Genèse 5

¹ זֶ֣ה סֵ֔פֶר תֹּולְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּיֹ֗ום בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֹֽו׃ zeh sefer towledot ʾadam beyowm beroʾ ʾelohiym ʾadam bidemut ʾelohiym ʿasah ʾotow׃

² זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּיֹ֖ום הִבָּֽרְאָֽם׃ ס zakhar uneqevah beraʾam wayevarekhe ʾotam wayiqeraʾ ʾet־shemam ʾadam beyowm hibareʾam׃ s

³ וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיֹּ֥ולֶד בִּדְמוּתֹ֖ו כְּצַלְמֹ֑ו וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו שֵֽׁת׃ wayeḥiy ʾadam sheloshiym umeʾat shanah wayowled bidemutow ketsalemow wayiqeraʾ ʾet־shemow shet׃

⁴ וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־אָדָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ wayiheyu yemey־ʾadam ʾaḥarey howliydow ʾet־shet shemoneh meʾot shanah wayowled baniym uvanowt׃

⁵ וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאֹות֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס wayiheyu kal־yemey ʾadam ʾasher־ḥay teshaʿ meʾowt shanah usheloshiym shanah wayamot׃ s

Note · Genèse 5.1–5

L’image de Dieu au fil des générations

Le rappel de la création inscrit la généalogie dans une dignité reçue. La naissance d’un fils à la ressemblance d’Adam met en relation continuité familiale et condition humaine. La mort n’efface pas la bénédiction initiale, mais elle en marque désormais l’expérience terrestre.

⁶ וַֽיְחִי־שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־אֱנֹֽושׁ׃ wayeḥiy־shet ḥamesh shaniym umeʾat shanah wayowled ʾet־ʾenowsh׃

⁷ וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־אֱנֹ֔ושׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ wayeḥiy־shet ʾaḥarey howliydow ʾet־ʾenowsh shevaʿ shaniym ushemoneh meʾowt shanah wayowled baniym uvanowt׃

⁸ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס wayiheyu kal־yemey־shet sheteym ʿesereh shanah uteshaʿ meʾowt shanah wayamot׃ s

⁹ וַֽיְחִ֥י אֱנֹ֖ושׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־קֵינָֽן׃ wayeḥiy ʾenowsh tisheʿiym shanah wayowled ʾet־qeynan׃

¹⁰ וַֽיְחִ֣י אֱנֹ֗ושׁ אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ wayeḥiy ʾenowsh ʾaḥarey howliydow ʾet־qeynan ḥamesh ʿesereh shanah ushemoneh meʾowt shanah wayowled baniym uvanowt׃

¹¹ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י אֱנֹ֔ושׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס wayiheyu kal־yemey ʾenowsh ḥamesh shaniym uteshaʿ meʾowt shanah wayamot׃ s

¹² וַֽיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־מַֽהֲלַלְאֵֽל׃ wayeḥiy qeynan shiveʿiym shanah wayowled ʾet־mahalaleʾel׃

¹³ וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ wayeḥiy qeynan ʾaḥarey howliydow ʾet־mahalaleʾel ʾarebaʿiym shanah ushemoneh meʾowt shanah wayowled baniym uvanowt׃

¹⁴ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס wayiheyu kal־yemey qeynan ʿeser shaniym uteshaʿ meʾowt shanah wayamot׃ s

¹⁵ וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־יָֽרֶד׃ wayeḥiy mahalaleʾel ḥamesh shaniym weshishiym shanah wayowled ʾet־yared׃

¹⁶ וַֽיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ wayeḥiy mahalaleʾel ʾaḥarey howliydow ʾet־yered sheloshiym shanah ushemoneh meʾowt shanah wayowled baniym uvanowt׃

¹⁷ וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס wayiheyu kal־yemey mahalaleʾel ḥamesh wetisheʿiym shanah ushemoneh meʾowt shanah wayamot׃ s

¹⁸ וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־חֲנֹֽוךְ׃ wayeḥiy־yered shetayim weshishiym shanah umeʾat shanah wayowled ʾet־ḥanowkhe׃

