Josué 9

¹ וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּֽל־הַמְּלָכִ֡ים אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבְכֹל֙ חֹ֚וף הַיָּ֣ם הַגָּדֹ֔ול אֶל־מ֖וּל הַלְּבָנֹ֑ון הַֽחִתִּי֙ וְהָ֣אֱמֹרִ֔י הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ wayehiy khishemoaʿ kal־hamelakhiym ʾasher beʿever hayareden bahar uvashefelah uvekhol ḥowf hayam hagadowl ʾel־mul halevanown haḥitiy wehaʾemoriy hakenaʿaniy haperiziy haḥiuiy wehayevusiy׃

² וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ יַחְדָּ֔ו לְהִלָּחֵ֥ם עִם־יְהֹושֻׁ֖עַ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֑ל פֶּ֖ה אֶחָֽד׃ פ wayiteqabetsu yaḥedaw lehilaḥem ʿim־yehowshuaʿ weʿim־yiseraʾel peh ʾeḥad׃ f

³ וְיֹשְׁבֵ֨י גִבְעֹ֜ון שָׁמְע֗וּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה יְהֹושֻׁ֛עַ לִֽירִיחֹ֖ו וְלָעָֽי׃ weyoshevey giveʿown shameʿu ʾet ʾasher ʿasah yehowshuaʿ liyriyḥow welaʿay׃

⁴ וַיַּעֲשׂ֤וּ גַם־הֵ֙מָּה֙ בְּעָרְמָ֔ה וַיֵּלְכ֖וּ וַיִּצְטַיָּ֑רוּ וַיִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַחֲמֹ֣ורֵיהֶ֔ם וְנֹאדֹ֥ות יַ֙יִן֙ בָּלִ֔ים וּמְבֻקָּעִ֖ים וּמְצֹרָרִֽים׃ wayaʿasu gam־hemah beʿaremah wayelekhu wayitseṭayaru wayiqeḥu saqiym baliym laḥamowreyhem wenoʾdowt yayin baliym umevuqaʿiym umetsorariym׃

⁵ וּנְעָלֹ֨ות בָּלֹ֤ות וּמְטֻלָּאֹות֙ בְּרַגְלֵיהֶ֔ם וּשְׂלָמֹ֥ות בָּלֹ֖ות עֲלֵיהֶ֑ם וְכֹל֙ לֶ֣חֶם צֵידָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה נִקֻּדִֽים׃ uneʿalowt balowt umeṭulaʾowt berageleyhem uselamowt balowt ʿaleyhem wekhol leḥem tseydam yavesh hayah niqudiym׃

⁶ וַיֵּלְכ֧וּ אֶל־יְהֹושֻׁ֛עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּ֑ל וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו וְאֶל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל מֵאֶ֤רֶץ רְחֹוקָה֙ בָּ֔אנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ־לָ֥נוּ בְרִֽית׃ wayelekhu ʾel־yehowshuaʿ ʾel־hamaḥaneh hagilegal wayoʾmeru ʾelayw weʾel־ʾiysh yiseraʾel meʾerets reḥowqah baʾnu weʿatah kiretu־lanu veriyt׃

⁷ [וַיֹּאמְרוּ כ] (וַיֹּ֥אמֶר ק) אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַחִוִּ֑י אוּלַ֗י בְּקִרְבִּי֙ אַתָּ֣ה יֹושֵׁ֔ב וְאֵ֖יךְ [אֶכְרֹות־ כ] (אֶֽכְרָת־לְךָ֥ ק) בְרִֽית׃ [wayoʾmeru kh] (wayoʾmer q) ʾiysh־yiseraʾel ʾel־haḥiuiy ʾulay beqirebiy ʾatah yowshev weʾeykhe [ʾekherowt־ kh] (ʾekherat־lekha q) veriyt׃

