1 וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹדֹ֛ות הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃ watedaber mireyam weʾaharon bemosheh ʿal־ʾodowt haʾishah hakushiyt ʾasher laqaḥ kiy־ʾishah khushiyt laqaḥ׃
2 וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהוָֽה׃ wayoʾmeru haraq ʾakhe־bemosheh diber yehwah haloʾ gam־banu diber wayishemaʿ yehwah׃
3 וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה [עָנָו כ] (עָנָ֣יו ק) מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס wehaʾiysh mosheh [ʿanaw kh] (ʿanayw q) meʾod mikol haʾadam ʾasher ʿal־peney haʾadamah׃ s
Note · Nombres 12.1–3
Ne pas inventer l’identité et les motifs laissés ouverts
Le texte désigne une femme koushite sans expliquer complètement son identité ni le rapport avec Séphora. La contestation s’étend à la parole de Dieu par Moïse. Le passage ne justifie aucun mépris ethnique ; il ne rapporte pas non plus tous les motifs intérieurs des protagonistes.
4 וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלָשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלָשְׁתָּֽם׃ wayoʾmer yehwah piteʾom ʾel־mosheh weʾel־ʾaharon weʾel־mireyam tseʾu shelashetekhem ʾel־ʾohel mowʿed wayetseʾu shelashetam׃
5 וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ wayered yehwah beʿamud ʿanan wayaʿamod petaḥ haʾohel wayiqeraʾ ʾaharon umireyam wayetseʾu sheneyhem׃
6 וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲלֹ֖ום אֲדַבֶּר־בֹּֽו׃ wayoʾmer shimeʿu־naʾ devaray ʾim־yiheyeh neviyʾakhem yehwah bamareʾah ʾelayw ʾetewadaʿ baḥalowm ʾadaber־bow׃
7 לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכָל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃ loʾ־khen ʿavediy mosheh bekhal־beytiy neʾeman huʾ׃
8 פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בֹּ֗ו וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃ peh ʾel־peh ʾadaber־bow umareʾeh weloʾ veḥiydot utemunat yehwah yabiyṭ umaduaʿ loʾ yereʾtem ledaber beʿavediy vemosheh׃
Note · Nombres 12.4–8
Une proximité de parole singulière
La révélation faite à Moïse est distinguée des rêves et des visions. Cette singularité appartient à sa fonction dans le récit. Elle n’abolit pas toute parole donnée à d’autres et ne permet pas à un responsable de déclarer ses propres décisions infaillibles.
9 וַיִּֽחַר אַ֧ף יְהוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃ wayiḥar ʾaf yehwah bam wayelakhe׃
10 וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַהֲרֹ֛ן אֶל־מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת׃ weheʿanan sar meʿal haʾohel wehineh mireyam metsoraʿat kashaleg wayifen ʾaharon ʾel־mireyam wehineh metsoraʿat׃
11 וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נֹואַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃ wayoʾmer ʾaharon ʾel־mosheh biy ʾadoniy ʾal־naʾ tashet ʿaleynu ḥaṭaʾt ʾasher nowʾalenu waʾasher ḥaṭaʾnu׃
12 אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתֹו֙ מֵרֶ֣חֶם אִמֹּ֔ו וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֹֽו׃ ʾal־naʾ tehiy kamet ʾasher betseʾtow mereḥem ʾimow wayeʾakhel ḥatsiy vesarow׃
13 וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃ פ wayitseʿaq mosheh ʾel־yehwah leʾmor ʾel naʾ refaʾ naʾ lah׃ f
14 וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֙יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף׃ wayoʾmer yehwah ʾel־mosheh weʾaviyha yaroq yaraq befaneyha haloʾ tikalem shiveʿat yamiym tisager shiveʿat yamiym miḥuts lamaḥaneh weʾaḥar teʾasef׃
15 וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם׃ watisager mireyam miḥuts lamaḥaneh shiveʿat yamiym wehaʿam loʾ nasaʿ ʿad־heʾasef mireyam׃
16 וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵרֹ֑ות וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ פ weʾaḥar naseʿu haʿam meḥatserowt wayaḥanu bemidebar paʾran׃ f
Note · Nombres 12.9–16
La prière ne se réjouit pas de la chute d’autrui
Aaron reconnaît la faute et Moïse demande la guérison de Miryam. Le texte ne donne pas de raison complète à l’asymétrie de leur traitement. L’attente du peuple rappelle cependant que la marche commune reste liée à celle qui doit pouvoir réintégrer le camp.