Lévitique 19

¹ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃ wayedaber yehwah ʾel־mosheh leʾmor ׃

² דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָדֹ֔ושׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ daber ʾel־kal־ʿadat beney־yiseraʾel weʾamareta ʾalehem qedoshiym tiheyu kiy qadowsh ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃

³ אִ֣ישׁ אִמֹּ֤ו וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ʾiysh ʾimow weʾaviyw tiyraʾu weʾet־shabetotay tishemoru ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃

⁴ אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ים וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ʾal־tifenu ʾel־haʾeliyliym weʾlohey masekhah loʾ taʿasu lakhem ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃

⁵ וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃ wekhiy tizebeḥu zevaḥ shelamiym layhwah liretsonekhem tizebaḥuhu׃

⁶ בְּיֹ֧ום זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמָּחֳרָ֑ת וְהַנֹּותָר֙ עַד־יֹ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃ beyowm ziveḥakhem yeʾakhel umimaḥorat wehanowtar ʿad־yowm hasheliyshiy baʾesh yisaref׃

⁷ וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃ weʾim heʾakhol yeʾakhel bayowm hasheliyshiy pigul huʾ loʾ yeratseh׃

⁸ וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֹנֹ֣ו יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ weʾokhelayw ʿaonow yisaʾ kiy־ʾet־qodesh yehwah ḥilel wenikheretah hanefesh hahiwʾ meʿameyha׃

Note · Lévitique 19.1–8

Le culte appartient à une conduite entière

Le respect des parents, le repos et le rejet des idoles précèdent les règles du repas sacrificiel. La proximité de ces thèmes empêche de séparer totalement pratique religieuse et vie familiale. L’observance d’un rite ne peut servir de compensation à une conduite qui méprise les personnes.

⁹ וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃ uvequtserekhem ʾet־qetsiyr ʾaretsekhem loʾ tekhaleh peʾat sadekha liqetsor weleqeṭ qetsiyrekha loʾ telaqeṭ׃

¹⁰ וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעֹולֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ wekharemekha loʾ teʿowlel ufereṭ karemekha loʾ telaqeṭ leʿaniy welager taʿazov ʾotam ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃

¹¹ לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֹֽו׃ loʾ tigenovu weloʾ־tekhaḥashu weloʾ־teshaqeru ʾiysh baʿamiytow׃

¹² וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ weloʾ־tishaveʿu vishemiy lashaqer weḥilaleta ʾet־shem ʾeloheykha ʾaniy yehwah׃

¹³ לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃ loʾ־taʿashoq ʾet־reʿakha weloʾ tigezol loʾ־taliyn peʿulat sakhiyr ʾitekha ʿad־boqer׃

¹⁴ לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ loʾ־teqalel ḥeresh welifeney ʿiuer loʾ titen mikheshol weyareʾta meʾeloheykha ʾaniy yehwah׃

¹⁵ לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָדֹ֑ול בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃ loʾ־taʿasu ʿawel bamishepaṭ loʾ־tisaʾ feney־dal weloʾ tehedar peney gadowl betsedeq tishepoṭ ʿamiytekha׃

¹⁶ לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ loʾ־telekhe rakhiyl beʿameykha loʾ taʿamod ʿal־dam reʿekha ʾaniy yehwah׃

¹⁷ לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הֹוכֵ֤חַ תֹּוכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃ loʾ־tisenaʾ ʾet־ʾaḥiykha bilevavekha howkheaḥ towkhiyḥa ʾet־ʿamiytekha weloʾ־tisaʾ ʿalayw ḥeṭeʾ׃

¹⁸ לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמֹ֑וךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ loʾ־tiqom weloʾ־tiṭor ʾet־beney ʿamekha weʾahaveta lereʿakha kamowkha ʾaniy yehwah׃

Note · Lévitique 19.9–18

Laisser une part et refuser l’abus de pouvoir

Le pauvre et l’étranger doivent pouvoir glaner ; le salarié ne doit pas attendre indéfiniment son dû. Le sourd et l’aveugle ne doivent pas être exposés à une cruauté dont l’auteur profiterait. La crainte de Dieu rejoint ainsi les situations où la victime aurait moins de moyens de répondre.

