1 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor׃
2 דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבֹּ֔ו תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃ daber ʾel־beney yiseraʾel weyiqeḥu־liy terumah meʾet kal־ʾiysh ʾasher yidevenu libow tiqeḥu ʾet־terumatiy׃
3 וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ wezoʾt haterumah ʾasher tiqeḥu meʾitam zahav wakhesef uneḥoshet׃
4 וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתֹולַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃ utekhelet weʾaregaman wetowlaʿat shaniy weshesh weʿiziym׃
5 וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים׃ weʿorot ʾeylim meʾadamiym weʿorot teḥashiym waʿatsey shiṭiym׃
6 שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ shemen lamaʾor besamiym leshemen hamisheḥah weliqeṭoret hasamiym׃
7 אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן׃ ʾaveney־shoham weʾaveney miluʾiym laʾefod welaḥoshen׃
8 וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתֹוכָֽם׃ weʿasu liy miqedash weshakhanetiy betowkham׃
9 כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אֹותְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ ס kekhol ʾasher ʾaniy mareʾeh ʾowtekha ʾet taveniyt hamishekan weʾet taveniyt kal־kelayw wekhen taʿasu׃ s
Note · Exode 25.1–9
Une contribution qui n’est pas un travail forcé
Les matériaux sont demandés à ceux dont le cœur est disposé à donner. Le contraste avec la production imposée par Pharaon est important. Le projet commun ne devrait pas reprendre la logique de l’oppression quittée : la demeure annoncée est celle de Dieu au milieu des personnes, non un monument à leur chef.
10 וְעָשׂ֥וּ אֲרֹ֖ון עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכֹּ֗ו וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רָחְבֹּ֔ו וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֹֽו׃ weʿasu ʾarown ʿatsey shiṭiym ʾamatayim waḥetsiy ʾarekow weʾamah waḥetsiy raḥebow weʾamah waḥetsiy qomatow׃
11 וְצִפִּיתָ֤ אֹתֹו֙ זָהָ֣ב טָהֹ֔ור מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ wetsipiyta ʾotow zahav ṭahowr mibayit umiḥuts tetsapenu weʿasiyta ʿalayw zer zahav saviyv׃
12 וְיָצַ֣קְתָּ לֹּ֗ו אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעֹו֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְעֹ֖ו הַשֵּׁנִֽית׃ weyatsaqeta low ʾarebaʿ ṭabeʿot zahav wenatatah ʿal ʾarebaʿ paʿamotayw ushetey ṭabaʿot ʿal־tsaleʿow haʾeḥat ushetey ṭabaʿot ʿal־tsaleʿow hasheniyt׃
13 וְעָשִׂ֥יתָ בַדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ weʿasiyta vadey ʿatsey shiṭiym wetsipiyta ʾotam zahav׃
14 וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֥את אֶת־הָאָרֹ֖ן בָּהֶֽם׃ weheveʾta ʾet־habadiym baṭabaʿot ʿal tsaleʿot haʾaron laseʾt ʾet־haʾaron bahem׃
15 בְּטַבְּעֹת֙ הָאָרֹ֔ן יִהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ׃ beṭabeʿot haʾaron yiheyu habadiym loʾ yasuru mimenu׃
16 וְנָתַתָּ֖ אֶל־הָאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃ wenatata ʾel־haʾaron ʾet haʿedut ʾasher ʾeten ʾeleykha׃
17 וְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָהֹ֑ור אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֙צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ׃ weʿasiyta khaporet zahav ṭahowr ʾamatayim waḥetsiy ʾarekah weʾamah waḥetsiy raḥebah׃
18 וְעָשִׂ֛יתָ שְׁנַ֥יִם כְּרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצֹ֥ות הַכַּפֹּֽרֶת׃ weʿasiyta shenayim keruviym zahav miqeshah taʿaseh ʾotam misheney qetsowt hakaporet׃
19 וַ֠עֲשֵׂה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־שְׁנֵ֥י קְצֹותָֽיו׃ waʿaseh keruv ʾeḥad miqatsah mizeh ukheruv־ʾeḥad miqatsah mizeh min־hakaporet taʿasu ʾet־hakeruviym ʿal־sheney qetsowtayw׃
20 וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃ wehayu hakeruviym poresey khenafayim lemaʿelah sokhekhiym bekhanefeyhem ʿal־hakaporet ufeneyhem ʾiysh ʾel־ʾaḥiyw ʾel־hakaporet yiheyu peney hakeruviym׃
21 וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃ wenatata ʾet־hakaporet ʿal־haʾaron milemaʿelah weʾel־haʾaron titen ʾet־haʿedut ʾasher ʾeten ʾeleykha׃
22 וְנֹועַדְתִּ֣י לְךָ֮ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אֹותְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ wenowʿadetiy lekha sham wedibaretiy ʾitekha meʿal hakaporet mibeyn sheney hakeruviym ʾasher ʿal־ʾaron haʿedut ʾet kal־ʾasher ʾatsaueh ʾowtekha ʾel־beney yiseraʾel׃ f
Note · Exode 25.10–22
L’arche garde le témoignage et marque une rencontre
Les tables seront placées dans l’arche, tandis que la parole est annoncée au-dessus de son couvercle. Les chérubins ne constituent pas une image de Dieu lui-même. Le vocabulaire du propitiatoire reçoit une portée rituelle que les chapitres suivants et le Lévitique préciseront.
