Genèse 48

¹ וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיֹוסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמֹּ֔ו אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ wayehiy ʾaḥarey hadevariym haʾeleh wayoʾmer leyowsef hineh ʾaviykha ḥoleh wayiqaḥ ʾet־sheney vanayw ʿimow ʾet־menasheh weʾet־ʾeferayim׃

² וַיַּגֵּ֣ד לְיַעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יֹוסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃ wayaged leyaʿaqov wayoʾmer hineh binekha yowsef baʾ ʾeleykha wayiteḥazeq yiseraʾel wayeshev ʿal־hamiṭah׃

³ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃ wayoʾmer yaʿaqov ʾel־yowsef ʾel shaday nireʾah־ʾelay beluz beʾerets kenaʿan wayevarekhe ʾotiy׃

⁴ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עֹולָֽם׃ wayoʾmer ʾelay hineniy maferekha wehirebiytikha unetatiykha liqehal ʿamiym wenatatiy ʾet־haʾarets hazoʾt lezareʿakha ʾaḥareykha ʾaḥuzat ʿowlam׃

⁵ וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶיךָ֩ הַנֹּולָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֙יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְעֹ֖ון יִֽהְיוּ־לִֽי׃ weʿatah sheney־vaneykha hanowladiym lekha beʾerets mitserayim ʿad־boʾiy ʾeleykha mitserayemah liy־hem ʾeferayim umenasheh kireʾuven weshimeʿown yiheyu־liy׃

⁶ וּמֹולַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הֹולַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃ umowladetekha ʾasher־howladeta ʾaḥareyhem lekha yiheyu ʿal shem ʾaḥeyhem yiqareʾu benaḥalatam׃

⁷ וַאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּעֹ֥וד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ waʾaniy ׀ bevoʾiy mipadan metah ʿalay raḥel beʾerets kenaʿan baderekhe beʿowd kiverat־ʾerets lavoʾ ʾeferatah waʾeqebereah sham bederekhe ʾeferat hiwʾ beyt laḥem׃

Note · Genèse 48.1–7

Accueillir une génération née ailleurs

Éphraïm et Manassé sont reçus comme fils par Jacob pour leur place dans l’héritage. Cette parole explique leur importance dans la mémoire des tribus. Le souvenir de Rachel montre que la transmission ne se déroule pas hors du deuil : Jacob bénit avec une histoire de perte encore présente.

⁸ וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יֹוסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה׃ wayareʾ yiseraʾel ʾet־beney yowsef wayoʾmer miy־ʾeleh׃

⁹ וַיֹּ֤אמֶר יֹוסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרֲכֵֽם׃ wayoʾmer yowsef ʾel־ʾaviyw banay hem ʾasher־natan־liy ʾelohiym bazeh wayoʾmar qaḥem־naʾ ʾelay waʾavarakhem׃

¹⁰ וְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֑ות וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם׃ weʿeyney yiseraʾel kavedu mizoqen loʾ yukhal lireʾowt wayagesh ʾotam ʾelayw wayishaq lahem wayeḥabeq lahem׃

¹¹ וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־זַרְעֶֽךָ׃ wayoʾmer yiseraʾel ʾel־yowsef reʾoh faneykha loʾ filaletiy wehineh hereʾah ʾotiy ʾelohiym gam ʾet־zareʿekha׃

¹² וַיֹּוצֵ֥א יֹוסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃ wayowtseʾ yowsef ʾotam meʿim birekayw wayishetaḥu leʾapayw ʾaretsah׃

¹³ וַיִּקַּ֣ח יֹוסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינֹו֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאלֹ֖ו מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ wayiqaḥ yowsef ʾet־sheneyhem ʾet־ʾeferayim biymiynow misemoʾl yiseraʾel weʾet־menasheh visemoʾlow miymiyn yiseraʾel wayagesh ʾelayw׃

