס loʾ־tizebaḥ layhwah ʾeloheykha showr waseh ʾasher yiheyeh vow mum kol davar raʿ kiy towʿavat yehwah ʾeloheykha huʾ׃ s
2 כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אֹו־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֹֽו׃ kiy־yimatseʾ veqirebekha beʾaḥad sheʿareykha ʾasher־yehwah ʾeloheykha noten lakhe ʾiysh ʾow־ʾishah ʾasher yaʿaseh ʾet־haraʿ beʿeyney yehwah־ʾeloheykha laʿavor beriytow׃
3 וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ אֹ֣ו לַיָּרֵ֗חַ אֹ֛ו לְכָל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃ wayelekhe wayaʿavod ʾelohiym ʾaḥeriym wayishetaḥu lahem welashemesh ׀ ʾow layareaḥ ʾow lekhal־tsevaʾ hashamayim ʾasher loʾ־tsiuiytiy׃
4 וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכֹ֣ון הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתֹּועֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ wehugad־lekha weshamaʿeta wedarasheta heyṭev wehineh ʾemet nakhown hadavar neʿesetah hatowʿevah hazoʾt beyiseraʾel׃
5 וְהֹֽוצֵאתָ֣ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אֹו֩ אֶת־הָאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֲשֶׁ֣ר עָ֠שׂוּ אֶת־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֶת־הָאִ֕ישׁ אֹ֖ו אֶת־הָאִשָּׁ֑ה וּסְקַלְתָּ֥ם בָּאֲבָנִ֖ים וָמֵֽתוּ׃ wehowtseʾta ʾet־haʾiysh hahuʾ ʾow ʾet־haʾishah hahiwʾ ʾasher ʿasu ʾet־hadavar haraʿ hazeh ʾel־sheʿareykha ʾet־haʾiysh ʾow ʾet־haʾishah useqaletam baʾavaniym wametu׃
6 עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים אֹ֛ו שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃ ʿal־piy ׀ shenayim ʿediym ʾow sheloshah ʿediym yumat hamet loʾ yumat ʿal־piy ʿed ʾeḥad׃
7 יַ֣ד הָעֵדִ֞ים תִּֽהְיֶה־בֹּ֤ו בָרִאשֹׁנָה֙ לַהֲמִיתֹ֔ו וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ פ yad haʿediym tiheyeh־bow variʾshonah lahamiytow weyad kal־haʿam baʾaḥaronah uviʿareta haraʿ miqirebekha׃ f
Note · Deutéronome 17.1–7
Le jugement doit reposer sur une vérification
La victime sans défaut et l’examen des pratiques idolâtres sont rapprochés. Plusieurs témoins sont requis avant une peine capitale. Le souci de preuve ne supprime pas la difficulté de cette sanction ancienne et ne donne pas un mandat d’exécution aux communautés religieuses actuelles.