23 וְעָשִׂ֥יתָ שֻׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכֹּו֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבֹּ֔ו וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֹֽו׃ weʿasiyta shuleḥan ʿatsey shiṭiym ʾamatayim ʾarekow weʾamah raḥebow weʾamah waḥetsiy qomatow׃
24 וְצִפִּיתָ֥ אֹתֹ֖ו זָהָ֣ב טָהֹ֑ור וְעָשִׂ֥יתָ לֹּ֛ו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ wetsipiyta ʾotow zahav ṭahowr weʿasiyta low zer zahav saviyv׃
25 וְעָשִׂ֨יתָ לֹּ֥ו מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתֹּ֖ו סָבִֽיב׃ weʿasiyta low misegeret ṭofaḥ saviyv weʿasiyta zer־zahav lemisegaretow saviyv׃
26 וְעָשִׂ֣יתָ לֹּ֔ו אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו׃ weʿasiyta low ʾarebaʿ ṭabeʿot zahav wenatata ʾet־haṭabaʿot ʿal ʾarebaʿ hapeʾot ʾasher leʾarebaʿ ragelayw׃
27 לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת תִּהְיֶ֖יןָ הַטַּבָּעֹ֑ת לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ leʿumat hamisegeret tiheyeyna haṭabaʿot levatiym levadiym laseʾt ʾet־hashuleḥan׃
28 וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָ֑ב וְנִשָּׂא־בָ֖ם אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃ weʿasiyta ʾet־habadiym ʿatsey shiṭiym wetsipiyta ʾotam zahav wenisaʾ־vam ʾet־hashuleḥan׃
29 וְעָשִׂ֨יתָ קְּעָרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשֹׂותָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֥ב טָהֹ֖ור תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ weʿasiyta qeʿarotayw wekhapotayw uqesowtayw umenaqiyotayw ʾasher yusakhe bahen zahav ṭahowr taʿaseh ʾotam׃
30 וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד׃ פ wenatata ʿal־hashuleḥan leḥem paniym lefanay tamiyd׃ f
Note · Exode 25.23–30
Une table devant Dieu
Les pains et les objets de service sont préparés pour une présence régulière. Le texte ne dit pas que Dieu aurait besoin d’être alimenté pour subsister. La disposition exprime une relation cultuelle organisée ; il est inutile d’inventer pour chaque ustensile une correspondance spirituelle imposée.
31 וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָהֹ֑ור מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנֹורָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃ weʿasiyta menorat zahav ṭahowr miqeshah teʿaseh hamenowrah yerekhah weqanah geviyʿeyha kafetoreyha uferaḥeyha mimenah yiheyu׃
32 וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי׃ weshishah qaniym yotseʾiym mitsideyha sheloshah ׀ qeney menorah mitsidah haʾeḥad usheloshah qeney menorah mitsidah hasheniy׃
33 שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶרַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בַּקָּנֶ֥ה הָאֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃ sheloshah geviʿiym meshuqadiym baqaneh haʾeḥad kafetor waferaḥ usheloshah geviʿiym meshuqadiym baqaneh haʾeḥad kafetor wafaraḥ ken lesheshet haqaniym hayotseʾiym min־hamenorah׃
34 וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁקָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ׃ uvamenorah ʾarebaʿah geviʿiym meshuqadiym kafetoreyha uferaḥeyha׃
35 וְכַפְתֹּ֡ר תַּחַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֙שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃ wekhafetor taḥat sheney haqaniym mimenah wekhafetor taḥat sheney haqaniym mimenah wekhafetor taḥat־sheney haqaniym mimenah lesheshet haqaniym hayotseʾiym min־hamenorah׃
36 כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה יִהְי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֹֽור׃ kafetoreyhem uqenotam mimenah yiheyu kulah miqeshah ʾaḥat zahav ṭahowr׃
37 וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ׃ weʿasiyta ʾet־neroteyha shiveʿah weheʿelah ʾet־neroteyha weheʾiyr ʿal־ʿever paneyha׃
38 וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֹֽור׃ umaleqaḥeyha umaḥetoteyha zahav ṭahowr׃
39 כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָהֹ֖ור יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ אֵ֥ת כָּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ kikar zahav ṭahowr yaʿaseh ʾotah ʾet kal־hakeliym haʾeleh׃
40 וּרְאֵ֖ה וַעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר׃ ס ureʾeh waʿaseh betaveniytam ʾasher־ʾatah mareʾeh bahar׃ s
Note · Exode 25.31–40
La lumière demande un travail précis
Le chandelier est décrit avec ses branches et ses formes végétales. La fabrication requiert une habileté réelle et une fidélité au modèle. La beauté reçoit ainsi une place dans le service, sans que le texte exige de toutes les communautés futures la reproduction de cet objet à l’identique.