¹⁴ וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינֹ֜ו וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאלֹ֖ו עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֹֽור׃ wayishelaḥ yiseraʾel ʾet־yemiynow wayashet ʿal־roʾsh ʾeferayim wehuʾ hatsaʿiyr weʾet־semoʾlow ʿal־roʾsh menasheh sikel ʾet־yadayw kiy menasheh habekhowr׃

¹⁵ וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יֹוסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעֹודִ֖י עַד־הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ wayevarekhe ʾet־yowsef wayoʾmar haʾelohiym ʾasher hitehalekhu ʾavotay lefanayw ʾaveraham weyitseḥaq haʾelohiym haroʿeh ʾotiy meʿowdiy ʿad־hayowm hazeh׃

¹⁶ הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ hamaleʾakhe hagoʾel ʾotiy mikal־raʿ yevarekhe ʾet־haneʿariym weyiqareʾ vahem shemiy weshem ʾavotay ʾaveraham weyitseḥaq weyidegu larov beqerev haʾarets׃

Note · Genèse 48.8–16

Une vie relue comme accompagnée

Jacob évoque Dieu comme celui qui l’a conduit et le messager qui l’a délivré du mal. Cette relecture ne nie ni ses fautes ni ses épreuves. Elle rassemble sa vie sous le signe d’un accompagnement reçu, puis demande que les enfants soient à leur tour gardés et bénis.

¹⁷ וַיַּ֣רְא יֹוסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינֹ֛ו עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ wayareʾ yowsef kiy־yashiyt ʾaviyw yad־yemiynow ʿal־roʾsh ʾeferayim wayeraʿ beʿeynayw wayitemokhe yad־ʾaviyw lehasiyr ʾotah meʿal roʾsh־ʾeferayim ʿal־roʾsh menasheh׃

¹⁸ וַיֹּ֧אמֶר יֹוסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֹֽׁו׃ wayoʾmer yowsef ʾel־ʾaviyw loʾ־khen ʾaviy kiy־zeh habekhor siym yemiynekha ʿal־roʾshow׃

¹⁹ וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְעֹ֖ו יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגֹּויִֽם׃ wayemaʾen ʾaviyw wayoʾmer yadaʿetiy veniy yadaʿetiy gam־huʾ yiheyeh־leʿam wegam־huʾ yigedal weʾulam ʾaḥiyw haqaṭon yigedal mimenu wezareʿow yiheyeh meloʾ־hagowyim׃

²⁰ וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיֹּ֣ום הַהוּא֮ לֵאמֹור֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ wayevarakhem bayowm hahuʾ leʾmowr bekha yevarekhe yiseraʾel leʾmor yesimekha ʾelohiym keʾeferayim wekhimenasheh wayasem ʾet־ʾeferayim lifeney menasheh׃

Note · Genèse 48.17–20

Une priorité qui n’efface pas l’autre

Joseph essaie de corriger la position des mains, mais Jacob maintient son choix. Manassé reçoit lui aussi un avenir et une bénédiction. La distinction des places ne signifie pas que l’un des enfants serait dépourvu de valeur ou que sa vie serait vouée à l’échec.

²¹ וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃ wayoʾmer yiseraʾel ʾel־yowsef hineh ʾanokhiy met wehayah ʾelohiym ʿimakhem weheshiyv ʾetekhem ʾel־ʾerets ʾavoteykhem׃

²² וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֙חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי׃ פ waʾaniy natatiy lekha shekhem ʾaḥad ʿal־ʾaḥeykha ʾasher laqaḥetiy miyad haʾemoriy beḥarebiy uveqashetiy׃ f

Note · Genèse 48.21–22

Une parole orientée vers le retour

Jacob annonce sa mort et le retour futur de la famille vers le pays des pères. La part supplémentaire donnée à Joseph est décrite avec une allusion militaire dont le livre ne raconte pas ici tout l’arrière-plan. Il vaut mieux reconnaître cette limite que fabriquer un épisode manquant pour la résoudre.