8 כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל־הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּֽו׃ kiy yipaleʾ mimekha davar lamishepaṭ beyn־dam ׀ ledam beyn־diyn lediyn uveyn negaʿ lanegaʿ diverey riyvot bisheʿareykha weqameta weʿaliyta ʾel־hamaqowm ʾasher yiveḥar yehwah ʾeloheykha bow׃
9 וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃ uvaʾta ʾel־hakohaniym halewiyim weʾel־hashofeṭ ʾasher yiheyeh bayamiym hahem wedarasheta wehigiydu lekha ʾet devar hamishepaṭ׃
10 וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּקֹ֣ום הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשֹׂ֔ות כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יֹורֽוּךָ׃ weʿasiyta ʿal־piy hadavar ʾasher yagiydu lekha min־hamaqowm hahuʾ ʾasher yiveḥar yehwah weshamareta laʿasowt kekhol ʾasher yowrukha׃
11 עַל־פִּ֨י הַתֹּורָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יֹור֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ ʿal־piy hatowrah ʾasher yowrukha weʿal־hamishepaṭ ʾasher־yoʾmeru lekha taʿaseh loʾ tasur min־hadavar ʾasher־yagiydu lekha yamiyn usemoʾl׃
12 וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה בְזָדֹ֗ון לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֹ֖ו אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ wehaʾiysh ʾasher־yaʿaseh vezadown leviletiy shemoaʿ ʾel־hakohen haʿomed lesharet sham ʾet־yehwah ʾeloheykha ʾow ʾel־hashofeṭ umet haʾiysh hahuʾ uviʿareta haraʿ miyiseraʾel׃
13 וְכָל־הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹ֥א יְזִיד֖וּן עֹֽוד׃ ס wekhal־haʿam yishemeʿu weyiraʾu weloʾ yeziydun ʿowd׃ s
Note · Deutéronome 17.8–13
L’autorité judiciaire appelle une responsabilité commune
Les litiges difficiles sont transmis plutôt que tranchés chacun selon sa force. La décision reçue ne doit pas être rendue arbitrairement facultative. Ce dispositif ancien n’établit pourtant pas que toute parole d’un ministre ou d’un tribunal religieux contemporain serait infaillible et sans recours.
14 כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכָל־הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃ kiy־tavoʾ ʾel־haʾarets ʾasher yehwah ʾeloheykha noten lakhe wiyrishetah weyashavetah bah weʾamareta ʾasiymah ʿalay melekhe kekhal־hagowyim ʾasher seviyvotay׃
15 שֹׂ֣ום תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּ֑ו מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא׃ sowm tasiym ʿaleykha melekhe ʾasher yiveḥar yehwah ʾeloheykha bow miqerev ʾaḥeykha tasiym ʿaleykha melekhe loʾ tukhal latet ʿaleykha ʾiysh nakheriy ʾasher loʾ־ʾaḥiykha huʾ׃
16 רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לֹּ֣ו סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבֹּ֣ות ס֑וּס וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֹֽוד׃ raq loʾ־yarebeh־low susiym weloʾ־yashiyv ʾet־haʿam mitserayemah lemaʿan harebowt sus wayhwah ʾamar lakhem loʾ tosifun lashuv baderekhe hazeh ʿowd׃
17 וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לֹּו֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָבֹ֑ו וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לֹּ֖ו מְאֹֽד׃ weloʾ yarebeh־low nashiym weloʾ yasur levavow wekhesef wezahav loʾ yarebeh־low meʾod׃
18 וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתֹּ֔ו עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתֹּ֑ו וְכָ֨תַב לֹ֜ו אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתֹּורָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם ׃ wehayah kheshivetow ʿal kiseʾ mamelakhetow wekhatav low ʾet־misheneh hatowrah hazoʾt ʿal־sefer milifeney hakohaniym halewiyim ׃
19 וְהָיְתָ֣ה עִמֹּ֔ו וְקָ֥רָא בֹ֖ו כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹר אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֞י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃ wehayetah ʿimow weqaraʾ vow kal־yemey ḥayayw lemaʿan yilemad leyireʾah ʾet־yehwah ʾelohayw lishemor ʾet־kal־diverey hatowrah hazoʾt weʾet־haḥuqiym haʾeleh laʿasotam׃
20 לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבֹו֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתֹּ֛ו ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃ ס leviletiy rum־levavow meʾeḥayw uleviletiy sur min־hamitsewah yamiyn usemoʾwl lemaʿan yaʾariykhe yamiym ʿal־mamelakhetow huʾ uvanayw beqerev yiseraʾel׃ s
Note · Deutéronome 17.14–20
Le pouvoir ne doit pas faire oublier la fraternité
Le roi ne doit pas multiplier chevaux, femmes et trésors, et reçoit une copie de la loi à lire. La limite vise une position qui pourrait s’élever au-dessus des autres. La parole n’est pas seulement enseignée aux sujets ; elle doit former et juger aussi celui qui gouverne.