Exode 7

¹ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh reʾeh netatiykha ʾelohiym lefareʿoh weʾaharon ʾaḥiykha yiheyeh neviyʾekha׃

² אַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֹֽו׃ ʾatah tedaber ʾet kal־ʾasher ʾatsaueka weʾaharon ʾaḥiykha yedaber ʾel־pareʿoh weshilaḥ ʾet־beney־yiseraʾel meʾaretsow׃

³ וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מֹופְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ waʾaniy ʾaqesheh ʾet־lev pareʿoh wehirebeytiy ʾet־ʾototay weʾet־mowfetay beʾerets mitserayim׃

⁴ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהֹוצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ weloʾ־yishemaʿ ʾalekhem pareʿoh wenatatiy ʾet־yadiy bemitserayim wehowtseʾtiy ʾet־tsiveʾotay ʾet־ʿamiy veney־yiseraʾel meʾerets mitserayim bishefaṭiym gedoliym׃

⁵ וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־יָדִ֖י עַל־מִצְרָ֑יִם וְהֹוצֵאתִ֥י אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִתֹּוכָֽם׃ weyadeʿu mitserayim kiy־ʾaniy yehwah bineṭotiy ʾet־yadiy ʿal־mitserayim wehowtseʾtiy ʾet־beney־yiseraʾel mitowkham׃

⁶ וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ wayaʿas mosheh weʾaharon kaʾasher tsiuah yehwah ʾotam ken ʿasu׃

⁷ וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּדַבְּרָ֖ם אֶל־פַּרְעֹֽה׃ פ umosheh ben־shemoniym shanah weʾaharon ben־shalosh ushemoniym shanah bedaberam ʾel־pareʿoh׃ f

Note · Exode 7.1–7

Une autorité reçue et une parole transmise

Moïse représente Dieu devant le roi et Aaron porte sa parole. Cette fonction de représentation ne transforme pas Moïse en divinité indépendante. Le récit souligne l’obéissance des deux hommes et leur âge, plutôt qu’une autorité fondée sur la jeunesse, la force ou la seule aisance oratoire.

⁸ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh weʾel־ʾaharon leʾmor׃

⁹ כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מֹופֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת־מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי־פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין׃ kiy yedaber ʾalekhem pareʿoh leʾmor tenu lakhem mowfet weʾamareta ʾel־ʾaharon qaḥ ʾet־maṭekha wehashelekhe lifeney־fareʿoh yehiy letaniyn׃

¹⁰ וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃ wayavoʾ mosheh weʾaharon ʾel־pareʿoh wayaʿasu khen kaʾasher tsiuah yehwah wayashelekhe ʾaharon ʾet־maṭehu lifeney fareʿoh welifeney ʿavadayw wayehiy letaniyn׃

¹¹ וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן׃ wayiqeraʾ gam־pareʿoh laḥakhamiym welamekhashefiym wayaʿasu gam־hem ḥareṭumey mitserayim belahaṭeyhem ken׃

¹² וַיַּשְׁלִ֙יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן אֶת־מַטֹּתָֽם׃ wayasheliykhu ʾiysh maṭehu wayiheyu letaniynim wayivelaʿ maṭeh־ʾaharon ʾet־maṭotam׃

¹³ וַיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ פ wayeḥezaq lev pareʿoh weloʾ shamaʿ ʾalehem kaʾasher diber yehwah׃ f

Note · Exode 7.8–13

Le signe ne produit pas automatiquement la confiance

Les spécialistes égyptiens produisent aussi un signe, mais le bâton d’Aaron engloutit les leurs. La confrontation dépasse une simple compétition de curiosités. Le refus royal subsiste : l’accumulation de phénomènes impressionnants ne supprime pas à elle seule une volonté de maintenir la domination.

¹⁴ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh kaved lev pareʿoh meʾen leshalaḥ haʿam׃

¹⁵ לֵ֣ךְ אֶל־פַּרְעֹ֞ה בַּבֹּ֗קֶר הִנֵּה֙ יֹצֵ֣א הַמַּ֔יְמָה וְנִצַּבְתָּ֥ לִקְרָאתֹ֖ו עַל־שְׂפַ֣ת הַיְאֹ֑ר וְהַמַּטֶּ֛ה אֲשֶׁר־נֶהְפַּ֥ךְ לְנָחָ֖שׁ תִּקַּ֥ח בְּיָדֶֽךָ׃ lekhe ʾel־pareʿoh baboqer hineh yotseʾ hamayemah wenitsaveta liqeraʾtow ʿal־sefat hayeʾor wehamaṭeh ʾasher־nehepakhe lenaḥash tiqaḥ beyadekha׃

¹⁶ וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ עַד־כֹּֽה׃ weʾamareta ʾelayw yehwah ʾelohey haʿiveriym shelaḥaniy ʾeleykha leʾmor shalaḥ ʾet־ʿamiy weyaʿaveduniy bamidebar wehineh loʾ־shamaʿeta ʿad־koh׃

¹⁷ כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יְהוָ֑ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַכֶּ֣ה ׀ בַּמַּטֶּ֣ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֗י עַל־הַמַּ֛יִם אֲשֶׁ֥ר בַּיְאֹ֖ר וְנֶהֶפְכ֥וּ לְדָֽם׃ koh ʾamar yehwah bezoʾt tedaʿ kiy ʾaniy yehwah hineh ʾanokhiy makeh ׀ bamaṭeh ʾasher־beyadiy ʿal־hamayim ʾasher bayeʾor wenehefekhu ledam׃