⁸ וַיֹּאמְר֥וּ אֶל־יְהֹושֻׁ֖עַ עֲבָדֶ֣יךָ אֲנָ֑חְנוּ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֧ם יְהֹושֻׁ֛עַ מִ֥י אַתֶּ֖ם וּמֵאַ֥יִן תָּבֹֽאוּ׃ wayoʾmeru ʾel־yehowshuaʿ ʿavadeykha ʾanaḥenu wayoʾmer ʾalehem yehowshuaʿ miy ʾatem umeʾayin tavoʾu׃

⁹ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו מֵאֶ֨רֶץ רְחֹוקָ֤ה מְאֹד֙ בָּ֣אוּ עֲבָדֶ֔יךָ לְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּֽי־שָׁמַ֣עְנוּ שָׁמְעֹ֔ו וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּמִצְרָֽיִם׃ wayoʾmeru ʾelayw meʾerets reḥowqah meʾod baʾu ʿavadeykha leshem yehwah ʾeloheykha kiy־shamaʿenu shameʿow weʾet kal־ʾasher ʿasah bemitserayim׃

¹⁰ וְאֵ֣ת ׀ כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לִשְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן לְסִיחֹון֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֔ון וּלְעֹ֥וג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן אֲשֶׁ֥ר בְּעַשְׁתָּרֹֽות׃ weʾet ׀ kal־ʾasher ʿasah lisheney malekhey haʾemoriy ʾasher beʿever hayareden lesiyḥown melekhe ḥeshebown uleʿowg melekhe־habashan ʾasher beʿashetarowt׃

¹¹ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֵ֡ינוּ זְֽקֵינֵינוּ֩ וְכָל־יֹשְׁבֵ֨י אַרְצֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר קְח֨וּ בְיֶדְכֶ֤ם צֵידָה֙ לַדֶּ֔רֶךְ וּלְכ֖וּ לִקְרָאתָ֑ם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֲלֵיהֶם֙ עַבְדֵיכֶ֣ם אֲנַ֔חְנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ־לָ֥נוּ בְרִֽית׃ wayoʾmeru ʾeleynu zeqeyneynu wekhal־yoshevey ʾaretsenu leʾmor qeḥu veyedekhem tseydah laderekhe ulekhu liqeraʾtam waʾamaretem ʾaleyhem ʿavedeykhem ʾanaḥenu weʿatah kiretu־lanu veriyt׃

¹² זֶ֣ה ׀ לַחְמֵ֗נוּ חָ֞ם הִצְטַיַּ֤דְנוּ אֹתֹו֙ מִבָּ֣תֵּ֔ינוּ בְּיֹ֥ום צֵאתֵ֖נוּ לָלֶ֣כֶת אֲלֵיכֶ֑ם וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָבֵ֔שׁ וְהָיָ֖ה נִקֻּדִֽים׃ zeh ׀ laḥemenu ḥam hitseṭayadenu ʾotow mibateynu beyowm tseʾtenu lalekhet ʾaleykhem weʿatah hineh yavesh wehayah niqudiym׃

¹³ וְאֵ֨לֶּה נֹאדֹ֤ות הַיַּ֙יִן֙ אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֣אנוּ חֲדָשִׁ֔ים וְהִנֵּ֖ה הִתְבַּקָּ֑עוּ וְאֵ֤לֶּה שַׂלְמֹותֵ֙ינוּ֙ וּנְעָלֵ֔ינוּ בָּל֕וּ מֵרֹ֥ב הַדֶּ֖רֶךְ מְאֹֽד׃ weʾeleh noʾdowt hayayin ʾasher mileʾnu ḥadashiym wehineh hitebaqaʿu weʾeleh salemowteynu uneʿaleynu balu merov haderekhe meʾod׃

Note · Josué 9.1–13

Des voisins se présentent comme des voyageurs lointains

Contrairement aux rois qui se coalisent, les Gabaonites cherchent un traité. Leurs objets usés donnent corps à un récit soigneusement construit. Leur parole sur les actes de Dieu rappelle celle de Rahab, mais leur identité est dissimulée : le livre présente plusieurs façons, imparfaites et différentes, d’échapper à la destruction annoncée.