¹⁹ וַֽיְחִי־יֶ֗רֶד אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־חֲנֹ֔וךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ wayeḥiy־yered ʾaḥarey howliydow ʾet־ḥanowkhe shemoneh meʾowt shanah wayowled baniym uvanowt׃

²⁰ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ wayiheyu kal־yemey־yered shetayim weshishiym shanah uteshaʿ meʾowt shanah wayamot׃ f

Note · Genèse 5.6–20

Des noms qui portent la continuité

La répétition peut sembler monotone, mais elle donne à chaque génération une place dans l’histoire. Les noms ne sont pas un simple détour avant les événements importants. Ils indiquent que l’avenir se transmet par des existences dont le narrateur ne raconte presque rien.

²¹ וַֽיְחִ֣י חֲנֹ֔וךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־מְתוּשָֽׁלַח׃ wayeḥiy ḥanowkhe ḥamesh weshishiym shanah wayowled ʾet־metushalaḥ׃

²² וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנֹ֜וךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ wayitehalekhe ḥanowkhe ʾet־haʾelohiym ʾaḥarey howliydow ʾet־metushelaḥ shelosh meʾowt shanah wayowled baniym uvanowt׃

²³ וַיְהִ֖י כָּל־יְמֵ֣י חֲנֹ֑וךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָֽה׃ wayehiy kal־yemey ḥanowkhe ḥamesh weshishiym shanah ushelosh meʾowt shanah׃

²⁴ וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנֹ֖וךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹתֹ֖ו אֱלֹהִֽים׃ פ wayitehalekhe ḥanowkhe ʾet־haʾelohiym weʾeynenu kiy־laqaḥ ʾotow ʾelohiym׃ f

Note · Genèse 5.21–24

Hénoc, une interruption dans le rythme

La présentation d’Hénoc rompt la formule habituelle de la mort : sa relation à Dieu devient l’élément décisif. Le texte reste bref et ne décrit pas son expérience en détail. Hébreux 11.5 en propose une lecture chrétienne centrée sur la foi, sans autoriser à inventer une biographie manquante.

²⁵ וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃ wayeḥiy metushelaḥ shevaʿ ushemoniym shanah umeʾat shanah wayowled ʾet־lamekhe׃

²⁶ וַֽיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמֹונִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ wayeḥiy metushelaḥ ʾaḥarey howliydow ʾet־lemekhe shetayim ushemowniym shanah ushevaʿ meʾowt shanah wayowled baniym uvanowt׃

²⁷ וַיִּהְיוּ֙ כָּל־יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ wayiheyu kal־yemey metushelaḥ teshaʿ weshishiym shanah uteshaʿ meʾowt shanah wayamot׃ f

²⁸ וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד בֵּֽן׃ wayeḥiy־lemekhe shetayim ushemoniym shanah umeʾat shanah wayowled ben׃

²⁹ וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמֹ֛ו נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞ה֠ יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֙נוּ֙ וּמֵעִצְּבֹ֣ון יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃ wayiqeraʾ ʾet־shemow noaḥ leʾmor zeh yenaḥamenu mimaʿasenu umeʿitsevown yadeynu min־haʾadamah ʾasher ʾererah yehwah׃

³⁰ וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ אַֽחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ wayeḥiy־lemekhe ʾaḥarey howliydow ʾet־noaḥ ḥamesh wetisheʿiym shanah waḥamesh meʾot shanah wayowled baniym uvanowt׃

³¹ וַֽיְהִי֙ כָּל־יְמֵי־לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס wayehiy kal־yemey־lemekhe shevaʿ weshiveʿiym shanah ushevaʿ meʾowt shanah wayamot׃ s

³² וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֣ולֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃ wayehiy־noaḥ ben־ḥamesh meʾowt shanah wayowled noaḥ ʾet־shem ʾet־ḥam weʾet־yafet׃

Note · Genèse 5.25–32

Un nom tourné vers une consolation espérée

Le père de Noé exprime l’attente d’un soulagement dans le travail d’une terre devenue difficile. Cette espérance prépare le rôle de Noé sans révéler encore la forme qu’il prendra. La généalogie s’achève ainsi sur une attente, et non sur une solution déjà pleinement acquise.