¹⁸ וְהַדָּגָ֧ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֛ר תָּמ֖וּת וּבָאַ֣שׁ הַיְאֹ֑ר וְנִלְא֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתֹּ֥ות מַ֖יִם מִן־הַיְאֹֽר׃ ס wehadagah ʾasher־bayeʾor tamut uvaʾash hayeʾor wenileʾu mitserayim lishetowt mayim min־hayeʾor׃ s

¹⁹ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־יָדְךָ֩ עַל־מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־נַהֲרֹתָ֣ם ׀ עַל־יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh ʾemor ʾel־ʾaharon qaḥ maṭekha uneṭeh־yadekha ʿal־meymey mitserayim ʿal־naharotam ׀ ʿal־yeʾoreyhem weʿal־ʾagemeyhem weʿal kal־miqeweh meymeyhem weyiheyu־dam wehayah dam bekhal־ʾerets mitserayim uvaʿetsiym uvaʾavaniym׃

²⁰ וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ צִוָּ֣ה יְהוָ֗ה וַיָּ֤רֶם בַּמַּטֶּה֙ וַיַּ֤ךְ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּיְאֹ֔ר לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו וַיֵּהָֽפְכ֛וּ כָּל־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֖ר לְדָֽם׃ wayaʿasu־khen mosheh weʾaharon kaʾasher ׀ tsiuah yehwah wayarem bamaṭeh wayakhe ʾet־hamayim ʾasher bayeʾor leʿeyney fareʿoh uleʿeyney ʿavadayw wayehafekhu kal־hamayim ʾasher־bayeʾor ledam׃

²¹ וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֥ר מֵ֙תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתֹּ֥ות מַ֖יִם מִן־הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ wehadagah ʾasher־bayeʾor metah wayiveʾash hayeʾor weloʾ־yakhelu mitserayim lishetowt mayim min־hayeʾor wayehiy hadam bekhal־ʾerets mitserayim׃

²² וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ wayaʿasu־khen ḥareṭumey mitserayim belaṭeyhem wayeḥezaq lev־pareʿoh weloʾ־shamaʿ ʾalehem kaʾasher diber yehwah׃

²³ וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־בֵּיתֹ֑ו וְלֹא־שָׁ֥ת לִבֹּ֖ו גַּם־לָזֹֽאת׃ wayifen pareʿoh wayavoʾ ʾel־beytow weloʾ־shat libow gam־lazoʾt׃

²⁴ וַיַּחְפְּר֧וּ כָל־מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתֹּ֑ות כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר׃ wayaḥeperu khal־mitserayim seviyvot hayeʾor mayim lishetowt kiy loʾ yakhelu lishetot mimeymey hayeʾor׃

²⁵ וַיִּמָּלֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַחֲרֵ֥י הַכֹּות־יְהוָ֖ה אֶת־הַיְאֹֽר׃ פ wayimaleʾ shiveʿat yamiym ʾaḥarey hakowt־yehwah ʾet־hayeʾor׃ f

Note · Exode 7.14–25

Une ressource de vie devient inutilisable

L’atteinte au Nil touche les poissons, l’eau et la vie quotidienne. Le récit a auparavant montré le fleuve utilisé pour une politique de mort contre les garçons hébreux. Ce rapprochement littéraire éclaire la gravité de la scène sans expliquer par lui-même chaque détail matériel du phénomène.

²⁶ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh boʾ ʾel־pareʿoh weʾamareta ʾelayw koh ʾamar yehwah shalaḥ ʾet־ʿamiy weyaʿaveduniy׃

²⁷ וְאִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י נֹגֵ֛ף אֶת־כָּל־גְּבוּלְךָ֖ בַּֽצְפַרְדְּעִֽים׃ weʾim־maʾen ʾatah leshaleaḥ hineh ʾanokhiy nogef ʾet־kal־gevulekha batsefaredeʿiym׃

²⁸ וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֮ צְפַרְדְּעִים֒ וְעָלוּ֙ וּבָ֣אוּ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבַחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבְךָ֖ וְעַל־מִטָּתֶ֑ךָ וּבְבֵ֤ית עֲבָדֶ֙יךָ֙ וּבְעַמֶּ֔ךָ וּבְתַנּוּרֶ֖יךָ וּבְמִשְׁאֲרֹותֶֽיךָ׃ wesharats hayeʾor tsefaredeʿiym weʿalu uvaʾu beveytekha uvaḥadar mishekavekha weʿal־miṭatekha uveveyt ʿavadeykha uveʿamekha uvetanureykha uvemisheʾarowteykha׃

²⁹ וּבְכָ֥ה וּֽבְעַמְּךָ֖ וּבְכָל־עֲבָדֶ֑יךָ יַעֲל֖וּ הַֽצְפַרְדְּעִֽים׃ uvekhah uveʿamekha uvekhal־ʿavadeykha yaʿalu hatsefaredeʿiym׃

Note · Exode 7.26–29

La demande précède l’atteinte

L’avertissement sur les grenouilles renouvelle l’ordre de laisser partir le peuple. Le signe à venir ne constitue pas une action isolée sans parole. Les lieux de la maison et du travail montrent que la prétention royale à contrôler les autres ne protège pas le roi contre toute intrusion dans sa propre vie.