¹⁹ אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃ פ ʾet־ḥuqotay tishemoru behemetekha loʾ־tarebiyʿa kileʾayim sadekha loʾ־tizeraʿ kileʾayim uveged kileʾayim shaʿaṭenez loʾ yaʿaleh ʿaleykha׃ f

²⁰ וְ֠אִישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהָפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה אֹ֥ו חֻפְשָׁ֖ה לֹ֣א נִתַּן־לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃ weʾiysh kiy־yishekav ʾet־ʾishah shikhevat־zeraʿ wehiwʾ shifeḥah neḥerefet leʾiysh wehafedeh loʾ nifedatah ʾow ḥufeshah loʾ nitan־lah biqoret tiheyeh loʾ yumetu kiy־loʾ ḥupashah׃

²¹ וְהֵבִ֤יא אֶת־אֲשָׁמֹו֙ לַֽיהוָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃ weheviyʾ ʾet־ʾashamow layhwah ʾel־petaḥ ʾohel mowʿed ʾeyl ʾasham׃

²² וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עַל־חַטָּאתֹ֖ו אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח לֹ֔ו מֵחַטָּאתֹ֖ו אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃ פ wekhiper ʿalayw hakohen beʾeyl haʾasham lifeney yehwah ʿal־ḥaṭaʾtow ʾasher ḥaṭaʾ weniselaḥ low meḥaṭaʾtow ʾasher ḥaṭaʾ׃ f

²³ וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָתֹ֖ו אֶת־פִּרְיֹ֑ו שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃ wekhiy־tavoʾu ʾel־haʾarets uneṭaʿetem kal־ʿets maʾakhal waʿaraletem ʿarelatow ʾet־pireyow shalosh shaniym yiheyeh lakhem ʿareliym loʾ yeʾakhel׃

²⁴ וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כָּל־פִּרְיֹ֑ו קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהוָֽה׃ uvashanah hareviyʿit yiheyeh kal־pireyow qodesh hiluliym layhwah׃

²⁵ וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְיֹ֔ו לְהֹוסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָתֹ֑ו אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ uvashanah haḥamiyshit toʾkhelu ʾet־pireyow lehowsiyf lakhem tevuʾatow ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃

²⁶ לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעֹונֵֽנוּ׃ loʾ toʾkhelu ʿal־hadam loʾ tenaḥashu weloʾ teʿownenu׃

²⁷ לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃ loʾ taqifu peʾat roʾshekhem weloʾ tasheḥiyt ʾet peʾat zeqanekha׃

²⁸ וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ wesereṭ lanefesh loʾ titenu bivesarekhem ukhetovet qaʿaqaʿ loʾ titenu bakhem ʾaniy yehwah׃

²⁹ אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנֹותָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃ ʾal־teḥalel ʾet־bitekha lehazenowtah weloʾ־tizeneh haʾarets umaleʾah haʾarets zimah׃

Note · Lévitique 19.19–29

Ne pas simplifier toutes les prescriptions en un seul principe

Mélanges, condition d’une esclave, récoltes et pratiques corporelles reçoivent des règles distinctes. Certaines restent difficiles à expliquer entièrement. Le cas de la femme esclave conserve une inégalité de statut qu’il faut reconnaître ; le texte ne permet pas de supposer son consentement là où il ne le décrit pas.

³⁰ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ ʾet־shabetotay tishemoru umiqedashiy tiyraʾu ʾaniy yehwah׃

³¹ אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטָמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ʾal־tifenu ʾel־haʾovot weʾel־hayideʿoniym ʾal־tevaqeshu leṭameʾah vahem ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃

³² מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ mipeney seyvah taqum wehadareta peney zaqen weyareʾta meʾeloheykha ʾaniy yehwah׃ f

³³ וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תֹונ֖וּ אֹתֹֽו׃ wekhiy־yagur ʾitekha ger beʾaretsekhem loʾ townu ʾotow׃

³⁴ כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לֹו֙ כָּמֹ֔וךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ keʾezeraḥ mikem yiheyeh lakhem hager ׀ hagar ʾitekhem weʾahaveta low kamowkha kiy־geriym heyiytem beʾerets mitserayim ʾaniy yehwah ʾeloheykhem׃

³⁵ לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃ loʾ־taʿasu ʿawel bamishepaṭ bamidah bamisheqal uvamesurah׃

³⁶ מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ moʾzeney tsedeq ʾaveney־tsedeq ʾeyfat tsedeq wehiyn tsedeq yiheyeh lakhem ʾaniy yehwah ʾeloheykhem ʾasher־howtseʾtiy ʾetekhem meʾerets mitserayim׃

³⁷ וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ פ ushemaretem ʾet־kal־ḥuqotay weʾet־kal־mishepaṭay waʿasiytem ʾotam ʾaniy yehwah׃ f

Note · Lévitique 19.30–37

L’étranger doit être aimé et le commerce être juste

L’étranger reçoit une demande d’amour liée à la mémoire d’Égypte. Les personnes âgées sont honorées et les mesures commerciales doivent être fiables. La sainteté ne protège donc pas un cercle religieux au prix de la fraude envers les autres : elle se vérifie dans l’accueil et dans les échanges.