¹⁴ וַיִּקְח֥וּ הָֽאֲנָשִׁ֖ים מִצֵּידָ֑ם וְאֶת־פִּ֥י יְהוָ֖ה לֹ֥א שָׁאָֽלוּ׃ wayiqeḥu haʾanashiym mitseydam weʾet־piy yehwah loʾ shaʾalu׃

¹⁵ וַיַּ֨עַשׂ לָהֶ֤ם יְהֹושֻׁ֙עַ֙ שָׁלֹ֔ום וַיִּכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית לְחַיֹּותָ֑ם וַיִּשָּׁבְע֣וּ לָהֶ֔ם נְשִׂיאֵ֖י הָעֵדָֽה׃ wayaʿas lahem yehowshuaʿ shalowm wayikherot lahem beriyt leḥayowtam wayishaveʿu lahem nesiyʾey haʿedah׃

¹⁶ וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים אַחֲרֵ֕י אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ לָהֶ֖ם בְּרִ֑ית וַֽיִּשְׁמְע֗וּ כִּי־קְרֹבִ֥ים הֵם֙ אֵלָ֔יו וּבְקִרְבֹּ֖ו הֵ֥ם יֹשְׁבִֽים׃ wayehiy miqetseh sheloshet yamiym ʾaḥarey ʾasher־karetu lahem beriyt wayishemeʿu kiy־qeroviym hem ʾelayw uveqirebow hem yosheviym׃

¹⁷ וַיִּסְע֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־עָרֵיהֶ֖ם בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֑י וְעָרֵיהֶם֙ גִּבְעֹ֣ון וְהַכְּפִירָ֔ה וּבְאֵרֹ֖ות וְקִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃ wayiseʿu veney־yiseraʾel wayavoʾu ʾel־ʿareyhem bayowm hasheliyshiy weʿareyhem giveʿown wehakefiyrah uveʾerowt weqireyat yeʿariym׃

¹⁸ וְלֹ֤א הִכּוּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נִשְׁבְּע֤וּ לָהֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלֹּ֥נוּ כָל־הָעֵדָ֖ה עַל־הַנְּשִׂיאִֽים׃ weloʾ hikum beney yiseraʾel kiy־nishebeʿu lahem nesiyʾey haʿedah bayhwah ʾelohey yiseraʾel wayilonu khal־haʿedah ʿal־hanesiyʾiym׃

¹⁹ וַיֹּאמְר֤וּ כָל־הַנְּשִׂיאִים֙ אֶל־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֲנַ֙חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ לָהֶ֔ם בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֕ה לֹ֥א נוּכַ֖ל לִנְגֹּ֥עַ בָּהֶֽם׃ wayoʾmeru khal־hanesiyʾiym ʾel־kal־haʿedah ʾanaḥenu nishebaʿenu lahem bayhwah ʾelohey yiseraʾel weʿatah loʾ nukhal linegoaʿ bahem׃

²⁰ זֹ֛את נַעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֖ם וְהַחֲיֵ֣ה אֹותָ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ קֶ֔צֶף עַל־הַשְּׁבוּעָ֖ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְנוּ לָהֶֽם׃ zoʾt naʿaseh lahem wehaḥayeh ʾowtam weloʾ־yiheyeh ʿaleynu qetsef ʿal־hashevuʿah ʾasher־nishebaʿenu lahem׃

²¹ וַיֹּאמְר֧וּ אֲלֵיהֶ֛ם הַנְּשִׂיאִ֖ים יִֽחְי֑וּ וַ֠יִּֽהְיוּ חֹטְבֵ֨י עֵצִ֤ים וְשֹֽׁאֲבֵי־מַ֙יִם֙ לְכָל־הָ֣עֵדָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבְּר֥וּ לָהֶ֖ם הַנְּשִׂיאִֽים׃ wayoʾmeru ʾaleyhem hanesiyʾiym yiḥeyu wayiheyu ḥoṭevey ʿetsiym weshoʾavey־mayim lekhal־haʿedah kaʾasher diberu lahem hanesiyʾiym׃

Note · Josué 9.14–21

Une erreur initiale ne rend pas la parole donnée négligeable

La critique du défaut de consultation n’est pas suivie d’une autorisation de tuer les personnes protégées. Les chefs maintiennent leur engagement malgré le mécontentement. La responsabilité consiste ici à assumer une décision mal informée ; elle ne signifie pas qu’une personne victime d’un engagement abusif devrait, en toute circonstance actuelle, s’y soumettre sans recours.

²² וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ יְהֹושֻׁ֔עַ וַיְדַבֵּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לָמָּה֩ רִמִּיתֶ֨ם אֹתָ֜נוּ לֵאמֹ֗ר רְחֹוקִ֨ים אֲנַ֤חְנוּ מִכֶּם֙ מְאֹ֔ד וְאַתֶּ֖ם בְּקִרְבֵּ֥נוּ יֹשְׁבִֽים׃ wayiqeraʾ lahem yehowshuaʿ wayedaber ʾaleyhem leʾmor lamah rimiytem ʾotanu leʾmor reḥowqiym ʾanaḥenu mikem meʾod weʾatem beqirebenu yosheviym׃

²³ וְעַתָּ֖ה אֲרוּרִ֣ים אַתֶּ֑ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֨ת מִכֶּ֜ם עֶ֗בֶד וְחֹטְבֵ֥י עֵצִ֛ים וְשֹֽׁאֲבֵי־מַ֖יִם לְבֵ֥ית אֱלֹהָֽי׃ weʿatah ʾaruriym ʾatem weloʾ־yikaret mikem ʿeved weḥoṭevey ʿetsiym weshoʾavey־mayim leveyt ʾelohay׃

²⁴ וַיַּעֲנ֨וּ אֶת־יְהֹושֻׁ֜עַ וַיֹּאמְר֗וּ כִּי֩ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֤ד לַעֲבָדֶ֙יךָ֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדֹּ֔ו לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ וּלְהַשְׁמִ֛יד אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶ֑ם וַנִּירָ֨א מְאֹ֤ד לְנַפְשֹׁתֵ֙ינוּ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וַֽנַּעֲשֵׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ wayaʿanu ʾet־yehowshuaʿ wayoʾmeru kiy huged hugad laʿavadeykha ʾet ʾasher tsiuah yehwah ʾeloheykha ʾet־mosheh ʿavedow latet lakhem ʾet־kal־haʾarets ulehashemiyd ʾet־kal־yoshevey haʾarets mipeneykhem waniyraʾ meʾod lenafeshoteynu mipeneykhem wanaʿaseh ʾet־hadavar hazeh׃

²⁵ וְעַתָּ֖ה הִנְנ֣וּ בְיָדֶ֑ךָ כַּטֹּ֨וב וְכַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לַעֲשֹׂ֥ות לָ֖נוּ עֲשֵֽׂה׃ weʿatah hinenu veyadekha kaṭowv wekhayashar beʿeyneykha laʿasowt lanu ʿaseh׃

²⁶ וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּ֑ן וַיַּצֵּ֥ל אֹותָ֛ם מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֥א הֲרָגֽוּם׃ wayaʿas lahem ken wayatsel ʾowtam miyad beney־yiseraʾel weloʾ haragum׃

²⁷ וַיִּתְּנֵ֨ם יְהֹושֻׁ֜עַ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא חֹטְבֵ֥י עֵצִ֛ים וְשֹׁ֥אֲבֵי מַ֖יִם לָֽעֵדָ֑ה וּלְמִזְבַּ֤ח יְהוָה֙ עַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחָֽר׃ פ wayitenem yehowshuaʿ bayowm hahuʾ ḥoṭevey ʿetsiym weshoʾavey mayim laʿedah ulemizebaḥ yehwah ʿad־hayowm hazeh ʾel־hamaqowm ʾasher yiveḥar׃ f

Note · Josué 9.22–27

La survie ne doit pas être racontée comme une liberté complète

Les Gabaonites expliquent explicitement leur conduite par la crainte pour leur vie. Josué les protège de la mise à mort, puis confirme leur service contraint. Le récit donne un lieu à ces voisins dans la communauté, mais ce lieu reste subordonné. Parler seulement d’intégration heureuse masquerait les conditions dans lesquelles ils ont cherché à survivre.