Deutéronome 19

¹ כִּֽי־יַכְרִ֞ית יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ אֶת־אַרְצָ֑ם וִֽירִשְׁתָּ֕ם וְיָשַׁבְתָּ֥ בְעָרֵיהֶ֖ם וּבְבָתֵּיהֶֽם׃ kiy־yakheriyt yehwah ʾeloheykha ʾet־hagowyim ʾasher yehwah ʾeloheykha noten lekha ʾet־ʾaretsam wiyrishetam weyashaveta veʿareyhem uvevateyhem׃

² שָׁלֹ֥ושׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֣יל לָ֑ךְ בְּתֹ֣וךְ אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ shalowsh ʿariym tavediyl lakhe betowkhe ʾaretsekha ʾasher yehwah ʾeloheykha noten lekha lerishetah׃

³ תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּרֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כָּל־רֹצֵֽחַ׃ takhiyn lekha haderekhe weshilasheta ʾet־gevul ʾaretsekha ʾasher yaneḥiylekha yehwah ʾeloheykha wehayah lanus shamah kal־rotseaḥ׃

⁴ וְזֶה֙ דְּבַ֣ר הָרֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־יָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וָחָ֑י אֲשֶׁ֨ר יַכֶּ֤ה אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א לֹ֖ו מִתְּמֹ֥ל שִׁלְשֹֽׁם׃ wezeh devar harotseaḥ ʾasher־yanus shamah waḥay ʾasher yakeh ʾet־reʿehu biveliy־daʿat wehuʾ loʾ־soneʾ low mitemol shileshom׃

⁵ וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֮ לַחְטֹ֣ב עֵצִים֒ וְנִדְּחָ֨ה יָדֹ֤ו בַגַּרְזֶן֙ לִכְרֹ֣ת הָעֵ֔ץ וְנָשַׁ֤ל הַבַּרְזֶל֙ מִן־הָעֵ֔ץ וּמָצָ֥א אֶת־רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת ה֗וּא יָנ֛וּס אֶל־אַחַ֥ת הֶעָרִים־הָאֵ֖לֶּה וָחָֽי׃ waʾasher yavoʾ ʾet־reʿehu vayaʿar laḥeṭov ʿetsiym wenideḥah yadow vagarezen likherot haʿets wenashal habarezel min־haʿets umatsaʾ ʾet־reʿehu wamet huʾ yanus ʾel־ʾaḥat heʿariym־haʾeleh waḥay׃

⁶ פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֮ לְבָבֹו֒ וְהִשִּׂיגֹ֛ו כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלֹו֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא לֹ֖ו מִתְּמֹ֥ול שִׁלְשֹֽׁום׃ pen־yiredof goʾel hadam ʾaḥarey harotseaḥ kiy־yeḥam levavow wehisiygow kiy־yirebeh haderekhe wehikahu nafesh welow ʾeyn mishepaṭ־mawet kiy loʾ soneʾ huʾ low mitemowl shileshowm׃

⁷ עַל־כֵּ֛ן אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר שָׁלֹ֥שׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֥יל לָֽךְ׃ ס ʿal־ken ʾanokhiy metsauekha leʾmor shalosh ʿariym tavediyl lakhe׃ s

⁸ וְאִם־יַרְחִ֞יב יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ weʾim־yareḥiyv yehwah ʾeloheykha ʾet־gevulekha kaʾasher nishebaʿ laʾavoteykha wenatan lekha ʾet־kal־haʾarets ʾasher diber latet laʾavoteykha׃

⁹ כִּֽי־תִשְׁמֹר֩ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֨ה הַזֹּ֜את לַעֲשֹׂתָ֗הּ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיֹּום֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ וְלָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו כָּל־הַיָּמִ֑ים וְיָסַפְתָּ֙ לְךָ֥ עֹוד֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים עַ֖ל הַשָּׁלֹ֥שׁ הָאֵֽלֶּה׃ kiy־tishemor ʾet־kal־hamitsewah hazoʾt laʿasotah ʾasher ʾanokhiy metsauekha hayowm leʾahavah ʾet־yehwah ʾeloheykha welalekhet biderakhayw kal־hayamiym weyasafeta lekha ʿowd shalosh ʿariym ʿal hashalosh haʾeleh׃

¹⁰ וְלֹ֤א יִשָּׁפֵךְ֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֣רֶב אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וְהָיָ֥ה עָלֶ֖יךָ דָּמִֽים׃ ס weloʾ yishafekhe dam naqiy beqerev ʾaretsekha ʾasher yehwah ʾeloheykha noten lekha naḥalah wehayah ʿaleykha damiym׃ s

¹¹ וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לֹו֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃ wekhiy־yiheyeh ʾiysh soneʾ lereʿehu weʾarav low weqam ʿalayw wehikahu nefesh wamet wenas ʾel־ʾaḥat heʿariym haʾel׃

¹² וְשָֽׁלְחוּ֙ זִקְנֵ֣י עִירֹ֔ו וְלָקְח֥וּ אֹתֹ֖ו מִשָּׁ֑ם וְנָתְנ֣וּ אֹתֹ֗ו בְּיַ֛ד גֹּאֵ֥ל הַדָּ֖ם וָמֵֽת׃ weshaleḥu ziqeney ʿiyrow welaqeḥu ʾotow misham wenatenu ʾotow beyad goʾel hadam wamet׃

¹³ לֹא־תָחֹ֥וס עֵֽינְךָ֖ עָלָ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֧ דַֽם־הַנָּקִ֛י מִיִּשְׂרָאֵ֖ל וְטֹ֥וב לָֽךְ׃ ס loʾ־taḥows ʿeynekha ʿalayw uviʿareta dam־hanaqiy miyiseraʾel weṭowv lakhe׃ s

Note · Deutéronome 19.1–13

Le refuge ne doit pas être trop éloigné pour sauver

Les routes et la répartition des villes font partie de la protection. Un droit inaccessible en pratique peut manquer son but. Le meurtre prémédité reçoit un autre traitement : le refuge ne devient pas une immunité qui dispenserait l’auteur d’un acte volontaire de répondre de ce qu’il a fait.

¹⁴ לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס loʾ tasiyg gevul reʿakha ʾasher gavelu riʾshoniym benaḥalatekha ʾasher tineḥal baʾarets ʾasher yehwah ʾeloheykha noten lekha lerishetah׃ s

Note · Deutéronome 19.14

Déplacer une borne atteint une vie commune

L’interdit protège un héritage qui ne doit pas être agrandi discrètement au détriment d’un voisin. Il concerne une relation de confiance autant qu’une ligne au sol. Le cadre ancien ne fournit pas seul un arbitrage pour chaque litige foncier contemporain, mais il met en cause l’appropriation frauduleuse.

¹⁵ לֹֽא־יָקוּם֩ עֵ֨ד אֶחָ֜ד בְּאִ֗ישׁ לְכָל־עָוֹן֙ וּלְכָל־חַטָּ֔את בְּכָל־חֵ֖טְא אֲשֶׁ֣ר יֶֽחֱטָ֑א עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנֵ֣י עֵדִ֗ים אֹ֛ו עַל־פִּ֥י שְׁלֹשָֽׁה־עֵדִ֖ים יָק֥וּם דָּבָֽר׃ loʾ־yaqum ʿed ʾeḥad beʾiysh lekhal־ʿaon ulekhal־ḥaṭaʾt bekhal־ḥeṭeʾ ʾasher yeḥeṭaʾ ʿal־piy ׀ sheney ʿediym ʾow ʿal־piy sheloshah־ʿediym yaqum davar׃

¹⁶ כִּֽי־יָק֥וּם עֵד־חָמָ֖ס בְּאִ֑ישׁ לַעֲנֹ֥ות בֹּ֖ו סָרָֽה׃ kiy־yaqum ʿed־ḥamas beʾiysh laʿanowt bow sarah׃

¹⁷ וְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי־הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם׃ weʿamedu sheney־haʾanashiym ʾasher־lahem hariyv lifeney yehwah lifeney hakohaniym wehashofeṭiym ʾasher yiheyu bayamiym hahem׃

¹⁸ וְדָרְשׁ֥וּ הַשֹּׁפְטִ֖ים הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה עֵֽד־שֶׁ֙קֶר֙ הָעֵ֔ד שֶׁ֖קֶר עָנָ֥ה בְאָחִֽיו׃ wedareshu hashofeṭiym heyṭev wehineh ʿed־sheqer haʿed sheqer ʿanah veʾaḥiyw׃

¹⁹ וַעֲשִׂ֣יתֶם לֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַעֲשֹׂ֣ות לְאָחִ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ waʿasiytem low kaʾasher zamam laʿasowt leʾaḥiyw uviʿareta haraʿ miqirebekha׃

²⁰ וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹֽא־יֹסִ֨פוּ לַעֲשֹׂ֜ות עֹ֗וד כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ wehanisheʾariym yishemeʿu weyiraʾu weloʾ־yosifu laʿasowt ʿowd kadavar haraʿ hazeh beqirebekha׃

²¹ וְלֹ֥א תָחֹ֖וס עֵינֶ֑ךָ נֶ֣פֶשׁ בְּנֶ֗פֶשׁ עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ שֵׁ֣ן בְּשֵׁ֔ן יָ֥ד בְּיָ֖ד רֶ֥גֶל בְּרָֽגֶל׃ ס weloʾ taḥows ʿeynekha nefesh benefesh ʿayin beʿayin shen beshen yad beyad regel beragel׃ s

Note · Deutéronome 19.15–21

Une accusation demande plusieurs témoins et un examen

Le faux témoignage peut détruire celui qu’il vise. Les juges doivent donc rechercher les faits avec soin. La réciprocité de la peine ne doit pas être détachée de cette procédure pour autoriser une riposte spontanée ; elle rappelle ici la gravité de ce qu’un accusateur chercherait à faire subir à l’autre.